אני נוהג מדי פעם לספר פה על פגישותיי עם לקוחות פוטנציאלים ואת הרשמים שאני לוקח איתי מכל פגישה שכזאת.
היום נפגשתי שוב עם לקוח שכזה. לאחר אי אילו דחיות בפגישה הראשונה הגיע הרגע ונפגשנו בשרתון סיטי טאואר על קפה הפוך וכוס תה. לאחר ביקור באתר האינטרנט הזה, הלקוח הצליח להבין בערך מה אני עושה ומה ואיך אני יכול לעזור לו. בפתח השיחה סיפרתי ללקוח במילותיי שלי מה עשיתי בעבר, מה אני עושה היום ואיך, אולי, ניתן לשתף פעולה.
מאחר וכפי שאתם יודעים החינוך הפיננסי בארץ (מסתבר שגם בעולם הרחב) שואף לאפס – שוב נתקלתי באדם עם בורות פיננסית שלא באשמתו.
אז היום אשתף אתכם על ההסבר שלי לקרנות נאמנות כפי שהצגתי בפני הלקוח – כך שההסבר יהיה מובן לאדם מין הישוב:
קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה המונפק ע"י בתי השקעות – פסגות, הראל, אלטשולר שחם, טופ-אלפא, איביאי, אפסילון, ילין לפידות וכו'.
כל בית השקעות מנפיק קרנות נאמנות רבות כאשר לכל קרן וקרן יש מדיניות השקעה ברורה אשר נקבעת מראש ע"י מנהל הקרן ועל פיה קונה המשקיע בקרן הנאמנות יכול לדעת היכן הוא משקיע את כספו.
דוגמא: מדיניות הקרן: השקעה במגזר מניות חברות הנדל"ן – קרנות מתאימות: פסגות נדל"ן, אלטשולר נדל"ן, איביאי נדל"ן וכו'.
כל משקיע יכול לבחור איזה קרן לקנות לתיק ההשקעות שלו וזאת על פי בחינת ביצועי הקרן בטווחי זמן שונים - תשואה, דמי ניהול, אפיון הסיכון, היסטוריה, ביצוע מול מדד היחס ועוד ועוד פרמטרים.
ידוע הוא שכל בית השקעות קונה עבור לקוחותיו אך ורק את קרנות הבית ולאו דווקא את הקנות הטובות ביותר. הפועל היוצא הוא שיתכן מאוד שבית ההשקעות פסגות יקנה עבור לקוחותיו את 'פסגות נדל"ן' ולא את 'אלטשולר נדל"ן' על אף שביצועי אלטשולר טובים יותר וזולים יותר.
לאחר מכן הסברתי ללקוח כי תפקידי, כיועץ אישי, שאינו מקבל תמורה או עמלה מאף גוף השקעות אלא מקבל את שכרו אך ורק מהלקוח, לייעץ לו להחזיק את הקרן הטובה ביותר מבין הקיימות. מאוד פשוט.