פסיכולוגיה היא תורת הנפש, תחום תחת כותרת הגג מדעי החברה. הפסיכולוגיה חוקרת את התנהגות בני האדם ובעלי החיים.
המונח מקורו מיוונית, פסיכה – נפש, לוגיה – הגיון.
חקירת נפש האדם היא מטרה מאוחרת יותר של הפסיכולוגיה. בהתחלה חסה הענף תחת רעיון הפילוסופיה. היום הפסיכולוגיה היא תחום מחקר חברתי, ובניתוח פסיכולוגי יש כלים מחקריים ורעיונות מדעיים. הכוונה מאחורי הפסיכולוגיה היא להבין חוקיות כלשהי בהתנהגות בני האדם.
הפסיכולוגיה הטיפולית, כפי שאנו מכירים, התגבשה באופן סופי לכלל מדע בפני עצמו באמצעיתה של המאה התשע עשרה. ייסודה של הפסיכולוגיה העכשווית מיוחסת לרוב לוילהלם וונדט מלייפציג, הראשון שהקים מעבדה לחקר ההתנהגות וחידש את רעיון ההתבוננות העצמית. בכך שינה את התפישה כלפי הפסיכולוגיה כחלק מהפילוסופיה, לתחום מדעי לכל דבר.
אך הייתה זו שיטתו של ויליאם ג'יימס מארצות הברית ששחררה את הפסיכולוגיה מהמעבדה וזרקה אותה לעולם האמיתי, בו אנשים פועלים וחיים.
התלמיד המפורסם ביותר של ג'יימס היה זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. פרויד היה זה שביסס את הפסיכולוגיה כטיפול נפשי לגיטימי.
אלה שעסקו בתחום, ואחר כך נקראו פסיכולוגים, נקטו שיטות אמפיריות על פיהן ביססו רעיונות התנהגותיים על האדם. אחרי שנים של תצפיות, מחקרים ואיסוף מידע על התנהגות אנושית, צלח בידי הפסיכולוגים להגדיר בעיות נפשיות ולמוצאן, ולחזות התנהגות אנושית.
אלה שמבקרים את הפסיכולוגיה, טוענים אין זה מדע מדויק. הטענה כנגד התחום היא שאין אפשרות לקבל נתונים אמפיריים אובייקטיביים לחלוטין, שכן, מעצם היותה אינדיבידואלית, הפסיכולוגיה היא מדע סובייקטיבי שמתבסס על חוויות אינדיבידואליות ונקודות מבט שמשתנות מאדם לאדם. שיטות המחקר של הפסיכולוגיה מתבססות על שאלונים וסקרים שבלתי אפשרי להוציא מהם מסקנות קונקרטיות שאינן משתנות. בתשובות באה לידי ביטוי חשיבה אישית, ידע עולם אינדיבידואלי, רגשות וחוויות בלתי ניתנות להעברה והן מיוחדות ושייכות בצורה בלעדית לאדם על השאלון או על הסקר.
להלן נציג כמה תתי תחומים של הפסיכולוגיה:
נוירו פסיכולוגיה: הקשר בין מבנה המוח לתהליכים הכימיים שמתרחשים בו וכיצד באה לידי ביטוי השפעתם על ההתנהגות.
פסיכו ביולוגיה: ענף חדש יחסית, חוקר את האופן בו אספקטים תורשתיים ואבולוציוניים על ההתנהגות.
פסיכולוגיה התנהגותית (ביהביוריזם): ניתוח התנהגות האדם.
פסיכולוגיה התפתחותית: שינויים התנהגותיים ונפשיים שמתרחשים במעבר האדם מילדות לבגרות. הדגש מושם על תקופת ההתפתחות כגורם משפיע על התפתחות אישיות האדם.
פסיכולוגיה חברתית: יחסי הגומלין שבין האדם לסביבה, תוך התמקדות בפרט. הדגש בתחום זה הוא על תפיסת התנהגות האדם ביחס לחברה בה הוא חי.
פסיכולוגיה פיזיולוגית או פסיכולוגיה רפואית: הסבר בעיות מנטליות באמצעות אבחון בעיות ביולוגיות ותליית האשמה בהן. הטיפול כולל לפעמים תרופות, למשל פרוזאק.
פסיכולוגיה קוגניטיבית: חקר התהליכים המנטליים האנושיים.
פסיכולוגיה קלינית: ניתוח בעיות נפשיות בלתי רצויות ושימוש בטיפול ובתרופות על מנת לשפר את המצב.