|
|
|
|
|
|
|
|
רילוקיישן/ מס הגירה/ מס יציאה
|
|
|
|
|
רילוקיישן/ מס הגירה/ מס יציאה
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות" כ-30 שנה.
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי עד ל- 5/2019.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
הרפורמה של "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי", מכה קשה ליורדים מן הארץ
הרפורמה של "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי עתידה להשפיע על אלפי ישראלים היוצאים מן הארץ לטובת רילוקיישן, ועל חבותם במס, זאת בעקבות שינויי החקיקה העתידים להתרחש במיסוי ההגירה של ישראלים מחוץ לישראל הנקרא "מס הגירה".
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי נכון לשנת 2017, 5,800 אלף ישראלים עזבו את ישראל לטובת מגורים בחו"ל. ירידה מהארץ היא לא תופעה חדשה בישראל. רבים מהישראלים עוזבים את הארץ לתקופה קצרה, או אפילו ל"רילוקיישן". מה שאולי אותם ישראלים לא יודעים, הוא שניתוק התושבות מישראל, כרוך בחבות "מס יציאה", וזאת מכוח סעיף 100א לפקודת מס הכנסה.
לפיכך, יש להסדיר את המעמד של הרילוקשיין (אשר לא דווח), בהליך של 'גילוי מרצון', ובכך נפתר העניין. משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן, בעל ניסיון בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח להכנסות, מארה"ב, שוויץ, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, צ'כיה, רוסיה קפריסין וישראל.
הליך הגילוי מרצון, בגין רילוקשיין, מאפשר לאזרחי מדינת ישראל אשר לא דיווחו על הכנסות שונות, לדווח לרשות המיסים, לפני שהמהגרים ימצאו עצמם בהליך פלילי בגין העלמת מס או העלמת מידע כנדרש. זאת, בתנאי שהמהגר, יעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן, מלא ובתום לב, וכמו-כן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה-הנישום, או חקירה של משטרת ישראל בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום או הנישומה. נכון לעת כתיבת מאמר זה הגילוי מרצון נקבע עד ליום 31 בדצמבר 2019.
יתר על כן, הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים ישראליים שלא דיווחו עד כה כדלקמן: חשבונות בחו"ל, רווחי הון בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת בארץ או בעולם, אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.
מס הגירה אימתי?
כשתושב ישראלי עושה "רילוקיישן" או עוזב את הארץ, המדינה זכאית לתשלום מס בעקבות העזיבה, וזאת, עבור אותם רווחים שאותו אדם "ירוויח", כתוצאה ממכירת הנכסים שצבר בתקופה שהיה תושב ישראל גם אם הרווח נוצר כאשר שהה מחוץ לישראל.
כעולה מסעיף 100א, כל הנכסים שהיו לאדם, יום לפני שחדל להיות תושב ישראל, נחשבים לכך שנמכרו ביום שבו חדל להיות תושב ישראל ועל הרווח הרעיוני שנוצר, האדם (הנישום), יחויב במס. דהיינו, אין מדובר רק בנכסים בתוך ישראל, אלא גם בנכסים של תושב ישראלי הנמצא בחו"ל במסגרת יציאתו לצורך רילוקיישן.
מאחר ומדובר ברווח רעיוני (כי לא התבצע תזרים כספי בגין הנכסים), קיימת אופציה לשלם את המס, אותו חייב הנישום, בעת מכירת הנכסים בפועל. החלופה השנייה מהווה ברירת מחדל כך שאין צורך לקבל אישור מראש ממנהל מס הכנסה.
כך, נוצרו לנישום שתי אופציות:
הראשונה, לשלם את המס מיד עם יציאתו ממדינת ישראל.
השנייה, לשלם את המס לאחר המימוש למעשה של הנכסים.
בבחירת האופציה השנייה, המס שיחול בישראל, יהיה יחסי לתקופת החזקת הנכס בבעלותו, לפני שחדל להיות תושב ישראל.
במידה ויחיד היה חייב במס בישראל בעת מימוש הנכס מכוח הוראה אחרת, לא יופעלו הוראות סעיף 100א והמס ייקבע לפי המנגנון הרגיל.
הקשיים
עד היום, החקיקה הייתה "חסרת שיניים", רשות המיסים לא הצליחה לאכוף את "התשלום" בו חייב המהגר, וזאת מהסיבה שרבים מהישראלים לא דיווחו על הגירתם או ניתוק תושבותם מישראל, ולא יה בידם את המידע על חובתם לדווח על מכירת נכסיהם וחבותם במס יציאה.
התיקונים המוצעים
התיקונים מטעם הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי, צפויים להוביל למצב בו אדם המעוניין לעזוב לצורך רילוקיישן, צריך לדווח על ניתוק תושבותו וכן על רווחיו ממכירת כלל הנכסים שהיו ברשותו בשעה שהיה תושב ישראל. כלומר, בשונה מחובת הדיווח בחקיקה הקיימת, חובת הדיווח החדשה תכלול חובה להגיש הצהרת הון. דו"ח הצהרת ההון, תחייב את המהגר, למנות את כלל הנכסים שברשותו בזמן הנתון, ותאפשר לרשות לנהל מעקב אחר נכסיו.
