בימינו, כאשר תוחלת החיים נמשכת הרבה מעבר לגיל הפרישה, קיים צורך הולך וגובר לתת מענה להכנסה שוטפת בגיל המבוגר. לפני מספר שנים בבדיקה אשר המדינה ערכה הסתבר כי קיימים שכירים רבים אשר אינם מבוטחים בתוכנית פנסיה כלשהי. אמנם, ביטוח לאומי משלם דמי קצבת זיקנה, אולם סכומים אלו עומדים כיום על כ-1800 ש"ח לחודש ואינם מספיקים למחייה וודאי שאינם מספיקים לתורך שמירה על רמת החיים אליה הורגל השכיר במהלך חייו.
על מנת לפטור בעיה זו, ביצעה המדינה מהפכה בתחום הפנסיה בארץ. החל משנת 2008 חלה חובה על כל שכיר לחסוך בתוכנית חסכון פנסיונית כלשהיא, וחובה על המעסיק לדאוג לכך. על מנת להקל על המעבר לשיטה זו, יישום התוכנית הוא בשלבים ועתיד להסתיים בשנת 2013 שאז אחוז ההפרשות מן השכר לטובת תוכנית פנסיה תגיע לכלל 15%. הצעד הראשון אשר בוצא במסגרת המהפכה היה כבר בשנת 2005, שנה אשר בה הוסבו כל ההשקעות החדשות (החל משנה זו) בקופות הגמל, להשקעות הניתנות לפידיון בגיל הפרישה בלבד.
פנסיה וחלוקת הנטל הכספי בין העובד למעסיק
אותם עובדים אשר נמצאה ברשותם תוכנית חסכון לפנסיה בדמות קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל, השקיעו סכום של כ-2.5% מהשכר לטובת תוכניות אלו. יחס ההפרשות היה: שליש השקעה של העובד (מהמשכורת), ושני שליש השקעה נוספת שלא על חשבון המשכורת, על חשבון המעסיק. עד לשנת 2013 הסכומים אשר יושקעו בתוכניות החסכון הפנסיוניות יעלו ויגיעו לכדי 15% מהשכר, מהן 5% על חשבון העובד ו-10% על חשבון המעסיק, כלומר יחס ההשקעה של שליש עובד ושני שליש מעסיק נשמר.
בחירת תוכנית החסכון לפנסיה
המדינה קבעה כי חובת השכיר לנהל חסכון פנסיוני אולם השאירה את ההחלטה על תוכנית החסכון עצמה בידי העובד, תחת המגבלה כי תוכנית החסכון הפנסיוני הנבחרת תעמוד בתנאים מסוימים. התנאים בהם תוכנית חסכון פנסיה חייבת לעמוד בהם היא קיום שלושה רכיבים בתוכנית:
- חסכון לגיל הפרישה
- ביטוח חיים
- ביטוח אבדן כושר עבודה
חסכון לגיל הפרישה מבטיח הקצבה חודשית מגיל הפרישה ועד המוות. הקצבה זו מחושבת על פי טבלאות תוחלת החיים הממוצעת ובהסתמך על הסכום אשר נחסך.
ביטוח חיים מבטיח פיצוי לשאיריו של המבוטח (ילדים עד גיל 21 ובן או בת הזוג) במקרה מוות
ביטוח אבדן כושר עבודה מבטיח פיצוי חודשי למבוטח מרגע בו נפגע בתאונה או מחלה ואיבד את כושרו לעבוד ועד להחלמה או יציאה לפנסיה.
החל משנת 2006 ניתן לנייד את תוכנית הפנסיה כרצון המבוטח, כלומר לעבור מתוכנית לתוכנית ללא איבוד הותק אשר נצבר בתוכנית החסכון לפנסיה.
במעבר לעבודה חדשה, קיים יתרון ברור לאלו אשר מגיעים ובידם תוכנית פנסיה קיימת. במצב זה חייב המעסיק להתחיל להפריש לתוכנית הפנסיה החל מרגע הקבלה לעבודה. התשלום הראשון יתבצע רטרוספקטיבית לא יאוחר משלושה חודשים לאחר הקבלה לעבודה. שכיר אשר החל לעבוד ואין בידו קרן פנסיה, המעסיק חייב לפתוח תוכנית חסכון פנסיונית עבורו מקץ כחצי שנה מרגע הקבלה לעבודה, ובמידה והשכיר נמנע מלבחור מסלול פנסיה על פי שיקול דעתו, תפתח עבורו קרן פנסיה חדשה.