צַו קִיּוּם צַווָּאָה, הִתְנַגְּדוּת לַצַּו לְקִיּוּם צַווָּאָה

צַו קִיּוּם צַווָּאָה, הִתְנַגְּדוּת לַצַּו לְקִיּוּם צַווָּאָה

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

צַווָּאָה

צוואה הינה ציווי של הוראות והנחיות של אדם אשר מבקש ומצפה לשקף את רצונו מה יעשה לאחר מותו עם רכושו, נכסיו וענייניו. חוק הירושה, התשכ"ח-1965 (להלן יקרא: "החוק"), קובע כללים להסדרת וניהול עזבונו של אדם לאחר מותו. החוק עוסק ברכוש המוגדר כעיזבונו של אדם וכן בהסדרת הנושאים הקשורים לצוואה. על מנת שציווי של אדם ייחשב לצוואה כשרה, הצוואה חייבת לעמוד במספר תנאים אשר החוק קובע. צוואה כשרה הינה בעלת תוקף משפטי כאשר היא מתבצעת באחת הדרכים שקובע החוק: בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות או בעל פה, כפי שקובע חוק הירושה, בסע' 18 עד 23, העוסק בירושה על פי צוואה, בזו הלשון:

צורות הצוואה

18. צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.

צוואה בכתב יד

19. צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

צוואה בעדים

20. צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

הפקדת צוואה

21. (א)       מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לענייני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לענייני ירושה.

(ב)       צוואה שהופקדה ונשמרה בפיקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.

(ג)        אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד.

צוואה בפני רשות

22. (א)       צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

(ב)       דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג)        נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד)       במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

(ה)       צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לענייני ירושה.

(ו)        צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה.

(ז)        לעניין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט.

צוואה בעל פה

23. (א)       שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב)       דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג)        צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

מהאמור עולה כי כתב הצוואה הינו מסמך בעל תוקף משפטי, ברוב המקרים, בכתב. לצורך קיום רצונו האחרון בסגירת מעגל חייו ומילוי מבוקשו לחלוקת עזבונו עורך האדם צוואה על פי התנאים הקבועים בחוק. המצווה, כאשר הינו בעל כושר שכלי, מורה כיצד יחולק רכושו כולו או מקצתו, לאחר מותו, ליורשיו הרשומים בצוואה. כתב הצוואה מבטא את מבוקשו של אדם, בכל הקשור לחלוקת רכושו בין הזוכים בו לאחר מותו. בעקבות קיום הצוואה מחלקים את רכושו המנוח בהתאם להוראות הצוואה.

(בנושא הצוואה, ר' מאמרי: ירושה, צוואה, עזבון – ד"ר איתמר כוכבי).

צַו קִיּוּם צַווָּאָה

צו קיום צוואה הינו צו הצהרתי, המאשר את נוסח הצוואה. הצו נותן תוקף מחייב לרצונו של הנפטר על פי צוואתו, כעולה מסעיף 39 לחוק הירושה, בזו הלשון:

הצורך בצו קיום צוואה

39. אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי.

קבלת הצו, מקנה לתוכן ונוסח הצוואה תוקף של פסק דין מחייב, לביצוע ואכיפה.

עם קבלת צו קיום צוואה המצהיר על היקף נכסיו של המנוח, וזהות היורשים החוקיים, ניתן לחלק את עיזבונו של המנוח.

צו קיום צוואה יינתן תוך 45 יום, במידה ולא הוגשו התנגדויות לצוואה, בין אם מטעם היורשים או האפוטרופוס הכללי המיוצג על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

בקשה לצו קיום צוואה יכולה להיות מוגשת על ידי הזוכים בה כגון, יורש של אחד היורשים בצוואה שהלך לעולמו, או מנהל העיזבון וכן כל אדם המעוניין במתן תוקף לצוואה, הבקשה תוגש לרשם לענייני ירושה באזור שבו המנוח התגורר בעת מותו.

בקשה למתן צו קיום צוואה, תוגש לרשם, כאשר הפרט השאיר אחריו צוואה.

