ישראל-טורקיה : עשור למאזן עסקי ואסטרטגי מרשים

ישראל-טורקיה : עשור למאזן עסקי ואסטרטגי מרשים
מאת דני צימט, סגן נשיא מועצת העסקים ישראל-טורקיה

מאז כוננה טורקיה יחסים דיפלומטיים עם ישראל בשנת 1949, המדינה המוסלמית הראשונה שעשתה זאת, ידעו היחסים בין שני העמים עליות ומורדות אך תמיד נשמרה מידה משמעותית של הערכה הדדית שמנעה הקצנה .

בשנת 1997 חתמו ישראל וטורקיה על הסכם סחר חופשי שהציב את כלכלת שתי המדינות במסלול קבוע של שיתופי פעולה .

טורקיה היא דמוקרטיה חילונית-מערבית עם כלכלה חופשית הנהנת מזרם הולך וגואה של השקעות זרות - סך ההשקעות בטורקיה בשלוש השנים האחרונות הגיע ל- 33 מיליארד דולר!

המפלגה השלטת בטורקיה מאז 2002 "מפלגת הצדק והפיתוח" משכילה לשלב את עקרונות הדת עם הדמוקרטיה ואת טורקיה עם אירופה.

ראש הממשלה הטורקי ארדואן הניף אל מול 70 מיליון האזרחים במדינה את דגל צירופה של טורקיה כחברה מלאה באיחוד האירופאי כמטרת-העל של מדיניות הפנים והחוץ של טורקיה.

מאז הגעת מפלגת הצדק והפיתוח לשלטון צומחת הכלכלה הטורקית בקצב ממוצע של 7% לשנה והמדינה מובילה בתנופה מוגברת רפורמות והפרטות בסקטורים רבים במשק הטורקי.

הדחף האדיר של הטורקים להצליח על במת הכלכלה העולמית ניכר היטב בהלכי הרוח היזמית הן ברובד הממשלתי-ציבורי והן בקרב אנשי העסקים עמם מוצאים ישראלים רבים שפה משותפת .

השקעות בטורקיה
השנה פעל ראש ממשלת טורקיה נמרצות להקמת סוכנות לאומית לקידום השקעות זרות במדינה invest.gov.tr, הפועלת באמצעות נציגים קבועים במדינות עולם הנחשבות שותפות עסקיות של טורקיה כולל נציג קבוע בישראל.

"אנחנו מעוניינים בידע שנמצא בישראל ובהשתתפות חברות ישראליות במכרזים ממשלתיים" הבהיר נשיא הסוכנות, אלפסלן קורקמאז, שערך בחודש אוקטובר 2007 סמינר בישראל.

לדברי קורקאמז החברות עמן נפגש בישראל התענינו,בין השאר, בהפרטה ובמכרזים בנושאי תחבורה, אנרגיה, פטרוכימיה, יצור והפצת חשמל, הפעלת שדות תעופה, דרכים וגשרים.

"רק בתחום האנרגיה מתוכננים בטורקיה מכרזים שנאמדים ב- 130 מיליארד דולר" אמר נשיא הסוכנות.

בין החברות שנציגיהן נפגשו עם נשיא הסוכנות היו אפריקה ישראל, בזק בינלאומי, האחים עופר, אורמת, נטפים, פועלים שוקי-הון, קומברס, שטראוס ותהל.

עשור להסכם הסחר
טורקיה מדורגת כשותפת סחר מספר 8 של ישראל עם היקף סחר אזרחי של למעלה מ- 2 מיליארד דולר בתוספת עסקאות ביטחוניות בקנה מידה מרשים.

כימיקלים הוא ענף היצוא הישראלי העיקרי לטורקיה, ומהווה כ-45% מסך הייצוא הכולל.
בעקבות הכימיקלים מדורגים המתכות , המכונות והציוד החשמלי כענפי היצוא העיקריים לטורקיה.

המינהל לסחר חוץ של ישראל מייחס חשיבות גדלה והולכת לכלכלה הטורקית וב- 2008 נקבעו מספר ענפי יעד שסביבם תתבצע פעילות שיווקית נקודתית בהם: מים ואגרו-חקלאות, ציוד רפואי ותקשורת.
יוזמה חדשה של שתי המדינות קוראת לחברות ישראליות וטורקיות עתירות מו"פ להצטרף לתוכנית מחקר משותפת לישראל-טורקיה בשיתוף עם חברת אריקסון הבינלאומית.

