עו"ד אירית רייכמן ממליצה לערוך צוואה הדדית אשר נועדה להבטיח לכל אחד מבני הזוג שקט נפשי.
צוואות הדדיות הן צוואות שעורכים שני בני הזוג במשותף ובאופן הדדי ביניהם. בצוואה זו נקבעות הוראות זהות שיחולו על שניהם בנוגע לחלוקת רכוש לאחר פטירת כל אחד מהם. הוראות אלו נסמכות על התוכן הזהה של שתי הצוואות.
היטיב להגדיר זאת כב’ השופט בדימוס, הנשיא אהרון ברק, בעניין הפרשנות שנתן למשמעותה של צוואה משותפת והדדית :
"צוואה הנה משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת בדבר תוכנה. צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה".
ע"פ רוב, צוואה הדדית קובעת כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו ומחזיק בכל או ברוב הרכוש והכספים של שני בני הזוג, כל זאת מתוך מטרה שרק לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו הילדים המשותפים את העיזבון.
בעריכת צוואה הדדית כל אחד מבני הזוג מסתמך על עקרון ההדדיות בכך שהוראות הצוואה יחייבו גם בן הזוג השני והצוואה לא תשונה, אף לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.
צוואה מהסוג הזה מעניקה לבן הזוג שנותר בחיים את הזכות להשתמש בנכסי העיזבון למשך כל ימי חייו, ובכך נמנע מאבק עתידי .
המאבק עלול להיות ממשי וחריף, מדגישה עו"ד אירית רייכמן , כאשר מדובר בנישואים שניים, בין בן הזוג הנותר בחיים, לבין ילדי המנוח, אשר כיורשים חוקיים, בהיעדר צוואה, הם עלולים לדרוש את חלקם בעיזבון, לעיתים תוך מימוש זכותם למכירת בית המגורים והוצאת בן הזוג הנותר בחיים מן הבית.
בעזרת צוואה הדדית מציינת עו"ד אירית רייכמן ,ניתן לצוות על העברת כל הרכוש לבן הזוג שנותר בחיים, תוך קביעת תנאי כי לאחר פטירתו יועבר הרכוש לילדים, וכך מתאפשר לבן הזוג שנותר בחיים להמשיך לנהל את חייו, לפחות מן הבחינה הכלכלית, ללא עימותים מיותרים עם יורשים אחרים.
בעבר היתה בעיה כאשר אחד מבני הזוג בחר לשנות או לבטל את צוואתו, בין בחיי בן זוגו (בידיעתו של זה או אף שלא בידיעתו), ובין לאחר פטירת בן זוגו.
בשנת 2005 תוקן חוק הירושה והוסף סעיף מיוחד בנושא צוואה הדדית . סעיף זה, מסבירה עו"ד אירית רייכמן הסדיר מתן תוקף חוקי לצוואה הדדית ואף הכיר במפורש, בעיקרון ההסתמכות של בני הזוג על הצוואות ההדדיות והגביל את אפשרות ביטול הצוואה באופן חד- צדדי.
התיקון לחוק קובע כי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
א. מתן הודעה בכתב על ביטול הצוואה לבן הזוג השני, וכתוצאה מכך - בטלות שתי הצוואות ההדדיות של בני הזוג.
ב. אם בן זוגו נפטר – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו כאמור, נדרש להסתלק מכל זכות בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת; אם חולק כבר העיזבון – עליו להחזיר כל מה שקיבל.
המחוקק נתן עדיפות לעיקרון ההסתמכות על פני רצון המצווה ולכן המורישים אינם רשאים לקבוע הוראה אחרת בצוואותיהם אשר שוללת את הזכות של כל אחד מהם לבטל את הצוואה ההדדית בעודם בחייהם.