גיל העולם - כל השיטות לישוב הסתירה
מאת דניאל בלס
מהן השיטות השונות לישוב גיל העולם כפי שמציעים אותו האתאיסטים, לבין גיל העולם על פי האמור בתורה? כאן תמצאו את כל התשובות בקצרה, בתוך 5 גישות שונות!
- הטעם היחיד ליישב סתירות בין דברי התורה והמדע!
נראה לכאורה, שהטעם היחיד ליישב בין הסתירה הנראית במבט ראשון בין גיל העולם האסטרונומי שמציעים המדענים לבין אלפי השנים הספורים הכתובים בתורה, הוא דווקא מתוך אמונתנו בשכלנו, שיש בורא לעולם, ובביטחון שלנו באמיתות התורה. מי שאינו מאמין באמיתות התורה או במציאות הבורא, אין לו טעם ליישב בין השניים.
הסבור והבטוח שהתורה נתנה מידי בורא היקום, ממילא סומך על דברי הבורא בתורה, ולכן מבקש להבין את דברי התורה עם המדע המודרני.
אם אנו סומכים על כך שיש בורא לעולם והוא מסר את התורה,
אז יש טעם ליישב בין הדברים. זהו היסוד העיקרי למציאות התשובה.
ישנן חמש גישות עיקריות ליישב את הסתירה המדעית לכאורה, בין גיל העולם לאמור בתורה.
- העולם נברא מיד כפי שהוא - בקומתו וכציוויונו!
1) הגישה הראשונה טוענת, בעזרת תימוכין מדברי התורה עצמה וחכמיה הקדומים, שהבורא ברא את הבריאה מיד כפי שהיא - עתיקה (כפי שברא הבורא את האדם הראשון, מיד כבן עשרים שנה ולא חיכה שיוולד ויגדל). לפי הבנת רבותינו, האל ברא את העולם עתיק, הוא ברא את הגלקסיות מיד במצב של התרחבות. אין בכך חלילה הטעייה בבריאה, פשוט מכיוון שהבורא מעצם היותו כל-יכול לא נאלץ לחכות לבריאה להתפתח מעצמה, ויש לו את היכולת לברוא את הבריאה מיד כפי שהיא.
הבורא ברא מיד ימים, יבשות, חופים, סלעים, חול ועצים,
בלא צורך לחכות להתפתחות איטית של העולם.
בגישה זו קיים חילוק בין הסוברים שהבורא ברא את הבריאה מיד כפי שהיא, לבין הסוברים שהבורא ברא את העולם בשלבים אך זירז את קצב התפתחותם. לפי שני החילוקים הבורא ברא את הבריאה בזמן המדובר בבראשית, אלא שבאחד הוא ברא את הבריאה מיד כפי שהיא ובשנייה הוא ברא אותה בדרך שהמדע מציע, אך במהירות רבה כך שהתהליכים נכנסו לתקופות האמורות בתורה. (על שיטה זו נאריך במאמר העוסק בכך).
- כל יום מימות הבריאה ארך בעצם מיליוני שנים!
2) הגישה השנייה, שלא כל כך מקובלת ביהדות (אך אינה מהווה כפירה חלילה בי"ג עיקרי אמונה) מפרשת את דברי חז"ל והתורה באופן שונה מהפשט, ומציעה את האפשרות שהבורא ברא את הבריאה בתוך תקופות של מיליוני שנים, כאשר תקופה כזו נקראת בשם "יום". לפי שיטה זו איננו מבינים את דברי התורה וחכמינו, הם לא דיברו כפשוטם, ולמעשה התורה התכוונה שכל אחד מימות הבריאה נמשך מיליוני שנים. (גם על שיטה זו נאריך במאמר העוסק בכך).
לפי שיטה זו, כל יום מימות הבריאה ארך בעצם
מיליוני שנים, כאשר בכל עידן נוספו בעלי חיים חדשים.
- המבול ונדידת היבשות שיבשו את שיטות המדידה!
3) הגישה השלישית היא גישה ספקנית יותר המציעה את פסילתן של הנחות העבודה שהמדע מסיק בעזרתן את גיל העולם והיקום (והנחות העבודה כידוע, טרם הוכחו). הטענה הזו מציעה שבששת ימי בראשית צורת ההתהוות של היקום הייתה שונה, מהירה יותר למשל או שהמבול השפיע באופן ניכר על הממצאים. לפי שיטה זו, תהליכים שונים שעשה האל גרמו לעולם להראות עתיק יותר (מבול, נדידת היבשות בדור הפלגה, הפיכת סדום ועמורה, מעמד הר-סיני וכדו').
