הטענה בנוגע להליך הפסקת עישון היא כי לא צריך הסברים או תירוצים. בהיר ונהיר לכולם מדוע העישון לא טוב משום בחינה. הוא מפתח תלות מיותרת בחפץ מסויים, הוא מזיק לבריאות ועלול לגרום למוות, התופעות הנלוות אליו הם של צהבת בשיניים, כושר גופני ירוד, הזדקנות מואצת, מחלות ריאות נשירת שיער ועוד ועוד. במובן הזה, הפסקת עישון נראה כמו הדבר האלמנטרי ביותר לעשות.
ומה עם הסיבות הכלכליות שמניעות להתחיל בהליך הפסקת עישון? מחיר הסיגריות עולה ועולה ובסופו של חודש מדובר בהוצאה ניכרת למדי. ומה עם הסביבה, העשן שמפריע לאחרים, תחושת החנק בערב ותחושת המחנק בבוקר. בקיצור, הפסקת עישון, נו, מה לא ברור?
ובכל זאת – ממשיכים לעשן
הפסקת עישון או לא, ישנם המון דברים לא הגיוניים שאנחנו ממשיכים לעשות. למשל, לנהוג מהר, למשל, לאכול יותר מדי, לישון יותר מדי, לעבוד יותר מדי. למשל, לא להפריד זבל, לקלל, להתעצבן, לאכול ג'אנק פוד במקום בישול בריא, להוציא עשרות אלפי שקלים על מוצרי אופנה לא שימושיים ועוד ועוד. בראייה כוללת, הפסקת עישון היא רק נדבך אחד ממכלול דברים אותנם אנו חייבים לעשות אך לא עושים.
לכן, הפסקת עישון לעולם לא תיגרם בעקבות חוויה. גם כשאנחנו חולים ונשבעים לא לעשן יותר, אנו חוזרים לעשן לאחר ההבראה. גם במקרים קיצוניים יותר אנחנו ממשיכים לעשן למרות הכל. הרגל העישון הוא חזק יותר מכל דבר, ממש כמו ההרגל לשתות קפה בבוקר למרות שברור לכולם שהערך של הפעולה הזו הוא אפסי.
התהליך הפסיכולוגי
עישון הוא הרגל ממכר. הוא מתחיל תמיד כנסיון והופך להיות תלות. לצורך העניין, אם נבטל את החומרים הממכרים מהסיגרייה, הפסקת עישון תקרה בדיוק באותו רגע. ההרגל הופך להיות תלות. סיגריה לאחר הקפה, לאחר שיחה, ביחד עם השתייה ובכל מיני נקודות ביום שאם לא נעשן, נרגיש ריקניים וחסרי חיוניות.
האדם הוא יצור של מסגרות והרגלים, בין אם זה סיגריה או שוקולד. הטיעונים הפשוטים לא יעזרו כאן, עישון הוא עניין פסיכולוגי נטו והדרך ליצור הפסקת עישון היא תהליך פסיכולוגי גם כן.
פירוק התלות
הפסקת עישון תושג בכלים פסיכולגיים של פירוק היום יום והבנת התלות המגוחכת. אנחנו חושבים כי סיגריה משלימה את הקפה, עוזרת לחשוב בבהירות ומגלגלת את השיחה אך האמת היא שאם נחסיר אותה, לא יקרה כלום. באמצעות תהליך כזה של פירוק לגורמים תושג הפסקת עישון ואף חשוב מכך, ביטול התלות בסיגריה.