עושים עסקים
חברת ליפמן הנדסת אלקטרוניקה היתה אחת הראשונות שזיהתה את הפוטנציאל הגדול בשוק הטורקי ובשנת 2004 תפסה טורקיה 26% בתמהיל הגיאוגרפי של מכירות החברה והיוותה בכך את השוק השלישי בגודלו, לאחר ארה"ב ודרום אמריקה.
ליפמן שנמכרה בינתיים לחברת וריפון האמריקאית הייתה החברה הזרה הראשונה בטורקיה שמכרה מסופים אלחוטיים למוסדות פיננסיים בשוק הטורקי. הסקטור הפיננסי בטורקיה מגלה מחויבות בולטת בהטמעת הפתרונות המקיפים ביותר בתחום סליקת הכספים ולעיתים קרובות הוא מהראשונים לאמץ טכנולוגיות חדשות.

חברה נוספת שהשכילה לחדור לשוק הבנקאי הטורקי בשנת 2007 היא חברת און טראק אינוביישנס (OTI) מראש פינה שנבחרה לספק לבנק הטורקי גאראנטי (Bank Garanti) מערכות אוטומטיות לתשלומים באמצעות כרטיסים ללא מגע. בשלב הראשון קיבלה OTI הזמנות בהיקף של כ-750 אלף דולר, ולדברי החברה לבנק הטורקי תוכנית נרחבת להטמיע בצורה נרחבת את כרטיסי התשלום החכמים בקרב לקוחותיו.

חוגלה קימברלי, חברת הבת של קימברלי קלארק ומפעלי נייר חדרה רכשה בשנת 2004 אחזקות בחברה הטורקית Ovisan שמשווקת בטורקיה את מוצרי הנייר והחיתולים החד-פעמיים במותגי קלינקס והאגיס.

קימברלי קלארק ונייר חדרה רואים בשוק צריכה ענק של 70 מיליון איש בטורקיה יעד אסטרטגי אולם בשלב זה נראה שחברת הבת הטורקית מתקשה לעמוד ביעדים השיווקיים שהציבה לעצמה בעיקר כתוצאה ממלחמת מחירים קשה עם חברת פרוקטר אנד גמבל המובילה את הקטגורית החיתולים בשוק הטורקי ענק המימדים.

חברת טבע השלימה בשנת 2007 את רכישת החברה הטורקית Med Ilac בעסקה שעל פי ההערכות היקפה כמה עשרות מיליוני דולר.

החברה הטורקית עוסקת בשיווק מוצריה של טבע בעיקר לשוק האונקולוגי וכן בשיווק מוצרי חברה גרמנית בתחום.

בראיון עיתונאי העריך מנכ"ל טבע, שלמה ינאי, שהמכירות של השוק הגנרי בטורקיה מגיעות למיליארד דולר בשנה.

שוק הציוד הרפואי בטורקיה נמצא בתנופה גדולה לאור תוכניות אסטרטגיות לבניית בתי חולים חדשים. במרץ 2008 מתוכננת להגיע לישראל משלחת של קניינים טורקיים המיועדת להיפגש עם יצרנים ישראלים בתחום הציוד הרפואי.

בנק הפועלים השלים בשנת 2007 את רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף Pozitif הפועל כיום בעיקר בתחום האשראי העסקי. לפי התוכנית האסטרטגית יקים בנק הפועלים באמצעות הזרוע הטורקית שלו 200 סניפים ושלוחות בטורקיה ואמור לגייס באמצעותם כ- 600 אלף לקוחות קמעונאים.
בעת שהותם של ראשי בנק הפועלים בטורקיה בנובמבר 2006 נפגשו המנכ"ל צבי זיו והיו"ר דאז שלמה נחמה עם ראש ממשלת טורקיה ושרי הביטחון והאוצר של המדינה , עובדה המלמדת על החשיבות הרבה שבה רואים הטורקים את השתלבותם של חברות זרות בכלכלה הטורקית .

