גילוי מרצון אמור לשוב לפעולה בשנת 2018 – חשבונות בנק בחו"ל
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
משרדנו מלווה, בוחן, ממליץ ומגיש בקשות ל"גילוי מרצון", לרשויות המס בישראל. משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שעיסוקו המקצועי הוא בגילוי מרצון. למשרדנו יש ניסיון מוכח בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, רומניה וקפריסין.
נוהל הגילוי מרצון אמור לשוב ולפעול ביום ה-1 בינואר 2018, ובכך להעניק הזדמנות נוספת לבעלי "ההון הבלתי מדווח" להצהיר על הונם ולהימנע מהליכים פליליים. לנוהל יש החשיבות רבה יותר לאור קבלת מידע ורשימות הישראלים מארה"ב ואירופה, להם הון בלתי מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה לגילוי מרצון.
מנהל רשות המסים משה אשר, ציין בעבר: "קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל, דוגמת פרויקט ה-FATCA והפרויקט המקביל של ה-OECD. בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל".
1. מבוא
מהו הליך הגילוי מרצון
גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרתו הנה גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בחו"ל. הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל.
חשוב לציין כי הליך הגילוי מרצון מקנה לנישום חסינות מהעמדה לדין פלילי בגין העלמת הכנסה, אך אינה מקנה חסינות בגין עבירות אחרות שבוצעו כגון עבירות הלבנת הון, הקשורות לאותה הכנסה.
בתחילת חודש ספטמבר בשנת 2014, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה בעניין נוהל גילוי מרצון. מטרת הוראת השעה הינה הגברת דיווחי המס וצמצום ההון השחור. ההוראה העניקה הזדמנות לדווח על חשבונות בנק בחו"ל, הנמצאים בידי תושבי ישראל, טרם חשיפתם על ידי מנגנוני רשות המיסים. הוראה זו עמדה בתוקף עד ה-31.12.2016. אמנם, ב-01.01.2018 עתידה להיכנס הוראה חדשה, הדומה לקודמת, אשר תפתח בפני הנישומים את הדרך להליך הגילוי מרצון.
העיתוי בו מתבצע הנוהל החדש מתרחש נוכח היותה של מדינת ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס והסכמים לחילופי מידע במסגרתם הועבר לרשות המיסים בישראל מידע רב על ישראלים המחזיקים בהון מעבר לים.
משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שעיסוקו המקצועי הוא בגילוי מרצון. למשרדנו יש ניסיון מוכח בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה, רומניה וקפריסין.
הליכי הגשת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמאות לכך הינן: סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, סיבת השהות בארץ או בעולם וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר, הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס), בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, התמחותם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.
למי מיועד הליך הגילוי מרצון
הבקשה לגילוי מרצון מיועדת בין השאר, לאזרחים שלא דיווחו עד כה אודות: רווחי הון בחו"ל, חשבונות בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, הכנסות מפיקדונות וניירות ערך בחו"ל, בעלי ירושה מחו"ל אשר כספם מופקד בחו"ל ובעלי הכנסה מריבית או ניירות ערך, או כל חשבון או הכנסה אחרת אשר קיימת סבירות כי תחויב בדיווח או מיסוי.
כמו-כן, הליך הגילוי מרצון רלוונטי גם לחוקרים וסטודנטים הנוסעים לחו"ל למטרת לימודים ומקבלים מלגה, בין אם מהמוסדות בחו"ל ובין אם מאלה בארץ. חלק מהמלגות המתקבלות אינן נכנסות לבסיס המס, על אף שחלקן חייב במס. כך, למשל, מלגות שיש זיקה בין קבלתן לבין מתן שירות חייבות במס. היעדר הדיווח נעשה לרוב מחוסר ידיעה ובתום לב והליך הגילוי מרצון מאפשר לבעלי המלגות לדווח עליהן מבלי להיענש על כך.
התנאים המקדמיים והראשוניים לכניסה להליך
1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ואשר לא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט וכדומה.
2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
3. במשרדי רשות המסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.
2. מסלולים בהליך הגילוי מרצון
המסלול הרגיל – מסלול גילוי מלא
במסגרת מסלול זה, מבקש הגילוי מרצון ו/או בא כוחו (מומלץ עורך דין בלבד, שכן ייצוג ע"י עורך דין מאפשר חיסיון עו"ד-לקוח, לעומת כל גורם אחר, אשר אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה ומשכך, מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח-הנישום), יגיש את הבקשה בצירוף נספח ב' לנוהל החדש עם כל המסמכים הנדרשים לגורם המוסמך ברשות המיסים באמצעות הדואר האלקטרוני אשר עד ליום 31.12.2016, הכתובת הופיעה: giluymerazon@taxes.gov.il.
