יחד עם שכיחותה ההולכת וגוברת של תופעת הגירושין גדל והולך מספרם של ילדים שחווים גירושין.
תחושת האובדן בגירושין משפיעה עמוקות על הילדים. מתעוררים אצלם רגשות שלכעס,עצבות, תחושת בדידות, רגשות אשם, בלבול וחוסר אונים. הגירושים יוצרים מתח וחרדה מעצם הקונפליקט ההורי, מחווית האובדנים בתהליך עצמוומדאגות קיומיות. הילדים חווים שינויים כלכליים, לעיתים מעבר מקום מגורים , ובעיקראובדן המשכיות של המשפחה השלמה ושל הזמינות של אחד ההורים . ילדים רבים לא יודעים מה מתרחש , חשים חוסר שליטה על המצב המשפחתי, נקלעים למצב של נאמנות כפולה להורים וכל אלה גורמים ללחצים ומתערער אצלם האמון ותחושת הביטחון. הילדים מבטאים את קשייהם באופנים שונים . לדוגמה, ילדים קטנים, בגילאי גן, נוטים להתפרצויות זעם, לקשיי שינה, לקשיי פרידה(נצמדים למבוגרים)ולעיתים יש נסיגה בשליטה על צרכים, ילדי בי"ס צעירים מבטאים צער עמוק, פחדים, קשיי שינה ואכילה, יש געגועים וכמיהה להורה, בדרך כלל האב, שגר מחוץ לביתו. לפעמים הילדים מגיבים בתגובות פסיכוסומאטיות וההורים צריכים להיות ערים לכך. בדרך כלל תגובות של הילדים פוחתות או נעלמות לאחר שנה –שנתיים אם כי יש סיכון שאצל ילדים מסוימים התגובה עלולה להיהפך לכרונית וזה קשור פעמים רבות לקשיים שקדמו למשבר הגירושין.
על פי הספרות המקצועית , יש מספר גורמים המסייעים לילדי גירושין להתגבר על המשבר: Wallerstein & ,Kelly ,1976) ; Amato ,1993).
1. הפחתת העימות בין ההורים ויכולתם ליצור שיתוף פעולה כהורים למרות הפרידה . ידוע כי הגורמים העיקריים להתפתחות לא תקינה של הילדים הם החשיפה לקונפליקט המתמשך בתהליך הגירושין ומערכות היחסים המשפחתיות המתהוות לאחר הגירושין. חשיפתם של הילדים לעימות ולתקשורת הלקויה בין ההורים מפריע להם להתמודד עם המשימות ההתפתחויות, משנה את אופי היחסים הורה-ילד, יוצר חוסר אונים וחרדה, מפריע ליצירת זהות עצמית ומחליש את כוח ההגנה של ההורים.
2. שמירת קשר עם שני ההורים. יש לאפשר לשני ההורים נגישות לילדים ולאפשר לכל הורה לפתח יחסים עצמאיים וקשר קרוב עם ילדיו. מעורבות ההורה הלא משמורן, קשר קבוע וסדיר עם הילד וביקורים התואמים לגיל וצורכיו, המקבלים עידוד מההורה המשמורן,מסייעים להסתגלות ותפקוד טוב יותר של הילד
3. גורם נוסף המשפיע על הסתגלותם של הילדים הנו הסתגלות ההורים לגירושין. מצבו הרגשי של ההורה המתגרש משפיע על מצבו הרגשי של הילד. הורים שמצליחים להתמודד עם משבר הגירושין, יכולים להעניק לילדיהם את תשומת הלב והאהבה, שכל כך נחוצים להם, ומסייעים להם להתגבר על המשבר. 4.מתן מידע לילד לגבי הגירושין והסבר מותאם לגילו.
5. שמירה על אזורי בטחון בחיי הילדים וצמצום השינויים עד כמה שניתן כגון: אזור מגורים,בית, בי"ס,
6.מערכת תמיכה רחבה כגון: הורים, אחים, סבים, דודים, חברים.
הערה: יש מקרים בהם מומלץ להתייעץ עם גורם מטפל לו יש ניסיון בתחום ילדים וגירושין כגון: מטפלת זוגית ומשפחתית, פסיכולוג/ית.
ביבליוגרפיה
Amato, P.R. (1993).Children adjustment to divorce: Theories, Hypotheses and ampirical support. Journal of Marriage and the Family,55,23-38.
Wallerstein, J. (1983). Stress coping and development in children. N. Gramezy. M.
Rutter (EDS), N.Y. Mcgraw Hill. 265-301.