בשנת 2005 החלה ממשלת ישראל בשיווקה של תכנית חדשנית בשם תמ"א 38, אשר הדליקה את דמיון של מאות אלפי בעלי דירות ונכסים ברחבי הארץ. הרעיון אשר עליו התבססה התכנית הוא חיזוק מבנים ישנים אשר דורשים תחזוקה, ובפירוט – בניינים אשר הוקמו טרם לשנת 1980, בה הוחל תקן בנייה לבנייני מגורים אשר כולל הגנה מפני רעידות אדמה. במטרה להסיר מעצמה את העלות הגבוהה שבפיתוח והתאמה לתקן החדש, המדינה מתגמלת יוזמים פרטיים אשר יישאו בהוצאות הפרוייקטים במתן היתרים מיוחדים להרחבת דירותיהם תוך כדי ביצוע השיפוץ. בעלי בניינים \ דירות רבים מחפשים אחר האפשרות הטובה ביותר עבורם ליהנות ממימון תמ"א 38, אך זוהי אינה מלאכה פשוטה, אלא כזאת שיש להשקיע את מירב המאמצים.
מימון תמ"א 38 – האופציות העומדות בפנינו
מהותו של הפרוייקט הוא, כאמור, מימון פרטי (לפחות של ברובו, ובאופן לא ישיר מידי המדינה) של עלותו בידי יזמים פרטיים \ קבוצות השקעה פרטיות. אותן זכויות בנויה אשר מוקנות לדיירים למעשה מהוות את התגמול בדמות הכדאיות הכלכלית הטמונה בביצוע של פרויקט מסוג זה. בהמשך לכך, ובעקבות התווספות דירות והרחבתן – ערך הבניין עולה באופן ניכר. ניתן גם לראות במימון תמ"א 38 בתור השקעה של ממש – טען כי משקיעים בקרן פרטית אשר משתתפת בעלות הפרויקט נהנים מתשואה חד פעמית של בין 15-17%.
המערכת הבנקאית אינה ממהרת להשתתף במימון פרוייקט תמ"א, במיוחד בתקופה שלאחר המשבר הכלכלי הגדול של 2008, וזאת על מנת לנסות ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה האפשרית במוסד. על אף כי ישנם קבלנים מוכרים ובעלי שם אשר כן זוכים לרב למימון מתבקש עבור פרוייקט תמ"א 38 בראשו הם עומדים, ניכר כי הדבר נדיר וכי לרב הבנקים ימנעו מעצמם להיכנס להשקעה מסוג זה. אופציה חלופית למימון תמ"א 38 הינה פנייה לקרנות ייעודיות לכך. קרנות אלו הן בבעלות פרטית ומתחייסות לאופציית הכניסה לפרוייקט כהשקעה של ממש. קרנות אלו לרב יישאו בעד 40% מעלות הפרוייקט. לחברות אלו ניסיון רב בפיתוח והשקעה של תכניות תמ"א, אך אלו מבוצעות סקר אודות הבניין המיועד טרם מחליטות להשקיע בלב שלם בפרוייקט (נדרשת הסכמה של כלל הדיירים).