בסמוך להגשת הבקשה, מחלקת החקירות, תישלח למבקש ו/או לעורך הדין של המבקש, הודעה המאשרת את קבלת הבקשה וכוללת את מספר הבקשה כפי שנקלטה במערכת הממוחשבת. מספר הבקשה האמור ילווה את הבקשה עד לסיום התהליך כפי שיפורט בהמשך.
הגורם המוסמך במחלקת החקירות של רשות המיסים, יבדוק האם הבקשה עומדת בתנאים של הנוהל החדש ועם סיום הבדיקה, יוציא למבקש ו/או לעורך הדין אישור או דחייה של הבקשה.
היה ומצא הגורם המוסמך כי ניתן לאשר את הבקשה, יפנה את המבקש למשרד השומה הרלוונטי להמשך טיפול שומתי ולהסדרת חבות המס, בהתאם לאמור להלן:
(א) אם קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד השומה בו מתנהל תיקו של המבקש.
(ב) אם לא קיים תיק למבקש, יפנה הגורם המוסמך את הבקשה למשרד הרלבנטי בהתאם למקום העסק או מקום המגורים של המבקש.
באישור אשר יוציא הגורם המוסמך ברשות המיסים למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו של המבקש, יצוין כי בקשתו עומדת בהוראות הנוהל ולא ינקטו כנגדו הליכים פליליים, בכפוף להסדרת תשלום המס אצל פקיד השומה.
במקביל להוצאת האישור למבקש, יעביר עובד מחלקת החקירות במטה רשות המסים (להלן: "הגורם המטפל") את הבקשה עם הצרופות הרלוונטיות באמצעות הדואר האלקטרוני לפקיד השומה הרלוונטי וסגנו להמשך טיפול והקצאתו ע"י פקיד השומה, למפקח המטפל.
פקיד השומה יוודא שהטיפול בבקשה יסתיים לא יאוחר מ-90 ימים לאחר שהגיעה לידו. מצא לנכון כי נדרש להאריך את פרק הזמן מעבר ל-90 ימים כאמור, ישלח הודעה לגורם המוסמך ליידעו בדבר וכן הודעה למבקש ו/או לעורך הדין מטעמו.
עם סיום הליכי השומה האזרחיים תיערך תרשומת וחתימה על הסכם שומה. פקיד השומה או סגנו יעבירו את ההסכם החתום, התרשומת והנתונים באמצעות הדואר האלקטרוני לגורם המטפל עם העתק לחטיבת שומה וביקורת לכתובת מייל ייעודית: GiluyMh@taxes.gov.il
המסלול האנונימי
במסגרת המלחמה בהון השחור פרסמה רשות המסים בעבר הודעה הנוגעת למתן אנונימיות בבירור חבות המס בבקשה לגילוי מרצון על נכסים והכנסות בחו"ל.
החידוש העיקרי בהודעה האמורה לעיל הוא כי במסגרת ההודעה תאפשר רשות המיסים הגשת פניות אנונימיות, אשר מטרתן בירור חבות המס הנובעת מהבקשה, וזאת בטרם הגשת הבקשה ובחירה האם לפנות בהתאם להוראת השעה או אם לאו.
לפיכך, בהתאם למסלול זה, האזרח פונה באמצעות מייצג (לרוב, עורך דינו) לגילוי מרצון ללא חשיפת זהותו, נתוני ההכנסה יוגשו לרשות המיסים. היה והמייצג יגיע להסכם עם רשות המיסים, תיחשף זהות האזרח הפונה להמשך נוהל גילוי מרצון מלא וסטנדרטי. התנאי העיקרי לכך מחייב את הפונה לגילוי מרצון "מלא וכן", טרם חשיפתו על ידי מוסדות המדינה.
הליך הגילוי מרצון חייב לכלול מידע מלא ומפורט של מגיש הבקשה לגילוי מרצון אודות כל הכנסות הנישום. המידע יכלול בין השאר פירוט בדבר מקורות הכספים בגינם מוגשת הבקשה, כלל חשבונות הבנק, הנכסים וכן ההון הבלתי מדווח בארץ ובחו"ל אשר בבעלות הפונה. כמו כן, פירוט מקורה של כל הכנסה והכנסה, אומדן המס לתשלום וכלל המסמכים הרלוונטיים לדיווח ככל אשר יידרש מרשויות המס.
הבקשה האנונימית לגילוי מרצון מאפשרת:
? עומדת בפני הנישום ההחלטה האם למסור או לא למסור את זהותו לרשויות המס בישראל.
