הבידול הטריטוריאלי של האלוהים
מירב, את זוכרת את הסיפור היפה שסיפרת לי פעם על אדם שביקש בקשות מאלוהים ואלוהים העניק לו אותם אך האדם פשוט לא שם לב אליהם? התוכלי לספר לי אותו שוב?
כן, השיבה מירב והחלה לספר את הסיפור: קוראים לסיפור "אלוהים קיים גם בפרטים הקטנים" והוא מתחיל כך: האדם לחש "אלוהים, דבר אלי!" וציפור שיר חלפה בשמיים - אבל האדם לא שמע. צעק האדם "אלוהים, דבר אלי!" ורעם אדיר התגלגל בשמים - אבל האדם לא הקשיב. הסתכל האדם מסביבו ואמר "אלוהים, תן לי לראות אותך" וכוכב זרח במפתיע - אך האדם לא ראה. צרח האדם "אלוהים, הראה לי נס" וחיים חדשים נולדו - אבל האדם לא שם לב. בייאושו החל האדם לבכות "אנא, גע בי אלוהים כך שאדע שאתה כאן" ומיד הושיט אלוהים ידו מלמעלה ונגע בכתפו של האדם. אבל האדם, נפנף ממנו והלאה את הפרפר שנחת על כתפו.
גיא הקשיב לסיפור והתרגש שוב כמו בפעם הראשונה ששמע אותו. את יודעת... אחד המשגים הראשונים שעושים אלה שמאמינים בזיווג משמיים הוא "הבידול הטריטוריאלי של האלוהים"
שזה אומר? חייכה מירב לעבר התיאולוג המדופלם.
בתחום מציאת הזוגיות, לדאבוני, רבים נוטים לבדל ולתחום את קיומו של אלוהים למאורעות חיים מקריים ובלתי צפויים ולהתעלם מקיומו כאשר מדובר במאורעות חיים מתוכננים, שגרתיים או צפויים מראש. כך למשל, רובנו ניטה להאמין שהזיווג המיוחל לנו משמיים אינו נמצא בפאב, במסיבת הפנויים פנויות או באינטרנט אלא במקום אחר בלתי צפוי ומפתיע יותר. קשה לנו להאמין שאת הזיווג משמיים נמצא באירועים שבני האדם יזמו ותכננו. אנחנו מאמינים בחירוף נפש שזיווג משמיים מוצאים אך ורק בדרך מקרית ובלתי צפויה.
אלוהים לבטח נמצא אוחז בבת זוגנו המיוחלת לפני פנייתנו בזווית הרחוב, אותה הוא ידחוף לעברנו אל תאונה רומנטית בה יפלו כל תפוחיה מן הסל וכך נכיר. רובנו נוטים להאמין שהאהבה המיוחלת לנו "משמיים" אמורה ליפול עלינו בצורה מקרית-ניסית-פלאית מבלי שכלל ציפינו לה והיא איננה קיימת בעולם העשייה היזומה והמכוונת. לו תיתקלי בבחיר ליבך באמצע פינת רחוב בהפתעה סביר להניח שתייחסי זאת ליד האלוהים ואם תפגשי בו על ידי איזו שדכנית, שיחה באינטרנט או בפאב אז זה לא בדיוק יחשב לך בראש כזיווג משמיים.
את מבינה מירב, אני טוען שאנחנו נוטים לבדל את אלוהים ולבודד את השתתפותו במשחק החיים אך ורק אל תוך מאורעות ניסיים-פלאיים-מקריים ובלתי צפויים.
אני חושבת שבעגה הפסיכולוגית, סברה מירב, מכונה נטייה זו סיבת ייחוס. כאשר אדם מוצא שטר של כסף ברחוב הוא מייד רואה בו כמתנה שאלוהים העניק לו משמיים אבל לשטרות הקיימים בכיסו הוא לא מייחס שום הערכה והכרת תודה שהרי הוא עצמו עמל עבורו וזה לא אלוהים העניק לו את הכסף אלא מעבידו. גם כאשר אנו מוצאים אהבה שלא כמתוכנן, כך כנראה, אנו נוטים לייחס אותה לאלוהים ולקשרה לתופעה המכונה זיווג-משמיים, אולם כאשר אנו מוצאים אהבה באופן עצמאי אז אנו נוטים לייחס אותה לעצמנו ולהוציא לחלוטין את האלוהים מן התמונה.
יתרה על זאת, אני נזכרת כעת בעוד תכונת אישיות שגם עליה שמו החוקרים הפסיכולוגים את עינית מחקרם. הפסיכולוגיה מצאה לגלות שישנם בני אדם התולים כמעט את כל גורלם על מקורות חיצוניים להם כגון האלוהים, החברה או הממשלה ואותם הגדירה כבעלי "מיקוד שליטה חיצוני". אנשים אלו מאמינים בנחרצות שהשליטה על חייהם נתונה לגורמים חיצוניים בלבד. לעומתם ישנם אנשים התולים את חייהם על מקורות פנימיים כגון על עצמם ואותם הגדירה הפסיכולוגיה כבעלי "מיקוד שליטה פנימי". אלה ממוקדים בכך שהשליטה על חייהם נתונה לגורמים אישיים ועצמאיים. באופן מפתיע, בתחום מציאת האהבה רבים מאיתנו הופכים להיות הראשונים, מתמסרים לשליטה חיצונית ומאמינים שהדבר אינו תלוי כלל בנו.
אבל רגע... התריס גיא בתופעה בתקיפות, האם הזיווג משמיים זו אהבה שאמורה ליפול עלינו רק בדרך קסומה, ניסית, פלאית ולא צפוייה? האם באמת אלוהים קיים ונמצא רק במקום אחד ונעדר מן האחר? האם יד האלוהים נעדרת מן הסיטואציה ובני זוג שהכרנו דרך חיזור ויוזמה אישית אינם נחשבים לזיווג משמיים? הנה מנסים לסדר לאלונה מישהו והיא דוחה את ההצעה תחת סיסמתה החוזרת והנשנית "אל תסדרו לי אף אחד, אלוהים כבר יסדר לי מישהו".הסיפור שסיפרת לי לא נכתב רק כדי שנתרגש ממנו אלא גם שנלמד ממנו משהו. אלוהים תמיד נמצא סביבנו ואף בתוכנו, בכל אותם דברים קטנים שאנו נוטים לקבל כמובנים מאליהם. אלוהים אינו נוכח רק במסגרתם של ניסים או צירופי מקרים בלתי נתפסים או בלתי צפויים. אלוהים נמצא בכל והוא נמצא בנו!
אני חושבת שאני מסכימה איתך, השיבה מירב, עלינו להבין שהמונח זיווג משמיים אינו קשור אך ורק במציאת אהבה באופן ניסי, פלאי, מקרי, לא צפוי או שלא ביוזמתנו. זיווג משמיים יכול להתקיים גם אם לא פעלנו ביוזמה מלאה להגיע אליו וליצור אותו בעצמנו.
למאמרים נוספים מאת כתב ידי גלגלו את הדף מטה