במידה והמוריש לא הותיר צוואה, יחולק עיזבון המנוח לפי הוראות ירושה על פי דין, כעולה מסעיפים 10 עד 17 לחוק, העוסקים בסדר היורשים, כדלהלן:

בירושה על פי דין, עיקרון החלוקה המנחה את המחוקק הישראלי הוא שיטת ראשי האב. השיטה מוכרת כשיטת הפרנטלות (שיטת הפרנטלות קובעת את התור וסדר העדיפות בין היורשים לפי מידת הקרבה של ההורה המשותף אל המוריש). השיטה קובעת כי הירושה נעשית בהתאם לסדר הקרבה המשפחתית למוריש כעולה מסעיף 12 לחוק. כך יקדמו לרשת אותו בן הזוג וילדיו (פרנטלה ראשונה) ולאחר מכן הוריו (פרנטלה שניה) כאשר לאחר מכן הוריהם (פרנטלה שלישית). בדומה, גם מי שנולד 300 ימים לאחר מות המוריש יהיה כשר לרשת אותו ואין משמעות אם הוריו היו נשואים או לא בזמן פטירת האדם.

הִתְנַגְּדוּת לַצַּו לְקִיּוּם צַווָּאָה

ההתנגדות לצו קיום צוואה הינה תובענה המוגשת לרשם לענייני ירושה. מטרת ההתנגדות, למנוע מתן תוקף משפטי לצו לקיום צוואה או מתן צו ירושה של המנוח. עם קבלת ההתנגדות אין לצוואה תוקף משפטי כעולה מסע' 67 לחוק, בזו הלשון:

הגשת התנגדויות

67.       הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לענייני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

ההתנגדות לצו אמורה להכיל את הטענות אשר על בסיסן מבוקש לפסול את הצוואה או לדחות את קיומה של הצוואה. הגשת ההתנגדות לצו תבוא, בעקבות הגשת הבקשה לקיום הצוואה על ידי הגורמים האמורים לעיל. כתב ההתנגדות לצו, עשויה לנבוע ממכלול עילות אשר נפסקו בבתי המשפט וכן עילות ההתנגדות, המפורטות בסעיפים 26 עד 39 לחוק הירושה, בזו הלשון:

סימן ב': תוקף הצוואה

כשרות לצוות

26.       צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה.

חופש לצוות

27.       (א)       התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה - אינה תופסת.

(ב)       הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה - בטלה.

הצוואה מעשה אישי

28.       (א)       אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.

(ב)       הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה - בטלה.

מסירת קביעה וסמכות בחירה

29.       אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט.

אונס איום וכו'

30.       (א)       הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה.

(ב)       הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות - אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן - בטלה הוראת הצוואה.

אי ביטול של צוואה פגומה

31.       עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.

טעות סופר וכו'

32.       נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.

צוואה סתומה וכו'

33.       הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה - בטלה.

צוואה בלתי חוקית וכו'

34.       הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי - בטלה.

צוואה לטובת עדים וכו'

35.       הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה - בטלה.

ביטול על ידי המצווה

36.       (א)       המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.

(ב)       צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.

תחולה

37.       לענין סימן זה "הוראת צוואה" - גם הצוואה כולה, חלק ממנה ותנאי מתנאיה במשמע.

ביטול מקצת הצוואה

38.       (א)       נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.

(ב)       בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א) אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

הצורך בצו קיום צוואה

39.       אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי.

הפסולים לרשת

קיימים אנשים הפסולים מלרשת את המוריש, כעולה מסעיף 5 לחוק, בזו הלשון:

פסלות לרשת

5. (א)       אלה פסולים לרשת את המוריש:

(1)   מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;

(2)   מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.

(ב)       מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.

מן האמור עולה, כי קיימים יחידים, שאף אם המוריש ציווה להוריש להם את רכושו, מנועים הם מלרשת על פי החוק כדלהלן:

1. אדם אשר הורשע בניסיון לגרום במתכוון למותו של המוריש.

2. אדם אשר הורשע בגרימת מותו של המוריש.

3. אדם אשר הורשע כי העלים, השמיד או זייף את צוואתו האחרונה של המוריש.

4. אדם אשר תבע ירושה על פי צוואה מזויפת.