התושבות וניתוק התושבות
נדבך נוסף ברפורמה המוצעת היא שינוי מאפייני מבחן "ניתוק התושבות" באופן המקשיח אותם.
כאמור, תושב ישראל מחויב במס הכנסה על הכנסות שהפיק בישראל או מחוצה לה, בעוד תושב
חוץ מחויב במס על הכנסות שהפיק בישראל בלבד.
תושבות ישראלית מהי?
ס' 1 לפקודה, קובע כי תושבות ישראלית, נקבעת על פי חזקה מספרית, לפיה אם אדם נמצא למעלה מ - 183 ימים בשנה בישראל, הרי שהוא תושב ישראל. וכך, גם מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת מס אחת, כאשר כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
בנוסף לס' 1, קיים מבחן מהותי, לפיו אם מירב הזיקות של אדם הוא לישראל, ביניהם הותרת בני משפחה, נכסים בארץ, זיקות חברתיות ועוד, הרי שמרכז חייו הוא במדינת ישראל.
קיומם של שני המבחנים מובילים ל"מחלוקת" ועימות הנישומים, מול רשות המיסים. כך, ניתן לטעון שאף אם לפי המבחן הפורמלי של ס' 1 לפקודת מס הכנסה, אדם אינו תושב, הרי שמירב הזיקות מצביעות שכן. תיקוני החקיקה, נועדו לפתור את העדר הוודאות בתחום התושבות.
כך, שהמבחן המספרי הופך לחזקה חלוטה. כמו כן, התיקון קובע, כי אם התושב הותיר בן או בת זוג, והוא מגיע לישראל לפחות 90 ימים בשנה – הוא יוכר כתושב ישראל לצורך חבות במס.
===============================================================================
להרחבה בנושא הגילוי מרצון על חשבונות ונכסים בחו"ל, ראה מאמריי כדלהלן:
1.גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח;
2.ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס;
3.ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא: (Foreign Accounts Tax Compliance Act) FATCA;
4.הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון;
5.גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח;
6.גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל;
7.חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון;
8.גילוי מרצון, פרס חדש – אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים;
9.התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים;
10.חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל;
11.עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון;
12.מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים;
13.הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;
14.בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס;
15.הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב;
16.צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר;
17.שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס;
18.טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן;
19.פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן;
20.בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס;
21.חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל;
22. יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC;
23. רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10 מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC;
24. הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה;
25. רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי;
26. הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס;
27. ארה"ב – חקיקת פטקא – דיווח ומידע על נכסי אזרחים אמריקאים (Foreign Accounts Tax Compliance Act) FATCA;
28. מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ;
29. גילוי מרצון אמור לשוב לפעולה בשנת 2018 – חשבונות בנק בחו"ל;
30. קיבלת מכתב מהבנק בחו"ל? הבנקים מחו"ל מעבירים מידע לרשות המיסים.
31. CRS - Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים.
32. הנחה תמורת תמונה: כמה שווים מגורים של בר רפאלי במגדל בתל אביב.
33. גילוי מרצון: הימורים, הגרלות, פרסים, וזכיות.
34. מאסר וקנס כספי בגין כספים המוחזקים בחשבונות בנק בחו"ל שלא דווחו למס הכנסה בישראל.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית כתובה וחתומה, לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים במאמרים או בסקירה דלעיל. הנושאים, המאמרים והסקירות, שצוינו לעיל, משתנים חדשות לבקרים ונתונים להחלטות ושינויים. לפיכך רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות הרשות או המוסד המטפל ושיקול דעתו, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות עד לחודש אוקטובר 2019. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי עד לחודש מאי 2019, וכן, בימים אלה מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית וניהולית" ו"עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפהDr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-28 שנים), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
הכותב הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול במקצועות חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות למעלה מ-15 שנה, וד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
(PhD ) Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL. [רואה חשבון(כלכלן)-כוכבי איתמר (C.P.A.)]
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
משרד עורך דין, קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,טל: 8621350- 04, פקס:8621349- 04, פל': 050-5443671
cpa-adv-itamar@bezeqint.net
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת איתמר כוכבי
|
הורים מעוניינים להבטיח את כספם באמצעות החתמת הילד/ה ובן/בת זוגו על הסכם הלוואה, במסגרתו הם יתחייבו להחזיר את הכספים עם גירושיהם או חתימה על הסכם ממון של ילדיהם עם בן/בת הזוג.
|
|
עשרת התנאים אשר הורים יכולים להציב לילדיהם או אף לילדם ובת/בן הזוג המתגוררים בדירה, שההורים רכשו והעניקו במתנה לילדיהם (או הבטחת כספים שהעניקו), המשתנים בהתאם לנסיבות המקרה כדלהלן:
|
|
בית המשפט השלום, גזר על מהנדס כימיה, במסגרת הסדר טיעון; הטלת עונש - 33 חודשי מאסר בפועל וקנס בגובה חצי מיליון שקלים, זאת בנוסף ובכפוף לתשלום כל המס, בגין ההכנסה שהושמטה -38 מיליון.
