בעולם המודרני אנו נתקלים מדי יום בתביעות אבהות. תביעת אבהות מוגשת לרובעל ידי אם פנויה בשמו של ילדה הקטין כנגד מי שנטען להיות אביו לצורך קביעהכי מולידו הוא אכן אביו. חוזר של משרד הפנים קבע כי לשם רישומו של קטין עלשם אביו נדרשת הודעה בדבר הכרה באבהות אשר תימסר למשרד הפנים תוך שנה מיוםהלידה על ידי אישה פנויה וגבר הטוען לאבהות על הילד. הצדדים אמורים לחתוםעל טופס הכרה באבהות בפני עובד בכיר של הלשכה האזורית של משרד הפנים. אםתנאים אלה ימולאו, פרטי האב ירשמו על סמך ההצהרה בהודעת הלידה.
הבעיהנוצרת אם האב אינו מוכן מסיבה כלשהי לפנות למשרד הפנים ולהצהיר על אבהותועד הגיע הקטין לגיל שנה. כאשר אישה פנויה ילדה את הקטין והאב מתנגד לתביעתהאבהות על בית המשפט להכריע בין שתי זכויות יסוד - זכות הקטין לידיעה מיהואביו, שהינה זכות חשובה הנגזרת מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מול זכותהיסוד של האב שלא להיפגע בגופו בגין בדיקת רקמות. האישה יכולה לבקש מביתהמשפט להורות על מתן צו לקיום בדיקת רקמות שיש בה כדי להוכיח באופן היעילוהטוב ביותר קיומה או העדרה של אבהות, אך אין חובה על האב להסכים לבדיקה.סירוב מצד האב במקרה שכזה, אינה מיטיבה עם האב ורואים בסירוב נימוק משמעותיאשר על פיו יוכרע הדין. יש לציין כי בית משפט עלול לחייב אדם סרבן לבצעבדיקת רקמות במזונות קטין.
חשוב להבין כי המשמעות של תשלום מזונות הינהתשלום מזונות עד הגיע הקטין לגיל 21 או עד סיום השירות הצבאי, המוקדםמביניהם. מדובר למעשה בחיוב ארוך טווח ובכסף רב, לכן חשוב מאוד לשקול אתהנושא בטרם עושים טעות שהתשלום עליה הוא יקר מאוד.
ההלכה של בית המשפטהעליון היא שעל גבר המקיים יחסי אישיות עם אשה לשאת בתוצאות ולקחת אחריותעל כך. ניתן לפנות לבית המשפט בטענה של גניבת זרע מכוח עקרונות דיניהנזיקין השוללים מצג שווא או מצג כוזב וכן מכוח דיני החוזים המחייבים לנהוגבדרך מקובלת ובתום לב. אך טענה זו עדיין לא נתקבלה בפסיקה.
במקרים בהםאמו של הקטין נשואה ועולה הטענה כי גבר אחר שאינו בעלה הוא אביו של הקטיןהרי שקיימת חזקה לפיה "רוב הבעילות אחר הבעל", דהיינו רואים את הבעל כאביושל הקטין, בגלל החשש למימזור הקטין, נוכח החומרה הנובעת בהלכה היהודיתמהכרזתו של צאצא כממזר (אחד האיסורים החמורים על ממזר הינו האיסור להתחתן).