דורון: היי אלונה, מה עניינים?
אלונה: בסדר, קצת עייפה, אבל בסדר.
דורון: בטח התכוננת בלילה לבחינה בסוציולוגיה?
אלונה: כן, אבל האמת שהייתי אתמול גם באיזה פאב.
דורון: נו ואיך היה?
אלונה: אה, סתם, איזה חברה סחבה אותי לשם. היא אומרת שככה יותר קל להכיר בנים.
דורון: נו... והכרת מישהו נחמד?
אלונה: עזוב, אני לא מאמינה בזה, אני מאמינה ש"הכול משמיים" ואלוהים מזווג לנו זיווגים, כשיגיע זמני יזווג גם לי.
התופעה
תגידו, מה עושה אדם שרוצה לעצמו איזו ארוחה טעימה ומשביעה? פשוט מאד! הוא יילך למרכול, יקנה את המוצרים הדרושים, יחזור לביתו, יכין את הארוחה עד הפרט האחרון עד שלבסוף היא תהיה מונחת למולו. הבה נמשיך, מה יעשה אדם בכדי למצוא לעצמו מקום לימודים והכשרה לקריירה? ייתכן והוא ידאג לברר על מוסדות בהם קיים המקצוע החביב עליו, ישלים כל דרישה בכדי להתקבל (בגרויות, פסיכומטרי), ישלח טפסי הרשמה למספר פקולטות עד שימצא את עצמו יושב על ספסל הלימודים עליהם חלם. בואו נמשיך עוד קצת ודי: מה יעשה אדם בכדי להתקבל לעבודה? הלא יחשוב בדיוק היכן ובמה הוא מעוניין לעבוד, ישלח עשרות של קורות חיים, ינדוד מראיון עבודה למשנהו עד שלבסוף ימצא לעצמו מקום עבודה הגון. ועכשיו... לאחר כל ההקדמה, הבה נשים לב לדבר המעניין: בתחום אחד בחיינו אין אנו מקדישים כל כך הרבה מאמץ ועשייה כבאותה המידה, הלא זה בתחום מציאת האהבה!
כאשר מדובר בתחום חיפוש אחר צלענו החסרה, נדמה שמרבית האנשים בימינו לא כל כך מתאמצים באותו היקף המאמץ כפי שהיו מקדישים למציאת עבודה, מסגרת לימודים או אפילו להכנת ארוחה פשוטה. תופעה נדירה לשמוע על מישהו או מישהי המקדישים מיומם שמונה שעות לשינה, שמונה שעות לעבודה, ארבע שעות לתחביבים ואכילה, ושעתיים... לחיפוש אחר האהבה. ואתם יודעים מה האירוניה הגדולה בכל הסיפור? שדווקא זוגיות ואהבה אנחנו רוצים לעיתים יותר מרוב הדברים האחרים בחיינו. הנה בסקר שנערך בארה"ב השיבו רוב הנשאלים כי משאלת ליבם הראשונה היא למצוא אהבה ורק ולאחר מכן למצוא עבודה נחשקת או לרכוש את בית חלומותיהם.
אם כך, מה פשר התופעה? למה אנחנו הופכים עולמות כדי להשיג דברים מסוימים בחיינו אך כאשר מדובר בדבר שאנחנו הכי רוצים, אהבה וזוגיות, אנו לא מקדישים מאמצים נחרצים ואקטיביים של ממש?
אז דבר ראשון בואו נעשה הבחנה בין חיפוש פאסיבי לבין חיפוש אקטיבי אחר האהבה. רובנו הגדול כן "מחפשים" אהבה אבל בצורתה הפאסיבית. הנה דודתי טענה בפניי לא מעט שהיא מאד מחפשת אהבה אך לאחר ששאלתי אותה מה היא עושה לשם כך, היא מצאה את עצמה מגמגמת וגילתה שכמעט לא כלום. ניתן לגלות בעצם שדודה צילה רוצה אהבה יותר מאשר מחפשת אהבה. בשבילה המונחים זהים למרות שיש הבדל גדול ביניהם. חיפוש פאסיבי זה רק לרצות ולקוות למצוא אהבה יותר מאשר לעשות משהו בכדי למצוא אותה וחיפוש אקטיבי זה לעשות צעדים מעשיים של ממש לשם קידום המטרה.
