"בעודם הולכים אמר רבי יוסי: ודאי כל מה שהקב"ה עושה בארץ הכל הוא בסוד החכמה. והכל הוא כדי להורות חכמה עליונה לבני אדם, כדי שילמדו מאותם המעשים סודות החכמה. והכל הוא כפי שראוי להיות, ומעשיו כולם הם דרכי התורה, משום שדרכי התורה הם דרכיו של הקב"ה".
זו הנחת יסוד מרכזית, בואו ונראה יישומה בימים אלה. נעשה זאת על ידי הצגת אמירות אחדות ואירועים שונים שאולי אין ביניהם כל קשר.
למאמר המלא...
|
בחודש כסלו, נמשכת הארה עליונה המאפשרת לנו,לגלות את הכוחות העמוקים והטמירים ביותר הנמצאים בעומק הנשמה,ובאמצעותם להתרומם מעל מגבלותינו,להגשים חלומות,להאיר את החושך,לבטא את ההשראות הגבוהות שלנו, ולראות ניסים .... האנרגיה שהוא מגלם בתוכו היא אנרגיה של נסים.
למאמר המלא...
|
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר בני שמואל חטאו - אינו אלא טועה, [...] כל האומר דוד חטא - אינו אלא טועה". "כל האומר שלמה חטא - אינו אלא טועה, [...] [...] כל האומר יאשיהו חטא - אינו אלא טועה".
"נזכרתי שבמקרא אין ביקורת ישירה על האב הגדול אלא על הבן(ים). מדובר לא רק בשלמה וברחבעם אלא גם באהרון, האחראי למעשה העגל. אין עליו שמץ ביקורת אלא "במקרה" בניו מתו מוות מיסתורי, משמיים. האם יש עוד מקרים מלבד שלמה ואהרון ובניהם?"
לכאורה, השאלה עולה בקנה אח
למאמר המלא...
|
בפרשת השבוע, פרשת לך-לך מונע אברם ללכת לארץ כנען על ידי צו ישיר שמלווה בברכות. אברם מציית ונע לכנען. הדבר הראשון שאברם עושה לאחר הגיעו לאיזור שכם: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו", פעילות שהוא חוזר עליה פעמיים נוספות שלוש פעמים בזמן די קצר פונה אברם אל ה'. האם זה מפליא?
כן ולא.
למאמר המלא...
|
ברוך ברמן כותב כי,אהבת דוד ויונתן היא יחידה במינה בכל המקרא כולו. זו אהבת נדבה, מסירות מוחלטת נטולת כל נגיעה אישית צרה. אהבתם מתוארת כ''אהבת נפש'', כזיקה נפשית, כצרור-חיים של אהבה: ''ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו'' . דוד, בקינתו על יונתן, מתאר את אהבתם כשיא האהבה האנושית, הנעלה והנפלאה מכל אהבה. ההשוואה עם ''אהבת נשים'' מצביעה על האינטימיות האנושית העמוקה של אהבתם.
למאמר המלא...
|
בשמחה נפתח את העיון המחודש במקרא.
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".
בשמחה אמרנו, אכן, "'אשרי' הוא ביטוי של שמחה [...] ב'אשרי' יש משום הבעת שמחה, וגם משום קריאה לספר ברבים על הטוב וההצלחה".
ומדוע שמחה יש כאן?
למאמר המלא...
|
|
|
רק אדם המסוגל להתנתק מן הגשמיות ולשנות את אורח חייו (לפי ההלכה, כמובן) ולשמוח, הינו אדם חופשי. חופשי בגופו, חופשי ברוחו.
למאמר המלא...
|
"הָרֶוַח הזעיר בין שני המחוגים של שעון-היד / הוא מְקוֹם הרגע בו שוכן האל בהגיע זמן ההתגלות." כך פותח המשורר איתמר יעוז-קֶסְט את שירו "רגע האור".
למאמר המלא...
|