חברת אייס רשתות, שבבעלות בני גאון וקבוצת זביידה, פרסמה את כוונותיה להקים חנויות של הרשת ושל אוטו דיפו בטורקיה.
הנהלת אייס ציינה שהבחירה בטורקיה נובעת מהקרבה הגיאוגרפית לישראל שהופכת את טורקיה לטריטוריה נוחה לניהול ובעלת פוטנציאל גידול ניכר.

לאחרונה פורסם בעיתונות בארץ על כוונתה של קבוצת הביטוח הראל שבניהול היו"ר יאיר המבורגר לרכוש חברת ביטוח טורקית תמורת כ-30 מיליון דולר. לאור העובדה שהחוק הטורקי מונע ממשקיעים זרים את האפשרות להיות הבעלים המלאים של גופי עסקים במדינה תמשיך חברת הביטוח הטורקית להיות שותפה למיזם המתרקם.

גם חברות ישראליות קטנות ובינוניות הצטרפו בשנים האחרונות למעגל העסקים בטורקיה : זרעים גדרה השייכת כיום לקרן מרקסטון פעילה בשיווק תשומות לחקלאות באמצעות חברה משותפת לה ולגורם טורקי ומתבססת על היותה של טורקיה אחת מצרכניות הירקות הגדולות בעולם.
חברת בית אלפא טכנולוגיות זכתה במכרז של משטרת טורקיה להספקת כלי רכב לפיזור הפגנות וצינורות המזרח שבשליטת גאון אגרו תעשיה אמורה לקחת חלק בפרויקט הולכה יבשתי של גז טבעי במשותף עם חברה טורקית.

רשימת החברות הישראליות שנכנסות למעגל העסקים עם טורקיה גדלה והולכת אך לצד ההצלחות בולטים הכישלונות של חברות ישראליות בראשם עלית ,פולגת ושטיחי כרמל שנטשו את השוק הטורקי לאחר השקעות משמעותיות בהקמת מפעלים ושותפויות עם גורמים מקומיים .

הסקטור הביטחוני
לצד תמרונים משותפים של צבאות ישראל וטורקיה מקיימות שתי המדינות קשרים ושיתופי פעולה אסטרטגיים מהמעלה הראשונה.
התעשיות הצבאיות של ישראל נהנות זה שנים מצבר הזמנות בהיקף נרחב של חיילות היבשה והאוויר של טורקיה.

משרד הביטחון והתעשייה הצבאית חנכו בשנת 2007 בעיר קייזרי בטורקיה קו היצור לפרויקט השבחת 170 טנקי M60A1 של הצבא הטורקי.
הפרויקט מתבסס על טכנולוגיות שפותחו עבור טנק המרכבה ומביא לידי ביטוי ניסיון מבצעי וטכנולוגי מצטבר של עשרות שנים.
במסגרת החוזה עם הטורקים השביחה תע"ש אב טיפוס של הטנק והעבירה אותו לטורקיה לאחר השלמה מוצלחת של ביצועי הטנק כאן בישראל.

COM 3 ישראל דיווחה השנה על סיום פרויקט עבור משרד ההגנה הטורקי. היקף הפרויקט מוערך בכ- 2.5 מיליון דולר והוא כלל בין היתר התקנה של מערכות רשת אזורית WAN בין כ- 450 משרדים, השייכים למשרד ההגנה הטורקי, באמצעות נתבים חדשניים המאפשרים למשרדים מרוחקים גישה מאובטחת, במהירות גבוהה.

פרויקט האנרגיה
במהלך חודש אוקטובר 2007 נפגש שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, עם שר האנרגיה ומשאבי הטבע של טורקיה חילמי גולר לדון בפרויקט מסדרון התשתיות בין טורקיה וישראל (Med Stream).

במסגרת בדיקת ההיתכנות לפרויקט ה- Med Streamנבחנה האפשרות להניח מסדרון תשתיות בין נמל ג'ייהאן הממוקם במפרץ איסקנדרון בדרום מזרח טורקיה לאזור חיפה מרחק של כ-460 ק"מ. לפי שעה, נבחנת האפשרות להניח 5 צינורות תת מימיים שיחברו בין שתי המדינות בהן: נפט גולמי, גז טבעי, חשמל, מים ותקשורת (סעיף חדש שנבחן והועלה לראשונה).