? הנישום רשאי לחדול מהליך הגילוי מרצון תוך שמירת החיסיון על האינפורמציה והמסמכים אשר מסר, העומדת לזכותו בייצוג ע"י עורך דין בלבד.
? הנישום ימסור את זהותו לרשות המיסים תוך 90 יום ממועד העברת גילוי מרצון לגורם האזרחי. מהשלב בו מסר הנישום את זהותו, הליך הגילוי מרצון הינו הליך גילוי מרצון רגיל לחלוטין. הנישום או מייצגו יוזמנו לדיונים במס הכנסה אשר באזור מגוריו. לאחר הדיונים המתקיימים מול מפקח מס, יקבע המס לתשלום. לנישום תונפק שומה, אשר עליו לשלמה (מס בתוספת ריבית והצמדה) תוך 45 ימים לכל היותר. עם תשלום המס אמור הגילוי מרצון להסתיים, ללא חקירה, כתב אישום או הליך פלילי בגין עבירות המס, זאת: במידה ולא יתגלו נתונים חדשים.
המסלול הירוק – מסלול מקוצר
הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר מאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.
בכל נושא נבנה ''טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק'', המורכב מחמישה חלקים:
1. פרטים כלליים
2. העובדות
3. הבקשה
4. הסדר המס ותנאיו
5. הצהרה והתחייבות
בכל טופס יתוארו אותן עובדות ואותם תנאים אשר בהתקיימם, יוכל המבקש להחיל על עצמו את הסדר המס המתואר בטופס.
חשוב לזכור, אין המדובר באישור אוטומטי של הסדר המס – יש להעביר את הבקשה, על גבי הטפסים האמורים, לחטיבה המקצועית של רשות המסים וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הסדר המס המוצע וזאת בפרק זמן קצר.
3. רצוי לגשת להליך הגילוי מרצון מוקדם ככל האפשר
במסגרת המאבק האינטנסיבי של ממשלת ארה"ב במעלימי המיסים בכל העולם, הגביר הממשל האמריקאי את מאמצי גביית המיסים. הדבר נובע מן הגירעון הגבוה ומן המשבר הפיננסי האופפים את ארה"ב. במסגרת המאמצים הללו, נדרשים כל הבנקים או המוסדות הפיננסיים בישראל ובעולם, לבדוק את זהותם של לקוחותיהם, על מנת לברר אם הינם תושבי ארה"ב. המטרה היא לחייבם בדיווח על חשבון הבנק ועל נכסיהם לרשות המיסים הישראלית כדי שזו תדווח לרשות המיסים בארה"ב.
התקנות לשיתופי העברת המידע בין המדינות הופעלו זה מכבר. מטרת התקנות הינה אכיפת המס בין מדינות ארצות הברית, OECD וישראל.
במהלך חודש מאי 2014, הצהירה מדינת ישראל במסגרת מפגש מועצה שהתקיים ב-OECD, ביחד עם 50 מדינות נוספות, כי תפעל ליישום תקן ה-.CRS סטנדרט ה-CRS הינו תקן אחיד שפותח על ידי ה-OECD, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חלופי מידע המיועד לאכיפת מס בין מדינות. בהתאם לכך תדאג לביצוע שינויי ותיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי שלה. בחודש אוקטובר 2014 הודיעה מדינת ישראל כי יישום של חליפי מידע אוטומטיים, בהתאם לסטנדרט, יחל בסוף 2018.
יחד עם זאת, כבר היום ניתן לראות כי המערכת הבנקאית בישראל ובעולם, מוודאת כי כל הכספים המועברים בין החשבונות בישראל ובין החשבונות בעולם דווחו ושולמו בגינם מיסים על חשבונות אלה. גם כספים המועברים מחשבון לחשבון בתוך המדינה, לרבות במדינת ישראל – הינם כספים שלקוח הבנק אשר העביר אותם, דיווח ושילם מס לרשויות המיסים בעולם וכמובן בישראל.
הבנקים בארץ ובעולם נמנעים מקבלת כספים ללא הצהרה על דיווחם לרשויות המס
הבנקים בארץ ובעולם נמנעים מלקבל כספים בלתי מוצהרים אשר עלולים להיות כספי הון שחור. יתר על כן, הם מנהלים בנקאות שקופה תוך אימוץ מדיניות של חיוב הלקוחות לחתום על טפסים, בהם מצהיר הלקוח כי הוא מנהל את הכספים, על פי דיני המס במדינת תושבתו. זאת ועוד, הבנקים דורשים מזרים, המחזיקים חשבונות אצלם, להציג מסמכים המוכיחים כי דיווחו לשלטונות המס בארצות מגוריהם על אחזקת החשבון, במדינה בה מופקדים הכספים בעולם.