אז אם כן... מה פשר התופעה? למה אנחנו עושים הכול כדי להשיג דברים מסוימים בחיינו וכמעט ולא כלום כאשר מדובר בחיפוש אחר אהבה?
יד המקרה
אחת הסיבות העיקריות לאותה התופעה היא שאנו בעצם מצפים שהאהבה תגיע אלינו ביד המקרה. להבדיל ממושאי בחירה אחרים בחיים, מרבית האנשים בחברה שלנו מייחלים להכיר את אהבתם באופן המקרי, הטבעי, הספונטאני, השוטף והזורם של החיים ולא בדרך המאולצת, המאומצת, הישירה והמוגדרת מראש. אם נעצור פנויים ופנויות ברחוב ונשאל אותם כיצד מצפים הם להכיר את בני זוגם העתידיים, מרביתם יאמרו לנו שהיו מעוניינים להכיר את אהבתם על ידי איזה צירוף מקרים בלתי צפוי: אולי בתוך איזו מסגרת חברתית, טיול ארצי או גלובאלי, או סתם במקום שלא היה במתוכנן כלל להכיר בו את האבדה הנכספת.
בגלל שמרביתנו חושבים או מרגישים כך במודע או שלא במודע, אז את הסיכוי למציאת האהבה, כמו מלח על מטעם, אנו נוהגים לפזר על כל הדברים האחרים שאנו עושים בחיי היום יום. באופן אירוני ואף תמוה, אנו מצפים למצוא את האהבה שלנו "על הדרך" בזמן שאנו עושים את כל הדברים האחרים. כמעט ואף אחד מאיתנו אינו יוצא אל חוצות העיר במטרה ברורה לחפש אהבה ורבים מאיתנו מצפים למצוא אותה באקראי בדרכנו לרשת המזון, בהליכה בשביל הקמפוס או במסגרת העבודה. כך למשל כאשר אנו הולכים לקנות חולצה בעיר, בליבנו פנימה אנו משתוקקים למצוא אהבה, אבל המטרה! לקנות חולצה כמובן! לא לחפש אהבה! כמובן! ובמקום אחר כבדרך לסידור אחרון בבנק, אנחנו כה רוצים שמישהו יבחין בנו רומנטית, אבל המטרה! ללכת לבנק כמובן! אבל ממש, ממש לא לחפש אהבה!
התופעה הזו מעלה תהיות, מדוע מכל התחומים בחיינו דווקא את התחום הזה אנו משאירים ליד המקרה?
סיבות רבות ומשונות
1) השפעה מסרטים וספרות עכשווית - ניתן לומר שאנו מושפעים כבר מגיל קטנות מאגדות קסומות, סרטים רומנטיים, שירים פיוטיים, נובלות והצגות. בכל אלה קיים חזק מאד הנרטיב של מציאת האהבה בדרך מקרית וקסומה. די שהנסיכה רק חולמת על אהוב והנה הוא מגיע משום מקום ומצילה. אותו השחקן בדיוק פונה בפינת הרחוב והנה האישה של חייו נתקלת בו וההמשך כבר ידוע מראש.
2) לחפש אהבה זה עלוב - סיבה נוספת יכולה להיות אגואית ולנבוע מחוסר היכולת שלנו להראות נזקקים וחסרי אונים (בעיני אחרים ואף בעיני עצמנו). שאני יתאמץ למצוא אהבה? מה פתאום! לא בא בחשבון! זה נואש! זה פתטי! זה עלוב! יכולים לומר לעצמם אנשים רבים. אנשים רבים לא רואים את עצמם בעין יפה אם יפנו זמן מוגדר מסדר יומם לחיפוש אחר אהבה. אנו נוטים לחוש שיש בכך משהו בזוי, לא ראוי, נלעג, עלוב, שייך לאנשים הגסים, הטיפשים והלא עסוקים.
