הגישה למטופל הסובל מפיברומיאלגיה.
לאחר שגבר/ אישה אובחנו כסובלים מפיברומיאלגיה הם חשים הקלה בכך שלתסמינים מהם הם סובלים קיימת אבחנה ברורה ורשמית המתאימה למצב, הם כמובן מתפלאים לגלות שהם אינם היחידים. כבר בשיחה אצל רופא המשפחה או אצל ראומטולוג לרוב הם מתארים תסמינים דיכאוניים. כמתואר, הם עייפים, חסרי אנרגיה, חשים חוסר כח, תפקודם נמוך, ובמקרים קשים הם אינם מתפקדים כלל. שכיח לגלות כי מטופלים אלו, שחשים כאב פיזי מזה זמן רב רגישים מאוד ולו לנטייה קטנה של הבודק לחשוב שמדובר במצב נפשי, אשר הוא לכאורה "לא אמיתי". מבחינתם מדובר בכאב אמיתי, ממש כשם שמטופלים הסובלים מתסמינים סומאטיים אחרים, כמו תסמונת המעי הרגיז, רגישים למשפט " זו בעיה פסיכוסומאטית". לפיכך, חשוב לנהוג במידת הזהירות המקסימאלית כדי שלא לפגוע באותם מטופלים וכדי לגייס אותם לטיפול ולהימנע מלהעליב אותם. עדיף שלא לחקור מה הסיבות למצב הנפשי בו הם נמצאים אלא לתאר אותו פשוטו כמשמעו ולהציע הצעה לטיפול מתאים. לא מפתיע לכן כי הטיפול בפיברומיאלגיה מורכב ורב מקצועי. בתחום הנפשי יש לעיתים צורך בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שהוא טיפול מקובל גם לדיכאון ולחרדה והמסייע לחיות טוב יותר עם הכאב, או בטיפול פסיכולוגי העוסק בעיבוד אבל, באם היה אירוע טראומתי בעבר. בנוסף יש מקום לטיפול אנטי דכאוני באם יש עדות לדיכאון. מעבר לכל, במקרים של בעיה כה מורכבת, הטיפול דורש קשר בין הגורמים המטפלים השונים- הראומטולוג, רופא הכאב, הפסיכיאטר המומחה והפסיכולוג, זאת כדי להגיע למירב הסיוע האפשרי לסובלים.
בבליוגרפיה
CHRONIC FATIGUE SYNDROME AND FIBROMYALGIA : Dilemmas in Diagnosis and Clinical Management
Mark A. Demitrack
Psychiatric Clinics of North America
1 September 1998 (Vol. 21, Issue 3, Pages 671-692)
Psychiatric consequences of motor vehicle accidents
Richard A Mayou
Psychiatric Clinics of North America
March 2002 (Vol. 25, Issue 1, Pages 27-41)
Somatoform Disorders and Recent Diagnostic Controversies
Kurt Kroenke
Psychiatric Clinics of North America
December 2007 (Vol. 30, Issue 4, Pages 593-619)