בגידה הינה סימפטום של מערכת היחסים הזוגית ואמירה לגבי איכות הקשר הזוגי. בדרך כלל מדובר בחסכים רגשיים ופיזיים שלא תמיד מדוברים ולא באים לידי ביטוי בתוך הקשר. גילוי הבגידה, הינה חוויה מטלטלת וגורמת לסערת רגשות ולמשבר עמוק בזוגיות. זו תקופה המלווה ברגשות קשים, האיזון מופר ונוצר משבר אמון עמוק. נשאלת השאלה, האם הרומן מחוץ לנישואין הינו סוף או התחלה? האם ניתן לשקם את היחסים לאחר הגילוי? האם אפשרי אי פעם להתגבר על חוסר האמון?
יש מקרים בהם הבגידה מהווה עבור הבוגד דרך לצאת מהנישואין. במקרים אלה אין רצון ומוטיבציה לשיקום היחסים והגילוי מביא לסיום הקשר. אולם, במקרים רבים ניהול הרומן אינו מעיד על רצון לסיים את הקשר אלא נורית אזעקה המאותתת מסר כלשהו. לפיכך, חשוב לא לקבל החלטות חפוזות בשלב הראשון לאחר הגילוי. יש זוגות שמתוך החשש לאובדן הזוגיות ממהרים "להמשיך הלאה". הצד הבוגד חש אשמה, מתנצל, והצד השני "סולח". הזוג ניכנס לכאורה לתקופה של "ירח דבש" מבלי לעבד את הבעיות האמיתיות והבגידה עלולה לחזור על עצמה. לעומתם, יש זוגות שאינם מסוגלים להכיל את ספור הבגידה,(בדרך כלל מהצד הנפגע) וממהרים להתגרש . לכך, לפני קבלת החלטה ככל שתהיה, מומלץ לפנות לטיפול זוגי מקצועי אצל מטפלת זוגית או יועצת זוגית. מניסיוני, אם לשני בני הזוג יש מוטיבציה ורצון אמיתי לשינוי והשקעה במערכת היחסים, הטיפול הוא הזדמנות לצמוח מהמשבר ולשקם את הזוגיות למקום טוב יותר. סיום הרומן , סיומו במחשבות ולא רק ניתוק הקשר הפיזי, הוא תנאי חשוב להצלחת הטיפול.
טיפול זוגי מקצועי במשבר לאחר אירוע בגידה צריך להיות במסגרת תומכת ומכילה המאפשרת ביטוי רגשות לכל אחד מבני הזוג. תפיסת המטפל אינה של מקרבן וקורבן או של טוב ורע, אלא ראייה של דינאמיקה בין בני הזוג בה כל אחד מהשניים תרם את תרומתו , במודע או שלא במודע, לסיטואציה זו. בתהליך זה נבחנת הדינאמיקה הזוגית לפני הבגידה והסיבות שהביאו לבגידה ברמה הבין -אישית והתוך-אישיות.
אז מה קורה בחדר הטיפול?
התהליך הטיפולי בדרך כלל מנוהל בפגישות זוגיות ואישיות.
בני הזוג מגיעים לטיפול כשהם נמצאים במערבולת רגשית של כעס,קנאה, בלבול, עלבון, אשמה, האשמה, צורך לנקום, ולצד זה צורך "לתקן", להתקרב, להתנצל ולסלוח .המטפל ייתן את המרחב לביטוי רגשות אלה תוך הרגעה , אי-שיפוטיות והכלה רבה.
בתחילת הטיפול ניתן יותר מקום לבן הזוג הנבגד שחש אובדן אמון עמוק וחוסר בטחון. הוא רואה עצמו כקורבן ועולה אצלו הצורך להאשים ולקבל מידע לפרטי פרטים באופן אובססיבי. המטפל מאפשר את שאילת השאלות מצד הנבגד עד גבולות מסוימים תוך תמיכה בכל אחד מבני הזוג.
בהמשך הטיפול נעשית התבוננות מעמיקה על הקשיים בקשר, דפוסי יחסים לפני הבגידה, דפוסים לפתרון קונפליקטים ותרומתם להכשרת הקרקע לבגידה . חשוב להבין את משמעות הבגידה ותפקידה במערכת היחסים. מה רצו להשיג או מה רצו לפתור בדרך זו.
בתהליך זה מנסים להבין את החוויה הרגשית של כל אחד מבני הזוג והמטפל מסייע לכל צד להבין את מה שהצד השני חווה.
עם שבן הזוג הבוגד המטפל יבחן על איזה צורך הרומן עונה לו, מה התאפשר שיקרה מחוץ לקשר שלא התאפשר בתוך הקשר (ולא רק בגלל הצד השני), מדוע בחר לפתור את קשייו בדרך זו, ועוד.
מדיווחי מטופלים בקליניקה עולים הסברים שמשמעותם: הרומן מהווה מקום להעלאת ההערכה העצמית שכן במערכת הזוגית הייתה בקורת מתמדת שהורידה את הביטחון העצמי , הרומן כמקום לחשיפה רגשית ואינטימיות שלא התקיימה בנישואין, או יש חוויה של תשומת לב ונראות. הרומן כמקום המעורר חיים ויצריות כמענה לחיים "מתים", או שהרומן הוא מענה לתשוקה מינית חסרה.
עם הצד הנבגד המטפל יבחן את המשמעות עבורו. התמות שעולות למשל הן : ההעדפה של אישה/גבר אחר/ת , פגיעה בדימוי העצמי והמיני, מה הייצוג שלי אצל בן/בת זוגי, התנפצות הדימוי של בן/בת זוגי בעיניי והאכזבה ממי שנתתי אמוני בו, תחושת אובדן ושאלת האמון בהווה ובעתיד.
בשלב זה ישנה ההזדמנות לדבר על נושאים וצרכים שבני הזוג לא העזו לדבר עליהם והשיח בחדר הטיפול כן ואינטימי יותר.
חשוב שבן הזוג הבוגד יבין את הפגיעה בשני וייקח אחריות על מעשיו . מאידך בן הזוג הנבגד צריך לעשות הפרדה בין החוויה שלו לחוויה של השני , לצאת מהקורבנות ולקבל את האחריות המשותפת. תהליך הפיוס והסליחה הוא חלק חשוב מאוד במהלך הטיפול. הסליחה היא לא רק מצד הפוגע על הכאב שגרם אלא גם הנפגע צריך לשחרר, לסלוח לעצמו ולסלוח לפוגע.
כשמצב היחסים נירגע ובני הזוג מחליטים להישאר יחד, מתחילים לדבר על המחויבות המחודשת ושיקום הקשר . ה"חוזה החדש" עוסק בהגדרת המטרות, הציפיות והצרכים בקשר הרצוי והעתידי כשאחת המטרות היא להכניס לתוך הזוגיות את החוויות הטובות שנחוו מחוץ לקשר ולבנות את האמון מחדש. עם זאת יש לקחת בחשבון שחוסר האמון והחרדות שתהיה בגידה נוספת בעתיד, ממשיך להיות ענן המלווה את היחסים בתקווה שילך ויתבהר עם הזמן.