במסגרת הסקר המקדים התקיימה סדרת פגישות ודיונים עם כמה מחברות התכנון והביצוע המובילות בעולם בתחומי הנפט, הגז הטבעי, החשמל והמים. המסקנה המרכזית של צוות הבדיקה היא כי הפרויקט כדאי מבחינה כלכלית.
עלויות הפרויקט נעות בין 2 - 4.5 מיליארד דולר, בהתאם למספר הצינורות שיונחו והיקף המוצרים שיסופקו.

מים לטורקיה
המצב הקשה אליו נקלע משק המים הטורקי בשנה האחרונה, מהווה מקור להזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות, כך מניח דורון אברהמי- הנספח המסחרי של משרד התעשייה והמסחר המוצב באיסטנבול.
בעקבות משבר המים החליט ראש עיריית איסטנבול קאדיר טופאש על אישור תכניות לבניית מתקן התפלה בעיר שיספק סך של כ- 350,000 מ"ק ביום ולמכרז למתקן ההתפלה יוזמנו גם חברות מישראל.
הנספחות המסחרית של התמ"ת באיסטנבול מייעדת ב 2008 פעילות שיווקית ערה בפרויקט הצגת טכנולוגיות סלולאריות ישראליות למפעילים הגדולים בתורכיה.
בפרויקט זה שנערך עם איגוד התעשיות הסלולאריות IMA יוצגו פתרונות וטכנולוגיות לחברות Turkcell, Avea & Vodaphone. השוק הטורקי כולל למעלה מ-50 מליון מינויי סלולר ומציב הזדמנויות עסקיות משמעותיות בתחום.

ידיעון הנספחות באיסטנבול הכולל מידע על הזדמנויות הסחר עם טורקיה מתפרסם בקביעות באתר מועצת העסקים ישראל-טורקיה
www.israel-turkey.org

פורום אנקרה
התעשיין סטף ורטהיימר הוא אחד הראשונים שפועל בהיקף משמעותי למינוף היחסים ההדוקים עם טורקיה. הפארק התעשייתי שהוקם בגבזה ליד איסטנבול, הינו תולדה של שתוף פעולה בין התעשיין הישראלי לשותפים טורקיים ואוניברסיטת סאבאנצ'י הטורקית.
הפארק הטורקי נוסח גן-התעשייה בתפן מאכלס כ- 70 חברות טורקיות בעיקר בתחומים של תוכנה ותעשיות הרכב.
אחד משתופי הפעולה האסטרטגיים בין שתי המדינות הוא פורום אנקרה, פרויקט מדיני-כלכלי ,יוזמת ראש ממשלת טורקיה ארדואן המיועד לסייע במאמצי השלום באזורנו.
נציגי פורום אנקרה, טורקים,ישראלים ופלסטינאים בכירים , דנים זה שלוש שנים ביוזמה הטורקית להקמת חברה בינלאומית שתקים ותנהל פארק תעשיה במחסום ארז במטרה לייצר תעסוקה לפלסטינאים באמצעות שיתופי פעולה בין מפעלים קטנים ובינוניים שמיועדים לקום במקום.
פארק התעשייה בארז אמור לפעול כאזור סחר חופשי שייצא את מוצריו דרך נמל אשדוד למדינות ברחבי העולם. פורום אנקרה גם גיבש תוכנית לשיתוף פעולה בתחומי התיירות במסגרתו יוכשר כוח-אדם פלסטינאי לעבודה בבתי-מלון בעיקר בשטחי הרשות הפלסטינאית.
הטורקים מציעים להקים חברה בינלאומית בהשקעה של מיליוני דולרים שתנהל את פארק ארז בשיתוף פעולה עם הפלסטינאים כשהצד הטורקי יהיה בעל המניות העיקרי בחברה.
בעקבות השתלטות החמאס על רצועת עזה בשנת 2007 שינו נציגי פורום אנקרה את הכיוון והוצעו תחליפים לאזור ארז בדמות הערים ג'נין ותרקומיה.
ואכן בביקורו של נשיא ישראל שמעון פרס אצל עמיתו הטורקי הנשיא עבדואלה גול בחודש נובמבר 2007 נחתם מסמך הבנות על הקמת פארקים תעשייתיים באזורים אלה.

דרג את המאמר: