הצעירהצעיר לבית אלבז נולד יום לאחר יום הכיפורים. בן שלישי, עם אח בן 3 ואחות בת שנה וחצי. הוא נולד בלידה ביתית, ולא בבית-חולים. הסיבה לכך לא נובעת מכך שאמו, לאה, לא הספיקה להגיע לשם, אלא כי היא לא רצתה ללדת בבית-חולים, אלא ילדה בלידה ביתית מבחירה.
אבל גם אם במהלך הלידה היא רצתה את הבית, אחרי הלידה היא השאירה את הבית ואת בני-הבית ויצאה עם הרך הנולד למלון יולדות. בשתיים מתוך שלוש הלידות שלה היא ילדה בבית, ואז עברה למלון יולדות הדסה בייבי בקריה הרפואית של הדסה עין-כרם.
לאה אלבז מעידה על עצמה שהיא "מאד בעד דברים טבעיים בריאים." היא רקדנית, בוגרת וינגייט באגף החרדי, בעלת תעודה של מורה למחול. היא מאמינה ברפואה הומאופטית ומאד מודעת לגוף שלה.
"אנחנו חיים בדור שבו אנשים פוחדים להיות עם עצמם, פוחדים להרגיש ופוחדים לכאוב. אנשים צריכים כל הזמן גירויים מסביב, כדי לא להיות לבד עם המחשבות שלהם. אנשים לא מכירים את עצמם או את הגוף שלהם, וחייבים תרופות כדי להקל על כאבים. אני כמעט ולא לוקחת תרופות."
בלידה הראשונה היא ילדה בבית-חולים, אבל הבינה שזה לא מתאים לה. "הבעיה הייתה אחרי הלידה. במקום שיאפשרו לך להחלים, את נתקלת בחוסר-סבלנות. כאילו את בעונש. לא נתנו לי לישון, הייתי ליד תחנת האחיות וכל הזמן היה רעש מסביב. ביקשתי שהתינוק יהיה איתי ב-rooming in, אבל הצוות גילה חוסר התחשבות ברצונות ובצרכים שלי. בתינוקיה כל התינוקות צרחו, אפילו יועצת ההנקה הייתה חסרת סבלנות. ביקשתי שלא יתנו לו פורמולה ונתנו לו, כששאלתי למה, הן צעקו עלי 'מה את רוצה, שהוא ימות?'. רציתי לברוח מהמקום הזה.
בהריון עם הבת השנייה, אמרתי לעצמי שלבית-חולים אני לא חוזרת. החלטתי ללדת בבית. המקום הכי טבעי, כמו שנשים ילדו פעם. מיד אחרי הלידה את מקבלת את התינוק, ישנה אתו, אין עוד תינוקות צורחים מסביב, אין עוד נשים אתך בחדר, אין מוניטור וצעקות, אין רעש של מיטות מתגלגלות סביבך ולא דוחפים לך אפידורל. רציתי להיות רגועה בלידה שלי. הייתי במקום שלי, עם הבגדים שלי והאוכל שלי ובלי לחץ.
הלידה נמשכה 12 שעות, כשחלק מהזמן בנה הבכור היה לצדה. "ילדתי על מזרן על הרצפה ליד המיטה שלי. מיד אחרי הלידה המיטה שלי הייתה מוכנה ונכנסתי אליה עם הבת שלי וישנו ביחד. כשקמתי, ישבתי עם בעלי על הספה ושתינו יחד תה. בעלי אמר לי בהתפעלות "את בנאדם! לא ידעתי שאפשר לצאת ככה מלידה. איזה כיף להסתכל עליך, מתאוששת ומחייכת והולכת שעתיים אחרי הלידה. זה באמת היה הדבר הכי טוב בשבילך!"
"48 שעות אחרי הלידה עברתי למלון היולדות הדסה בייבי, צמוד לבית-חולים הדסה עין-כרם בירושלים. בגלל שהיה כבר ילד אחד בבית, ידעתי שאני לא אוכל לישון מתי שאני רוצה, והייתי צריכה למצוא לי מקום להחלמה."
לאה דחתה את הממסד הרפואי ונהגה בדיוק ההפך ממרבית הנשים בישראל. היא בחרה לא ללדת בבית-חולים, כי היא הרגישה שהיא מספיק מחוברת לעצמה ולצרכים שלה, וידעה שהיא לא תקבל עליהם מענה בלידה רגילה בבית-חולים, ולכן נשארה בבית.
