מזונות ילדים בגיל 15-18
אב חייב במזונות ילדיו במדינת ישראל מכוח סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), אשר מפנה את החיוב במזונות ילדים להוראות הדין האישי החל עליו. הדין האישי אשר חל על אב במשפחה יהודית הינו הדין העברי אשר נקבע וגובש על ידי חז"ל. במשנה תורה לרמב"ם והשולחן ערוך נפסק שהאב חייב לספק לילדיו את הצרכים ההכרחיים עד גיל 6 בחיוב נושא כפיה, ולאחר מיכן עד גיל גדלות (גיל- 12 לבנות, ו- 13 לבנים) החיוב יהיה מדין צדקה. הצדקה הינה חובה אשר חלה על האב והאם כאחד, ושיעור הצדקה יחול על שני ההורים בהתאם להכנסה הפנויה שיש לכל אחד מהם, עד כדי סיפוק מלוא צרכיו של הילד.
תקנת הרבנות הראשית תש"ד האריכה את חיוב האב במזונות ההכרחיים של הילדים בחיוב נושא כפיה עד גיל 15 לבן ובת כאחד. ובפס"ד פורטוגז, קרא בית המשפט העליון מתוך הדין העברי את החובה לזון את הילדים מדין צדקה גם מעל גיל 15 ובכל גיל, כאשר במטריית החוק אשר קובע את חובת המזונות עד גיל 18, התקבלה תוצאה לפיה מזונות הילדים בגיל 15-18, יפסקו על פי דיני הצדקה.
כאמור, האב מחויב במזונות הילדים בגיל 15-18 מדין צדקה, ונראה שלאב תהיה מעט רווחה כאשר האם תיקח חלק בנטל מזונות הילדים. אלא שאם הדיון המשפטי על המזונות לא יערך בסמוך לגיל 15 או לאחר מיכן, יאלץ האב לשלם את אותם המזונות ששילם עד גיל 15 גם עד גיל 18. הסיבה לכך נאמרה בפס"ד פייגה, והיא ששינוי בגיל הילדים אינו משמש עילה עצמאית להפחתת מזונות ילדים. למעשה, ההיגיון בכך ברור, שאם לא נקבע כך, בית המשפט היה קורס מעומס התביעות שהיו מוגשות אליו.
אלא שקיים גם פתרון ביניים אשר יכול לעשות צדק גם עם האב, והוא עושה אנלוגיה "מהלכת קישנר", שם קבע בית המשפט את "חזקת הנזקקות", לפיה ילד נחשב לנזקק בתקופת השירות הסדיר בצה"ל, ולכן הוא זכאי למזונות מהאב בתקופת השירות בשיעור של שליש מהסכום שנפסק לו ערב הגיוס.
למעשה, כשם שביהמ"ש קבע בהלכת קישנר את חזקת הנזקקות לילד בעת שהוא משרת שירות חובה בצה"ל, ואפשר לאם לתבוע את המזונות עבורו למפרע, כך ניתן לקבוע חזקה לפיה אם שעובדת במקום עבודה מסודר ויציב בעת הדיון על מזונות ילדים שגילם נמוך מגיל 15, כך חזקה עליה שתמשיך לעבוד והשתכר באופן דומה גם כשהילדים יעברו את גיל 15. משמעות החזקה תאפשר לבית המשפט לפסוק את המזונות מראש ובאופן מדורג, עבור ילדים עד גיל 15, עד גיל 18, ובתקופת השירות הצבאי. כמובן שניתן לקבוע את המזונות המדורגים גם בהסכם המזונות בין ההורים, ולא אמורה להיות שום מניעה מצד בית המשפט לאשר את ההסכם בפסק דין.