אם המבול נגרם בידי מטאור, עשוי הדבר לפגוע בשיטות התיארוך.
אנשי גישה זו מציגים ראיות מדעיות לשיטות תיארוך שעוותו בהתאם לתהליכים טבעיים או אסונות, וגרמו בכך לחפצים או ישובים להראות עתיקים בהרבה ממה שהם (לדוגמה: לאחר אסון ההירושימה, כמו גם בצ'רנוביל, גרמה הרדיואקטיביות המהירה לאדמה והחפצים להראות כבני מיליוני שנים בשיטות התיארוך המקובלות. כובע כורים שעמד מתחת למפל מים במשך חמישים שנה הפך למאובן), ומאידך מציגים קטסטרופות בתורה שיכלו לגרום לתהליכים דומים (כמו המבול, נדידת היבשות, הפיכת סדום ועמורה וכדו').
- שיטות תיארוך גיל העולם אינן נכונות!
4) שיטה רביעית נראית כאובייקטיבית ביותר, והיא טוענת בעזרת ממצאים שונים, שהשיטות לחישוב גיל העולם אינן אמינות ולא ניתן להתחשב בהן בקביעת גיל העולם. לשם כך יציגו שיטות אחרות לתיארוך גיל העולם המראים אלפי שנים בודדים, או שיציגו ממצאים שונים שנראים עתיקים יותר ופחות על פי אותם כלי מדעיים בהם השתמשנו לתיארוך גיל העולם.
כובע הכורים שבתמונה התאבן תחת שטף זורם של מים
בתוך פחות ממאה שנה, אך נראה לנו כבן מיליוני שנים...
שיטה זו בעצם טוענת שהמדע טועה בחישוביו, או אינו רלווטני, היות ובדיקות שונות מראות את ההיפך, ומכאן שהמחקרים אינם אמיתיים ולא ניתן ללמוד מהם דבר. השיטה לגיטימית רק באמצעות ראיות.
- הסתירה אינה רלוונטית, כי התורה לא באה למסור לנו מידע בפיזיקה!
5) השיטה החמישית מתייחסת לדברי התורה כבלתי ליגיטימיים בדיון על מדע. לפי שיטה זו, התורה לא דיברה כפשוטה, וכלל לא מנסה להעביר לנו ידע מדעי על בריאת העולם. לפי אנשי גישה זו, אין לנו סיבה להתעמק בשאלה כי היא איננה רלוונטית מבחינה תורנית, ובמילא לא יכול להיות בה כל סתירה עם המתואר בבראשית. בעלי שיטה זו אינם לוקחים כל דיעה משלהם לגבי התפתחות היקום או גיל העולם, ואינם מנסים ליישב כלל את הסתירה הנראית לעין. התורה היא ספר הוראה לבני אדם ולא ספר פיזיקה הבא לתאר לנו כיצד נברא היקום, ולכן אל לנו לחפש ליישב את הסתירה כי היא פשוט אינה קיימת.
תורה ומדע לעולם לא נפגשים, היות והמדע הוא כמותי והתורה היא ערכית.
התורה באה במטרה למסור לאדם ציווים והוראות מוסר כיצד להיות צדיק ולזכות
בחיי העולם הבא, ולא מנסה ללמד אותנו ידע בפיזיקה. מכאן שהסתירה איננה קיימת.
בעלי גישה זו מצטטים את הפסוק הראשון בבראשית: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" ומצביעים על העובדה שפרט לעובדה שהבורא אחראי לבריאת השמים והארץ, התורה אינה מוסרת לנו כל מידע על אופן יצירת השמים והארץ. מכאן הם מבינים שכוונת התורה במעשה בראשית היה רק להעביר לנו את המסר שיש בורא לעולם, ולא כיצד נוצר העולם או בן כמה הוא.
אישית, אינני לוקח עמדה ברורה בנושא, כי כל אחת מהשיטות יכולה להיות נכונה, ואפילו כמה ביחד. אף על פי כן, בתור אדם דתי אני מאמין בשיטה הראשונה יותר מכולן, כי היא מתיישבת עם דברי התורה ורבותינו בצורה הטובה ביותר.
בברכה,
דניאל בלס.
המאמר הוגש בחסות זוהר מתוק מדבש