מיד אחרי הלידה, כשחלק ניכר מן הנשים חוזרות הביתה, היא דווקא בחרה לצאת מהבית לבית-מלון ליולדות. שוב, מתוך היכרות עם הגוף שלה והצרכים שלו, והבנה שהיא זקוקה למנוחה כדי לחזור לאיתנה.
"יועצת ההנקה שלי המליצה לי להגיע להדסה בייבי. בגלל שילדתי בבית." היא אומרת. "בכלל לא עלה בדעתי ללכת לבית החלמה. חזרתי הביתה ומיד חזרתי לשגרה ולעבודות הבית. היועצת אמרה לי שאני חייבת פסק זמן. היא אמרה לי 'את תיהני בהדסה בייבי!'.
"הגעתי להדסה בייבי והייתה לי חוויה מקסימה! פחדתי מהמפגש עם אחיות ועם התינוקייה. הגעתי לתינוקיה, היה שם שקט מוחלט ורוגע. אינה בטקילין, האחות הראשית, קבלה אותי כל כך יפה, עודדה אותי והבטיחה לי שהילדה בידיים טובות.
"היחס שקבלתי בהדסה בייבי היה מדהים. לא היה דבר כזה יותר מדי שאלות. מכבדים את הנשים ומתייחסים לכל שאלה כאילו היא הכי חשובה. מאד אכפתיים כלפי היולדת והתינוק שלה.
"הצוות המקצועי היה נהדר. הרגשתי שכל אחות הייתה מצוינת. גם הסדנאות שהן עורכות היו טובות. האווירה נורא נעימה. נעים שיש מעט נשים ואין רעש. יש זמן להכיר אחת את השנייה."
את הבן השלישי היא ילדה בלידה ביתית בבקתת-לידה עם אמבטיה וג'קוזי. "הפעם התאים לי ללדת בלידה ביתית מחוץ לבית, כי החלטתי שהילדים צריכים את סדר היום הרגיל שלהם, ואם אלד בבית, אצטרך להוציא אותם מהבית. הסידור היה שבעלי נשאר אתם בבית, כי רק עליו אני סומכת, ואני אצא עם הדולה הקבועה שלי.
"כשהיו צירים, הבת שלי נשמה אתי. הילדים עברו את הצירים יחד אתי. הם רגילים לרקוד אתי תמיד, וכשכרענו יחד, זה היה להם טבעי.
במהלך כל הצירים עשיתי מתיחות ותרגילי ריקוד. המיילדת אמרה שהיא ראתה כבר אלפי נשים יולדות, ומעולם לא ראתה אישה עושה את זה. הדולה, שלוותה אותי בכל הלידות, ספרה לה שגם כשהייתי מחוברת למוניטור רקדתי. בעצם, עשיתי לדולה ולמיילדת שלי מופע מחול פרטי.
"הכל היה ממש רגוע. עם העצים מסביב, הרוח, צפורים מצייצות, ואני יחפה על הדשא. כשהייתה לי פתיחה והצירים גברו נכנסתי למים.
"הלידה עברה מהר מאד. זו היתה חוויה מקסימה. היה לי כיף בכל רגע. גם עם הכאב. כשלא רואים את הכאב כדבר רע, אלא כדבר טבעי, שהוא חלק מתהליך, הכל קל יותר. כשמגיעים עם פחד ואומרים 'אני חייבת אפידורל', אז זה באמת מפחיד.
"בלידה האחרונה ממש חיכיתי לכל ציר. ככל שהציר כאב יותר, ידעתי שאני קרובה יותר להחזיק את התינוק בידיים שלי. הציר הוא לא דבר רע, אלא דבר מאד חיובי. אני חושבת שנשים לא מודעות ולא יודעות להעריך את עצמן ואת הגוף שלהן, ולהשתמש בו בצורה נכונה."
ההכרות הטובה עם עצמה ועם הגוף שלה, היא שהביאה אותה להחלטה שגם מבקתת הלידה היא עוברת להדסה בייבי. "הייתה לי חוויה כזאת מקסימה בפעם הראשונה (הלידה השנייה), שהחלטתי לחזור."
לאה חזרה להדסה בייבי, כשהבן שלה היה בן שבועיים, שבוע בדיוק אחרי הברית, והייתה רגועה ונינוחה, ומרוצה מאד מההחלטה לקחת פסק זמן וזמן איכות רק לה ולתינוק החדש.