התוצאה המשפטית של המנועים לרשת היא, כי חלקם של הפסולים לרשת אינו עובר ליורשיהם, אלא מתחלק בין שאר היורשים האחרים, ואם לא קיימים יורשים אחרים, חלקם של הפסולים לרשת עובר לבעלות המדינה.

בית המשפט העליון עמד בנושא הצוואה וביטולה במספר פסקי דין כדלהלן:

דנ"א 1516/95 רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה:

בשל מכלול היבטים אלה, נפסק כי מצב נפשי וגופני רעוע של המצווה:

"...מחייב זהירות רבה כאשר באים לעמוד על רצונם העצמאי כמצווים. הגם שאין במצב זה כשלעצמו כדי לשלול את כושרם של המנוחים לצוות... הרי שיש בו כדי לשמש תמרור אזהרה באשר לאפשרות היותם נתונים להשפעה בלתי הוגנת" (שם, בעמ' 383 לפסק-הדין; ההדגשה שלי – ת' א')".

דנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני:

"... נמצא כי ביטול צוואה יכול להיעשות באחת הדרכים האלה: ביטולה במפורש, באחת הצורות לעשיית צוואה; ביטול הצוואה על-ידי השמדתה; ביטולה במשתמע בעריכת צוואה חדשה. הדיבר "באחת הצורות לעשיית צוואה" מתייחס לארבע הצורות המוכרות לעריכת צוואה, המנויות בסימן א' לפרק השלישי לחוק, הלוא הן צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל-פה. ביטול צוואה "באחת הצורות ....

שילוב הוראותיהם של סעיפים 36(א) ו-20 לחוק הירושה ילמדנו כי ביטול בעדים ייערך בכתב, יישא תאריך וייחתם על-ידי המצווה בפני שני עדים לאחר שיצהיר בפניהם כי הוא מבטל את צוואתו, ואילו העדים יאשרו באותו מעמד, בחתימת ידם על פני כתב הביטול, שהמבטל הצהיר וחתם כאמור.

6.    סעיף 25 לחוק הירושה מסמיך את בית-המשפט, אם לא היה לו ספק בדבר אמיתותה של צוואה, לקיים את הצוואה "על אף פגם או חסר בצורתה".

מלאכתו של המבקש להתחקות על התכלית העומדת בבסיס דיני הירושה אינה מלאכה קשה במיוחד. לאן שיפנה ולאן שיביט, יבחין הפרשן בנקל בעקרון-העל הניצב בבסיס דיני הירושה – קיום רצונו של המצווה. תכלית זו עוברת כחוט השני לכל אורכו של החוק. כך, הוראת סעיף 27 לחוק, שעניינה החופש לצוות; כך הוראת סעיף 28 לחוק, שעניינה היות הצוואה מעשה אישי; כך גם הוראת החוק, שעניינה צוואה שנעשתה תחת לחץ המופעל על המצווה או צוואה שנעשתה מחמת טעות (סעיף 30 לחוק); כך האפשרות לתיקון טעות סופר שנפלה בצוואה, המותנית באפשרות לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה; כך ההוראה הקובעת בטלותה של "הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה..." (סעיף 33 לחוק); כך גם בסעיף 54 לחוק, הן בסעיף המשנה (א) שלו, הקובע כי יש לפרש צוואה לפי אומד-דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ואם אינה משתמעת מתוכה, כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות, הן בסעיף המשנה (ב) שלו, הקובע "צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה".

קיום רצונו של המצווה עומד ביסוד שתי הגישות הפרשניות שצוינו. לדעתי, קשה להשלים עם פרשנות דווקנית של החוק שבסופו של דבר שמה לאל, במודע, את הגשמת רצונו של המצווה, גם אם הגשמתו אינה עולה בהתאמה מלאה עם הדרישות הפורמאליות שבחוק. על-פי הגישה האחת, הדווקנית, לשון החוק תמיד תגבר, גם במחיר ויתור על הגשמת כוונתו של המצווה. על-פי הגישה השנייה, הרחבה יותר, שעומדת גם ביסוד גישתי, רצונו של המצווה גובר כל עוד ניתן להיאחז, גם אם לא באופן מלא, במילות הטקסט – בחוק."

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net