חנינה מאת נשיא מדינת ישראל
למשרדנו ניסיון מוכח בהגשת חנינה לנשיא מדינת ישראל. תוצאת ניסיון והצלחה בפועל
בבקשת חנינה אשר הוגשה על ידי, ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן ועורכת
הדין, אנה קרימוב (משפטים-כלכלה, אוניברסיטת חיפה).
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.
חנינה
חנינה היא צעד שבו הגוף המוסמך רשאי לבטל את העונש שנקבע. הגוף המוסמך מוחל לאדם שנאשם או הורשע בדין בפלילים או ממתיק את עונשו (קיצור העונש). צעד החנינה מבטל כל הליך משפטי רלוונטי בין של חקירה, משפט או מאסר.
חנינת נשיא המדינה
סמכות החנינה הינה סמכות של "חסד ורחמים" הנתונה לנשיא המדינה והמיועדת למקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.
חוק יסוד נשיא המדינה: מסמיך בסעיף 11(ב) לחוק היסוד, את נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם:
"11. (א) נשיא המדינה -
(1) יחתום על כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו;
(2) ימלא את התפקידים שיוחדו לו בחוק-יסוד: הממשלה;
(3) יקבל מן הממשלה דין וחשבון על ישיבותיה;
(4) יאמין את הנציגים הדיפלומטיים של המדינה, יקבל האמנתם של נציגים דיפלומטיים שמדינות חוץ שיגרו לישראל, יסמיך את הנציגים הקונסולריים של המדינה ויקיים מינויים של נציגים קונסולריים שמדינות חוץ שיגרו לישראל;
(5) יחתום על אמנות עם מדינות חוץ שאושרו על ידי הכנסת;
(6) ימלא כל תפקיד שיוחד לו בחוק בקשר למינוי שופטים ונושאי משרות אחרים ולהעברתם מכהונתם.
(ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.
(ג) נשיא המדינה ימלא כל תפקיד אחר ונתונה לו כל סמכות אחרת שיוחדו לו בחוק."
יתר על כן, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 מסמיך את נשיא המדינה לקצר את תקופות ההתיישנות, למחוק או לבטלן בזו הלשון:
"סמכות נשיא המדינה
18. נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו-16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17."
סמכות והליכי החנינה של נשיא המדינה
סמכות החנינה הינה סמכות חריגה המיועדת למקרים חריגים בלבד, בעלי נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן. חנינה אינה מהווה ערעור על הרשעות בבית משפט ולא מהווה חולייה נוספת במערכת המשפט.
הטיפול בבקשת החנינה מתבצע במחלקה המשפטית בבית הנשיא, ואילו בדיקת עובדות הבקשה, מתבצעת ע"י משרד המשפטים.
ניתן להגיש את הבקשה לחנינה רק אחרי שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים.
נשיא המדינה בדונו בחנינה לא ידון בנושאים בהם ניתן לקבל טיפול מגורמים אחרים כגון: חופשה לאסירים מהכלא, העברת אסירים מכלא לכלא, תנאי כליאה וכד'.
סמכות הנשיא, אינה חלה על תיקים הממתינים לבירור, או על תיקים אשר נסגרו במשטרה מטעמים שונים, כגון חוסר ראיות או נסיבות אשר לא מצדיקות העמדה לדין.
בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 נפגעי עבירות מין יכולים לבקש להביע את עמדתם בכתב לפני שנשיא המדינה יקבל החלטה על חנינה.
את בקשת החנינה יכול להגיש כל אדם בעצמו או באמצעות קרוב משפחה מדרגה ראשונה או בא כוחו.
קיימים מספר סוגי הבקשות, אותן ניתן לבקש במסגרת בקשת חנינה, כעולה מאתר נשיא המדינה כדלקמן:
"1. הקלה בעונשי מאסר – נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי מאסר, לרבות מאסר בעבודות שירות, או להמירם בעונשים אחרים. על פי המדיניות הנהוגה, בקשות להקלה בעונש מטופלות רק לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים.
2. הקלה בפסילות רישיון נהיגה: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי פסילת רישיון נהיגה שהוטלו על ידי בית משפט. על פי המדיניות הנהוגה, בקשות להקלה בעונש מטופלות רק לאחר שנסתיימו כל ההליכים המשפטיים.
3. הקלה בעונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי קנסות שהוטלו על ידי בית משפט. על פי המדיניות הנהוגה הבקשה תידון רק לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית קנסות.
4. הקלה בעונשי קנסות תעבורה: נשיא המדינה מוסמך להקל בעונשי קנסות שהוטלו על אדם בשל עבירות תעבורה. על פי המדיניות הנהוגה, הבקשה תידון רק לאחר מיצוי הליכים במרכז לגביית קנסות.
5. קיצור תקופות התיישנות או מחיקה של רישום פלילי: נשיא המדינה מוסמך לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה, החלות על רישום פלילי הנובע מהחלטות בית משפט, אשר לא הסתיימו בזיכוי הנאשם.
6.קציבת מאסרי עולם: נשיא המדינה מוסמך לקצוב עונשי מאסר עולם ולהעמידם על תקופת מאסר מוגדרת. על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 המלצה לנשיא המדינה בנושא קציבת מאסרי עולם ניתנת על ידי ועדה בראשות שופט. עניינו של אסיר עולם לא יובא בפני הוועדה לפני שחלפו שבע שנים מיום מאסרו, וכשמדובר באסיר עולם הנושא עונש מאסר של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, לא יובא עניינו לדיון בוועדה בטרם יחלפו חמש עשרה שנות מאסר."
שיקול דעתו הבלעדי של נשיא המדינה
לנשיא המדינה לא קיימת מגבלה כלשהי, והוא מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו הבלעדית. דוגמא לפסיקה, הקובעת כי העניין נתון לשיקול דעת הנשיא, מופיעה בפסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים: ישראל כהן נ' מדינת ישראל (ע"פ 657/84), בפני כבוד השופטים א' ברק, ג' בך, א' חלימה:
"אין לנו אלא לחזור על דבריה של הערכאה הראשונה, אשר קבעה: "אני ממליץ על כל דרך שתהיה כדי לקצר את התקופה, בשים לב להתנהגות החיובית של הנאשם בשנים האחרונות". אכן, מצויים אותם מקרים נדירים, שבהם יד השופט קצרה מלהושיע, והתרופה עשוי שתימצא במעשה חנינה של נשיא המדינה. עניין זה נתון כמובן לשיקול הדעת של הנשיא, ואין בידינו אלא לדחות את ביצוע המאסר בשלושה חודשים. כדי שיהא סיפק בידי המערער לפנות בבקשה בעניין זה".
כמן כן, בפסק דין נוסף, אשר נדון בבית המשפט העליון, דב קלווין נ' מדינת ישראל(בש"פ 1835/93),ציין המשנה לנשיא מ' אלון כדלהלן:
"אכן, הטעם העיקרי לבקשה שלפניי הוא בקשת החנינה מהנשיא, שהמבקש מעריך שתינתן לו. נראה לי כי מן הראוי, פרט למקרים מיוחדים ויוצאים מן הכלל, שנימוק זה, כשלעצמו, לא ישמש טעם לעיכוב ביצוע גזר הדין. וטעם רב יש בדבר. על דרך השתת העונש על-ידי בית המשפט אמרנו במקום אחר (ע"פ 156/80 בנימין נ' מדינת ישראל [3], בעמ' 747).
"כשופטים מצווים אנו להחליט מהו העונש על פי מידת הדין – ומידה זו יכול שתהא מהולה במידה מסוימת של מידת הרחמים המותרת לנו – שמן הצדק ומן הראוי לגזור על מי שהורשע בדין, הכול לפי העבירה, לפי העבריין ולפי נסיבותיו של כל עניין ועניין. השימוש במידת החסד הפקיד המחוקק בידיה של הרשות המחוננת, ואין בידינו לערב שיקוליה של זו בשיקולינו שלנו".