כל ההתנגדות שלה להתרחק מהבית בשעת הלידה מתפוגגת, כשמדובר בתהליך ההחלמה וההתחזקות שלאחר חווית הלידה. כשהלידה מסתיימת, זה הזמן בו לאה משאירה את בני הבית בבית, ויוצאת לבית-המלון, לאסוף כוחות ולהתחזק, לקראת תחילתו של הפרק החדש בחיי המשפחה, עם התוספת הטרייה.
יחד עם לאה שוהות במלון נשים חרדיות, נשים חילוניות ונשים דתיות-לאומיות. הן מגיעות מירושלים, מודיעין ובית שמש, אבל לא רק. יש המגיעות מנתניה, תל-אביב, אשקלון, באר שבע, וכבר היו נציגות מצפת ומאילת.
מלון הדסה בייבי, הפועל בליווי ובחסות בית-החולים הדסה עין-כרם, הוא מלון ליולדת ולרך הנולד, בנוף הקסום של הרי יהודה, בסמוך לשכונת עין-כרם. הוא נהנה מגישות למחלקות היולדות והתינוקות בבית החולים.
בהדסה בייבי 28 חדרי אירוח מפנקים, מתוכם 4 סוויטות מפוארות, שעוצבו במיוחד כדי לארח אמהות טריות עם תינוקותיהן בנוחות מרבית.
מלון הדסה בייבי משרת יולדות מכל בתי החולים בארץ, ומקבל תינוקות עד גיל חודש. המלון מעניק ליולדת ולתינוק השגחה רפואית וטיפול מסור, כדי לאפשר התאוששות ומעבר הדרגתי מחוויית הלידה לחיי היומיום. חדרי המלון עוצבו, הותאמו ואובזרו לצרכי היולדת - מיטה מתכווננת, כורסת הנקה והדום, שידת החתלה לטיפול בתינוק, לחצני מצוקה בחדר השינה ובמקלחת, מקרר, ערכת קפה, טלוויזיה, חיבור לכבלים, כספת, מייבש שיער, מקלחון ישיבה ומערכת בקרת אקלים. הסוויטות מציעות גם מטבחון ופינת אירוח.
למלון לובי רחב ידיים בו מארחות היולדות בני משפחה וחברים בנוחות מרבית. ניתן לערוך בלובי אירועים כגון בריתות, שבת חתן וכו'.
ובזמן שהאמא צוברת כוחות, במלון פועלת תינוקייה, המאוישת על-ידי צוות אחיות ופועלת 24 שעות ביממה, כדי להבטיח שהיולדות יוכלו לנוח ולהתאושש במהירות מחוויית הלידה. מדי יום נערכים במקום ביקורים של רופא נשים ורופא ילדים, בפיקוח וחסות בית-החולים הדסה.
הדסה בייבי מציע מגוון סדנאות ופעילויות, קבוצתיות ופרטניות, ללא תשלום, בנושאים המעסיקים את האם לאחר הלידה: עיסוי תינוקות, הנקה, תזונה והאכלה, טיפול בתינוק, ליווי התפתחותי של התינוק, הדרכה לאמבטיה ועוד.
התפריטים המוגשים לאורחות המלון כשרים למהדרין, מגוונים ומזינים, ונבנו בעזרת תזונאית, כדי להתאים לצרכי היולדות כמו גם לציבור המקפיד על כשרות מהודרת - גלאט כשר.
המלון נהנה מנגישות גבוהה לירושלים, ליציאה לכביש מספר 1 ולכביש 6 צפון ודרום.
ניתן ורצוי להזמין מקום מראש שלושה חודשים לפני תאריך הלידה המשוער.
מיכאל ויזל, מנכ"ל הדסה בייבי, מציין כי לא לחינם התקופה שלאחר הלידה קרויה בעגה המקצועית "משכב לידה", שכן נדרשת ליולדת מנוחה פיזית ורגשית לאחר החוויה שחוותה, והצוותים המקצועיים בהדסה בייבי ערוכים להעניק לה את המנוחה, ארוחות מלאות ומזינות שהותאמו לצרכיה, צוותים רפואיים שעומדים לרשותה, ותנאי בית-מלון מפנקים, שאין לא בבית-היולדות וגם לא בבית.
"אפילו מי שילדה בבית" הוא אומר "בוחרת להגיע להדסה בייבי לאחר הלידה, לצורך מנוחה והחלמה. זה אומר הכל..."
מלון יולדות