|
יש לשאול מה נשתנה חג החירות שלנו? מדוע מרבים אנו להדגיש בו דווקא את: "הא לחמא עניא", שדווקא בו אנו פותחים בעריכת הסדר? מפני מה נקבע שם החג "חג המצות" על שם לחם העוני? כמו כן, מדוע נצטוינו לספר ביציאת מצרים, בעת שהמצה מונחת לנגד עינינו? האין בכל אלו סתירה לציון חירותנו?
למאמר המלא...
|
|
"בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים". על האדם לדמיין לעצמו בצורה מוחשית ביותר שעדיין הוא נמצא בארץ מצרים, בתוך מצוקת העבדות, מלא חרדה לחייו, מושפל ומוכה וכל מחשבותיו להמלט משם בדרך טבעית מתגלות כבלתי מעשיות. מצרים היתה המדינה החזקה ביותר באותה תקופה, מלך אדיר שנערץ על בני עמו כאל, שלט עליה, ובני עמו היו מוכנים לעשות למענו הכול.
למאמר המלא...
|
|
משל לאותה מילטשת יהלומים בה כל פועל מקבל בבוקר יהלום גולמי לא מעובד, ויחד איתו דף ובו שרטוט של המומחה כיצד צריך היהלום להיראות עם תום ליטושו. במשך יום העבודה יושב הפועל ליד מכונת הליטוש ועובד, תוך עיון והשוואה לשרטוט של המומחה. כל אבן והשרטוט שלה.
למאמר המלא...
|
|
מעשה ברבי טרפון שנתן לרבי עקיבא מאה ושמונים מטבעות של זהב ואמר לו: "קנה לנו אחוזה שנהה מתפרנסים ממנה ונעסוק בתורה." הלך רבי עקיבא ועשה בהם מצוות הרבה [נתן שליש לעניים שני שלישים לעוסקי תורה ומלמדי תינוקות].
אחר ימים בא אצל רבי טרפון. אמר לו: "מה עשית? יפה היא האחוזה שקנית לנו?"
אמר לו: "הן, ומשבחיה רבים הם בעולם."
"והיכן היא?" שאל רבי טרפון.
למאמר המלא...
|
|
פרשת השבוע, פרשת "כִּי תִשָּׂא", נושאת מתח רב [1]. הפעם נדון בפסוקים הראשונים שאינם קשורים למתח הרב. הפרשה נפתחת באמירה: "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" [2]. פסוק זה משקף את האמונה שאסור למנות את בני ישראל, וכאשר צריך בכל-זאת למנות אותם, יש לתת כופר נפש כדי לא להיפגע [3].
הקשר בין מניית אוכלוסיה, מפקד אוכלוסין בימינו, לבין חובת תשלום כופר על-ידי הנפקדים אינו מבואר
למאמר המלא...
|
|
פרשת השבוע, פרשת תְּצַוֶּה היא פרשה ויזואלית, צבעונית ותיאורית מאוד.
רוב הפרשה עוסק בבגדי הכהונה צבעוניים ובקרבנות שבהם יתקדשו הכהנים, שני נושאים נכבדים שכבר עסקתי בהם [1].
הפעם אתרכז בפתיח, בו אנו קוראים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
למאמר המלא...
|
|
דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם ביום שני בשבוע שעבר (16 בפברואר 2009) ביקר בחריפות את ההתנהלות הכספית של האגודה למען החייל.
האגודה מתרימה אנשים רבים שמאמינים שבתרומתם הם יעזרו לחיילים בצבא המגן עלינו. והנה מתברר, שחלק לא קטן מהתרומות זרם לאפיקים ולכיסים אחרים.
חבל.
האם להפסיק לתרום?
פרשת השבוע, פרשת תְּרוּמָה, מזמנת לנו הזדמנות נאותה לדון בכך.
למאמר המלא...
|
|
ברק אובמה שחום העור ניצח, הוא נשיא ארצות הברית.
אחד השמות שהוזכר בהקשר לכך הוא אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית, שנחשב למשחרר העבדות בארצו [1]. האזכור אינו מפתיע כי אובמה הוא הנשיא שחום-העור הראשון בארצות הברית; מעין סמל לחרות ולשוויון כל בני האדם במדינה [2].
פרשת השבוע, פרשת "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים", מזמנת לנו הזדמנות מתאימה לדון בעבדות ובזכויות אדם.
למאמר המלא...
|
|
נפלאות דרכי המקרא, סדר הכתוב בו וגם שמות פרשות השבוע. פרשת השבוע קרויה פרשת "יִתְרוֹ" וסיפורו של יתרו משתרע רק על כשליש מן הפרשה, שני השליש הנותרים מספרים את מעמד הר-סיני, המעמד המכונן את אמונת ישראל. האם לא היה ראוי להקדיש פרשה שלמה למעמד הר-סיני? או לחילופין לא לפתוח את סיפור הפרשה ביתרו שאינו ישראלי והוא אף "כֹהֵן מִדְיָן"?
למאמר המלא...
|
|
במאמר זה נביא לכם קצת על ההתבודדותושום דבר בעולם לא יכול לשבור אתכם. כי עליכם לדעת שיש מנהיג והוא הקדוש ברוך הוא מנהיג העולם. וכל דבר גם אם הוא גדול או קטן אינו נעשה מעצמו אלה בהשגחת המאציל העליון.
לכן אף שעוברים עליכם עכשיו משברים וגלים ומר לכם מאוד ואתם סובלים ובאים צרות בצרורות ונדמה כי אף פעם לא תוכלו לצאת מן הצרות אל תאמרו זאת לעולם!!
כי הכל יכול להשתנות אם רק תיקחו את עצמכם בידיים.
למאמר המלא...
|