עצם הגשת בקשת חנינה, אינה מזכה את המורשע, בדחיית תחילת המאסר אלא במקרים מיוחדים ויוצאים מן הכלל. מאחר וניתן להגיש בקשת חנינה רק לאחר שכל ההליכים המשפטיים הסתיימו, מומלץ להגיש בקשת דחיית ביצוע המאסר לבית משפט המוסמך.
בקשת החנינה עוברת בדיקה דקדקנית על ידי עורכי דין של המחלקה המשפטית במשרד המשפטים. במקרה בו טיפל משרדנו בו הגשנו בקשה חנינה, שלחו עורכי הדין מטעם משרד המשפטים בקשה לבדוק בשטח האם התיאורים וההסברים שנמסרו אכן נכונים וקיימים עובדתית. לפיכך, מומלץ להיצמד לעובדות ולגבות אותן במסמכים אותנטיים. כמו כן, אין טעם לטשטש את עובדות המקרה, מאחר ונסיבות המקרה יבדקו על ידי עורכי דין של המחלקה המשפטית המטפלת בחנינה.
בפני משרד המשפטים עומדת בקשת החנינה ובנוסף, כל התיק הפלילי, אי הצמדות לעובדות יכולה לעמוד בעוכרי מבקש החנינה.
ערעור על החלטת נשיא המדינה
על החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה או אי הטיפול בחנינה, לא ניתן לערער, כך נקבע בבג"צ (136/59), חיים סופרין נ' נשיא מדינת ישראל, בזו הלשון:
"אין לנו כל סמכות לדון בבקשה זו. סעיף 9(א) של חוק כהונת נשיא המדינה, תשי"ב-1951, עומד ומכריז במלים מפורשות:
"לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית-משפט או בית-דין על דבר הקשור בתפקידו או בסמכויותיו...".
וברור לנו, כי שלילת הסמכות מעצמו – כפי שנהג כאן נשיא המדינה – "דבר הקשור בסמכותו" הוא במובן סעיף 9(א) הנ"ל."
כיום, הוראת סעיף 9(א) הנ"ל מעוגנת בסעיף 13(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, כמו כן, גישת ביהמ"ש העליון נשארה על כנה, כפי שניתן לראות בבג"צ 4005/00 יוסי מור נ' נשיא מדינת ישראל, כהאי לישנא:
"..... לטענתו, הסירוב לתת לו חנינה לוקה בחוסר סבירות קיצונית.
אין יסוד במשפט לעתירה זאת. ראשית, סעיף 13(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, התשכ"ד-1964, קובע כי "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית-משפט או בית-דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה". בשנית, גם לגוף העניין לא הראה העותר, אפילו לכאורה, כי החלטת הנשיא לוקה בחוסר סבירות קיצונית, שהיה מצדיק התערבותו של בית משפט זה, אף לו היה מדובר בנושא משרה אחר."
יתר על כן, בבג"צ 6724/08 טוניה צרצור נ' שר המשפטים, צוין:
"הוראת סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה מסמיכה את נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם. בין שיקוליו של הנשיא בבואו לבחון בקשת חנינה בולטים השיקולים של חסד ורחמים. שיקולים אלה חריגים הם בנוף השיקולים המנהליים בהיותם שיקולים הקשים לכימות ולהערכה. מטעם זה, נפסק כבר כי למרות שסמכות החנינה של נשיא המדינה כפופה לביקורתו של בית משפט זה, ביקורת זו היא מצומצמת מזו המוחלת על רשויות המנהל האחרות (ראו בג"ץ 706/94 רונן נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד נג(5) 389 (1999)). יצוין כי הלכה זו עומדת בעינה גם כאשר מדובר בתקיפה עקיפה של החלטתו של נשיא המדינה קרי, כאשר העתירה מכוונת כנגד הגורמים המנהליים המעורבים בהליך החנינה. כך הם פני הדברים בענייננו שכן העתירה אינה מופנית כנגד נשיא המדינה בשל חסינותו."
אמנם לא ניתן לערער על החלטת נשיא המדינה, עם זאת, אפשר להגיש בקשה מחודשת בחלוף 6 חודשים מיום שניתנה החלטת הנשיא בבקשה, או אם חל שינוי משמעותי, בנסיבות הבקשה.
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net