3) מחפשים סיפור היכרות טוב - אגב, עוד סיבה שנוגעת לנוחות של האגו: לפעמים אנחנו מעוניינים שתחת אמתחתנו תהיה איזו עלילת היכרות פיקנטית, יפה ומסתורית לספר לאחרים. סיפור היכרות שתמיד נשמח לספר לחברינו, משפחתנו ואפילו לילדינו עתיד לבוא. אין רגע יותר נכסף מאותו הרגע שבו שואלים השואלים "איך הכרתם?" ובעיניים מזוגגות אחד כלפי השנייה משתחררת התשובה שכה רצתה כבר לצאת – "נפגשנו במקרה". משום מה עושה טוב לחלק מאיתנו להיות בעלים של סיפור היכרות אפוף מסתורין, מקריות צרופה ומזל מבורך. ישנן בנות שההיכרות הראשונית כה חשובה להן עד שהן יעדיפו להחמיץ את הזוגיות העיקרית עצמה רק מפני שסיפור ההתחלה לא היה מושלם לפי ציפיותיהן. לא חסרות בנות (וגם בנים) שיחכו אפילו שנים עד לאותה היכרות התחלתית-מקרית-שמימית נכספת שספק אם תגיע, גם אם זה יהיה כרוך בלהישאר זמן רב סובלות ובודדות.
4) מי שמחפש אהבה לא מוצא אותה - אתם בטח מכירים את הקלישאה שרבים נופלים שבי אחריה והיא כי מי שרודף אחר האהבה, האהבה בורחת ממנו. ישנם המאמינים כה בקיצוניות באותה קלישאה עד שהם פשוט מחליטים לא לחפש אחר האהבה. זאת תחת האמונה שכך האהבה תימשך אליהם. לא מעט אנשים מטיפים לנו את המשפט הבא: "אם לא תחפש את האהבה, תראה שפתאום תמצא אותה". גם משלים יפים נולדו סביב העניין: יש מי שהמשיל את מציאת האהבה למציאת כסף וגרס: יכול אדם לטייל ברחובות העיר ולמצוא במפתיע כסף על שפת המדרכה כאשר מאידך, יכול הוא לחפש כסף ימים שלמים על מדרכות העיר ולא למצוא פרוטה". יש אף שהמשילו את האהבה לאופיו של הפרפר: שעה שאתה רודף אחריו הריהו בורח ממך וכאשר אתה נח, מוצא הוא להתיישב עלייך בנחת". חבל שאנשים לא מבינים שכאשר לא מחפשים אחר אהבה באופן טוטאלי אז פשוט... לא מוצאים אותה! או לעומת זאת, כאשר רודפים אחריה בטירוף, גם לא מוצאים אותה. כנראה שאנשים נכווים חזק מקיצוניות אחת שמעיפה אותם לקיצוניות האחרת וכשיכורים מן הכאב מאבדים את היכולת למצוא את דרך ההתנהגות המאוזנת.
5) הסיבה הדתית - הסיבה העיקרית לעניות דעתי, המאלחשת את ציבור הפנויים והפנויות בימינו מלחפש בצורה אקטיבית אחר האהבה, היא הסיבה הדתית. קיימת אמונה דתית מסוימת שיוצרת היא היא את ענן ההדף המרדים את אוכלוסיית הרווקים והרווקות בימינו מלחפש אחר האהבה - הלא היא האמונה בזיווג משמיים. אנשים רבים חיים את חייהם באמונה מלאה שאת הזיווג שלהם הם אמורים להכיר באקראי על ידי איזה צירוף מקרים שמימי. הם אמורים לחיות להם את חייהם לאיטם ומובטח להם כבר משמיים שהם יפגשו בבחיר ליבם המיוחל. על כן פנויים ופנויות רבים אינם פועלים רבות למציאת זוגיות ומצפים שהאהבה שלהם תיפול עליהם משמיים. יותר מזה, אנשים אלו עלולים גם לחשוב שאם הם יפעלו בכדי למצוא את בני זוגם אז הם חלילה יפגעו בתכנון האלוהי ויפריעו לאלוהים לזווג להם את הזיווג "הנכון".
בקיצור, להתעורר חברים להתעורר. כל העניין הזה של להשאיר ליד הגורל להפגיש ביניכם הוא שגוי מן היסוד. תתחילו לפעול וכמו שאתם הולכים ומנסים למצוא עבודה, לכו תחפשו אהבה.
למאמרים נוספים מאת כתב ידי רדו לתחתית הדף..