המהנדס הורשע בהעלמת הכנסות של 38 מיליון שקלים בחשבונות בנק UBS בשוויץ, לאחר שמכר את חלקו בחברה שהיה שותף בבעלותה ברומניה. המהנדס הודה בהשמטת ההכנסה בסך 38 מיליון ₪.
|
|
בשבועות האחרונים, הופיעו או התקשרו למשרדי, אזרחים ישראלים תמימים ומזדמנים, המחזיקים מטבעות דיגיטליים, בעיקר ביטקוין. להפתעתם, הללו התבקשו על ידי מחלקת המודיעין של רשות המסים, למלא טפסים הדורשים מהם גילוי מלא על נכסיהם והמס בהתאם. האזרח צריך למלא את הטופס, תוך ציון הנכסים אותם הוא מחזיק בארץ ובחו"ל. השאלות המופנות לאותם אזרחים הינן כלליות, תוך בקשה להצהרה על נכסים. רשות המיסים מכוונת לנכסי הביטקוין, מאחר ואלה הם נכסיהם העיקריים של מקבלי טפסי ההצהרה.
|
|
חוקי המס בישראל קובעים, כי מתנות פטורות ממס וזאת כל עוד הן ניתנו בתום לב.
אולם, פסק דין תקדימי מחייב בבית המשפט העליון מיום 18 באוקטובר 2020, קבע כי הכנסות הרב – המערער, נכנסות בגדר סעיף 2(1) בפקודת מס הכנסה המחייב במס "השתכרות או רווח מכל עסק או משלח יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהיא".
המשמעות של הפסיקה המחייבת שהתקבלה בבית המשפט העליון הינה, שמעתה ואילך, ידוענים, מקובלים ולמעשה כל אדם בעל פרופיל חברתי – ציבורי – תקשורתי גבוה, צריך לדווח על שווי המתנות שלו, וכן – גם מחתונות ואירועים משמחים אחרים
|
|
בימים אלה – חודש דצמבר 2016, הופיעו במשרדי, סידרה חדשה של אזרחים תמימים ומזדמנים אשר להפתעתם התבקשו על ידי רשות המיסים להסביר את מקורות הכנסתם בגין: נסיעות לחו"ל, ריבוי דירות, דירות יוקרה, רכבי יוקרה.
|
|
תַּם עִדַּן הַסּוֹדִיּוֹת הַבַּנְקָאִית בִּשְׁוַויְץ בְּעִקְבוֹת הֶסְכֵּם חִלּוּפֵי מֵידַע אוֹטוֹמָטִיִּים
|
מאמרים נוספים בנושא חוק ומשפט - כללי
|
ההנחה שבדרך כלל החזקים הם אלו שגוברים על החלשים מהם, גורמת לכך שכאשר הגורם החלש יותר זוכה למעט צדק, הדבר מעניק לנו תחושה של עדנה מסוימת. לכן נדמה ששמענו לא מעט סיפורים בהם הודות להתערבות חיצונית זוכה הגורם הנפגע לצדק מסוים, או לכל הפחות מסופר כי הגורם שעשה את מעשה העוולה נענש על כך.
|
|
https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Construction/DocLib1/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.pdf
|
|
מדיניות אכיפת עבירות תכנון ובניה – הרשות לאכיפה במקרקעין מדיניות אכיפה הינה כלי מרכזי הנתון בתחום האכיפה באמצעותו מבטיח הגוף האוכף למקד את משאביו המוגבלים בעבירות המשמעותיות ביותר ובאופן האפקטיבי ביותר. מיקוד משאבי האכיפה לפי סדרי עדיפות קבועים מראש מאפשר הגברת אפקטיביות האכיפה באמצעות פעילות יזומה, צמצום המשאבים המופנים כלפי עבירות בעלות ערך נמוך יותר, והבטחת השוויון באכיפה. יובהר, כי מדיניות אכיפה היא מסמך המתווה את הדרך אך אינו מסמך מחייב, שלא מאפשר בחינה מחודשת, עדכון וסטייה ממנו במקרים שיש לכך הצדקה.
|
|
על מנת להבין מדוע אדם ניגש על מנת לבצע תרגום של תעודות ומסמכים רשמיים מסוימים צריכים להבין את התהליכים שאותם עוברים אנשים ברחבי העולם כולו.
|
|
מתי נדרש לפעולה של תרגום עבור תעודת לידה?
|
|
הרשויות ממשיכות בקצב רב בהוצאת צווי הריסה. מאמר שכדאי לקרוא אם ביצעת חריגות בניה , ביקרו או רוצים לבקר בנכס מטעם הפיקוח על הבניה/ הוועדה לתכנון ובניה או שכבר הוזמנת לשימוע או אולי כבר קיבלת צו הריסה.
המאמר מיועד לכל העוסקים בתחום. עורכי דין, שמאים, מהנדסים, קבלנים, וועדי בתים, אדריכלים, מפקחי בניה ועוד.
|
|
הסכם מייסדים מוצלח בחברות סטארט אפ
|
|
|
|
|