לקוחות הבנקים בישראל ובעולם נדרשים להצהיר שמילאו אחר דרישות המס כתנאי לפתיחת חשבון בנק. כמו כן, אזרחי חוץ המחזיקים חשבונות בבנקים ישראליים ובבנקים בעולם, יחויבו בתשלום מס בגין ההכנסות בחשבונות.
לקוח אשר אינו מעוניין לחתום או להחתים את עורך הדין או רואה החשבון (בהתאם לדרישה), על ההצהרה הנדרשת על ידי הבנק בארץ ובעולם, לא יוכל להמשיך לנהל את כספו בבנק. לקוח אשר לא ימציא הסבר הולם ולא יחתום על ההצהרה הנדרשת, תוך חצי שנה, ייסגר חשבונו בבנק, תוך מסירת צ'ק בנקאי לתקופה של כ-6 חודשים (או כספי מזומן), להפקדת כספו בכל בנק אחר בעולם, שאינו שייך לבנק המבקש.
אזרחי ישראל העובדים כעת בחו"ל (ואף אלה שמרכז חייהם אינו בישראל או עבדו בעבר בחו"ל), לא מסוגלים להעביר את חסכונותיהם הנמצאים בבנקים בעולם, לחשבון הבנק שלהם בישראל, אלא לאחר המצאת אישורים מתאימים שבהם הם מציינים כי הכספים אשר הופקדו בבנקים בעולם, דווחו במדינה הרשומה כמרכז חייהם או במדינה אותה רשמו כמדינת תושבתם, בעת הפקת אותן הכנסות.
יתר על כן, בשנת 2016, נכנס לתוקפו חוק איסור הלבנת הון – תיקון מס' 14, התשע"ו-2016. על פי התיקון אף עבירות מס נפוצות כגון מסירת דו"ח כוזב לרשות המיסים, עלולים להיחשב בנסיבות מסוימות כעבירת מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון.
מהאמור עולה כי החל מיום כניסת התיקון לתוקף, כל פעולה שתיעשה בחשבון בחו"ל שבו כספים שמקורם בהכנסות שלא דווחו כדין לרשות המיסים, עלולה להיחשב כעבירת הלבנת הון, עבירה חמורה יותר מעבירות המס השגרתיות, אשר העונש בצידה הינו מאסר של עד 10 שנים, חילוטים וקנסות כבדים עד פי 20 מהקנסות הנהוגים לפי דיני המס, וזאת בשל ביצוע כל פעולה שהיא בכספים הלא מדווחים.
סיכום:
הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.
בנושא גילוי מרצון ראה מאמרי ד"ר איתמר כוכבי עו"ד ורו"ח, להלן:
1. פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן. הַבֶּהָלָה הָעוֹלָה מֵהַכְּסָפִים הָמוּפְקָדִים בַּבַַּּנְקִים, בְּיִשְׂרָאֵל וּבָעוֹלָם.
2. יש לכם חשבון בנק בחו"ל? המדינה תוכל לדעת.
3. חשבונות בנק בחו"ל – HSBC, UBS – גילוי מרצון.
4. גילוי מרצון חדש אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי - ניסיון מוכח.
5. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.
6. תכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים.
7. גילוי מרצון, פרס חדש-אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.
8. הפתרון לחשבונות בנק בחו"ל הינו הגילוי מרצון.
9. ארה"ב - אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא.
10. שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס. מִקְלָט הַמַּס הַגָּדוֹל בָּעוֹלָם – אַרְצוֹת הַבְּרִית.
11. הפתרון לחשבונות בנק בשוויץ ובעולם הינו הגילוי מרצון.
12. חשבון בנק בחו"ל – הפתרון לבעיה בישראל, הגילוי האנונימי לרשות המיסים בישראל.
13. מיסוי תושב ישראל ובעיית הבנקים בעולם.
14. הפתרון להצהרה על נכסים בארץ ובעולם הינו הגילוי מרצון.
15. מיהו תושב ישראל.
16. מיהו תושב חוזר, מיהו תושב חוזר ותיק.
17. הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה.
18. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.
19. הֶסְכֵּם לְחִלּוּפֵי מֵידָע, ארה"ב – פטקא – אכיפת מס בינלאומית.
20. 5329, דוח פרטים אישיים והצהרה על נכסים וחשבונות בארץ ובחו"ל, ישראלי בארה"ב: תום החיסיון הבנקאי.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,
פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04
e-mail:cpa-adv-itamar@bezeqint.net