גמילה במחשבת תחילה . מאת יעל רון.
גמילה מעישון- מתי זה נשאר לכל החיים
ערכים: כנות, מרדנות, צלילות דעת, ריכוז, רוגע, אהבה, יצירה
איך יוצא שאחרי שנה של גמילה מעישון חזרתם שוב לעשן ?
איך יוצא שאישה שילדה ולא עישנה 9 חודשים, חוזרת לעשן ?
מתי הגמילה כן נשארת לתמיד ?
במאמרי הקודם כתבתי שהכול מתחיל בראש
אבל כדי שתהיה הקשבה מלאה של 100% למה שבראש, צריך גם לזהות איזה מסר תחושתי הזיכרון מעביר בגוף. קראתי לזה תגובה מחשבתית תחושתית. זאת מיומנות יסודית בתהליך של גמילה.
כל תהליך גמילה מתחיל במחשבת תחילה כשנהרהר מי יכולנו להיות כלא מעשנים.
מבחינה פיזיולוגית כימית מתחיל פה תהליך של בניית רשת עצבים במוח ובגוף
תחילתו של דרך ותחילתו של התהליך
נשאלת השאלה האם המחשבה הזאת של היותי גמול, תייצר מציאות חדשה?
התשובה היא כן.
כי היום למשל, אנחנו תגובה של מה שאנחנו מאמינים על עצמינו, זאת אומרת שגם לתגובה הזאת היה גרעין בורא ראשוני.
אנחנו בראנו את מחשבת התחילה ואיפסנו אותה כזיכרון מחשבתי שנהיה גם תחושתי למעשה.
למשל ,
אם תלמידת תיכון התחילה לעשן כי רצתה להיות מגניבה ומקובלת כמו כמה תלמידים שרצתה בחברתם, אז המחשבה הראשונית, התא הראשון / הגרעין שניברא הוא- "אני אהובה ומקובלת". להרגיש אהובה זאת תחושה עילאית, וזאת רק מחשבת תחילה שהיא חשה לרקע קט. מחשבה שקרמה עור וגידים בתא אחד שהתאפסן כזכרון.
אצלה אהבה = עישון.
דוגמא נוספת-
בחור שבא אליי לאימון לאחר שחזר לעשן אחרי שנה של גמילה. כשהיה בתהליכיי גירושים. כדי להירגע.
המידע שמאופסן אצלו בראש: עישון = תרופת הרגעה, הפעיל תגובה פיזיו כימית שהייתה נכונה בעבר, כי היא יצרה רוגע. וכשהוא חזר לעשן הוא עורר אותה לחיים וחזר למעגל ההתמכרות.
באופן כללי סביר להניח שהאמונה שעישון סיגריה זאת פעולה מרגיעה התבססה רק בזכות הסחת הדעת שהיא יצרה בזמן אמת. לקיחת פסק זמן עם סיגריה כדי להירגע.
המחשבה הזאת התגוררה בראש שלו ובתחושות הגוף, ושל רבים אחרים.
מהמחשבה הזאת הוא לא היה גמול, לכן הגמילה שלו הייתה רק חלקית והחזיקה שנה אחת.
והיא רק אמונה אחת מבין אחרות מודחקות שמעכבות גמילה. זה כמו באג.
אבל האם הסיגריה אכן מרגיעה?
המתאמן שלי ענה בכנות שהסיגריה הראשונה שהוא הדליק אחרי שנה של גמילה , הייתה חונקת ומגעילה. אבל עם הדלקת עוד סיגריה הוא התרגל.
הזיכרון המחשבתי התעורר וההתמכרות חזרה. ככה זה תמיד.
איך הסיגריה הראשונה הייתה אצלך?
אבל עכשיו , כשאתה כבר מכור, האם אפשר יהיה ליצור תגובה אחרת? התשובה היא כן.
מחשבת התחילה, של היותך גמול, כבר קיימת ואם לא, אז תייצר אותה.
עדיין אתה לא גמול לחלוטין, לא מהמחשבות ולא מהתגובה של הגוף, אבל התשתית שלך כבר בנויה. אלא חדשות טובות.
אנחנו נקדיש זמן קבוע בלהזין את מחשבת התחילה, נטפח אותה, נשוחח עליה, נלמד אותה ונייצר מציאות שבה אתה לא מעשן.
אבל זה רק שלב א'. מהי עבודה יסודית של 100%?
בכדי להיפרד מהמחשבות והזיכרונות שמפריעים לגמילה , שאליהם אתה מכור בעצם, תצטרך להיות צלול בדעתך, נושם ורגוע כך שמבחינה פיזיולוגית החמצן יגיע חלק וללא הפרעה לאיבריי הגוף שלך. אני אצור בשבילך מרחב ממש מרגיע, זה הכישרון שלי והמקצוע שלי.
אני אקשיב בקשב רב למה שגלוי ולמה שניסתר לך, אבל בא לידי ביטוי ברקע. אאתגר אותך, אפרק אמונות ואצור איתך ביחד, מחדש משהו אישי וייחודי רק שלך ושל החיים שלך. כי אתה ייחודי.
בדרך זו אתה תתחיל ביצירה של רשת נוירו כימית חדשה.
נישמע טוב נכון?
אבל האם זאת פנטזיה או עובדה מוצקה?
מחקרים מדעיים על המוח מאשרים זאת. זיכרון, מפעיל תאי עצב ופעילות כימית בגוף, כך נוצרת רשת של שרשרת גירוי תגובה.
לכן אם חי בך זיכרון וזהות של:
אני מעשן = אני רגוע = אני מרוכז = אני נהנה = אני סקסי = אני מקובל = אני מגניב.
זה כבר מעגל סגור של הפרעה.
מבחינת התמכרות, המידע הזה של אני מעשן משמע שאני רגוע, מרוכז ופועל מתוך אהבה, מתממש בזכות גירויים חיצוניים של ספיגת סיגריות, ניקוטין ורעלים ברקמות הגוף, שהם כמו "בטרייה חיצונית".
באימון נפרוץ לרשת הקיימת, ננקה זיכרונות ונאפשר מקום לרשת המדויקת שלך כגמול, בזכות כוח הגוף שלך לרפא את עצמיך ובזכות הנשימה שלך והחמצן.
אני גמול = אני אמיץ = אני בריא = אני בורא = אני מצליח = אני חזק = אני גאה = אני בעל כח פנימי = אני מנצח= אני סקסי = אני מבסוט.
משעשע?
איך האימון יעזור לך?
אנחנו נפריע להלך המחשבה שאתה מכור לה, שאתה לא יכול לדמיין אפילו כרגע מהי, ובמקומה נטפח רשת מחשבתית תחושתית חדשה שתערים עליה ותתפוס את מקומה.
רשת שתהיה מדוייקת וייחודית לך, כי היא שלך ורק שלך.
יש ברשותי את ה - כלים לעזור לך להגיע לזה, הכשרתי היא מדויקת לזה, ותוצאות נהדרות. גם שלי וגם של מתאמנים.
לתת עצות כולם יכולים, איתי נהפוך הלכה למעשה, ביחד.
אני פה בשבילך ובשביל ההצלחה שלך :) , יעל.