מינוי מומחה
ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן
הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".
מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.
אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפהDr. Faculty of Law, University of Haifa.
מבוא
מומחה הינו מי שהוא בעל ידע בתחום בו ניתנה לו סמכות אקדמית או סמכות משפטית לתת ייעוץ.
מומחה הינו מי שבקיא, ובעל ידע, הכשרה וניסיון בתחום המקנה לו מעמד המגדירו כמקצוען.
עֵד מֻמְחֶה הינו בעל מקצוע או בעל תואר, המעיד בפני בית המשפט בתחום התמחותו, בניגוד לעד רגיל, שעדותו מתמקדת בעובדות הידועות לו.
הגדרת מומחה ומומחה רפואי לצרכי משפט נקבעה בתקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") בזו הלשון:
"מומחה" – רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע.
"מומחה רפואי" – רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973.
בפסק הדין של לוחמי וצוללני השייטת קבע בית המשפט העליון, (כב' השופט יצחק עמית), "ככה לא בונים תביעה". בהתייחסו לחוות הדעת אשר נכתבה על ידי פרופ' ישראל הוד, פרופסור לרפואה וטרינרית ולא מומחה לאונקולוגיה. כתב השופט עמית על פרופ' הוד, כי אין לו ניסיון רפואי קליני, "ומתשובותיו עלה כי עיקר עיסוקו בעבודה עם כבשים". "אין בסיס לתביעה. קשה להלום כי תביעה כה מורכבת וכה סבוכה תתבסס על חוות דעת יחידה, ככל שניתן לכנותה חוות דעת, שהיא כה רעועה בבסיסה". "חוות הדעת שחיבר פרופ' הוד לא תואר לה ולא הדר, וספק אם ניתן לראותה כחוות דעת רפואית הנדרשת על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי. פרופ' הוד נטל מספר מקורות מידע ממאמרים שונים, ערך טבלה של שמות התובעים לצד ארבע עמודות (משך החשיפה למימי הקישון, המחלה הממארת, התאמה לגורם מסרטן, ותקופה לטנטית/קשר סיבתי) וסיכם בשורה אחת את חוות דעתו". כך קבע השופט עמית יצחק בפסק הדין בבית המשפט העליון (ע"א 6102/13 מיכאל עצמון ואח' נ' חיפה כימיקלים ואח' מיום 24/9/2015, טרם פורסם).
עד מומחה
עד מומחה הינו עד לצרכי משפט, אשר מומחיותו בנושא הספציפי הנדרש בתביעות המצריכות ידע מקצועי, המופיע בכתבי הטענות. עד מומחה מתמקד במשמעות של העובדות שהוצגו לבית המשפט. העד המומחה נדרש בתביעות המצריכות ידע מקצועי וכששופט (אשר בדרך כלל אינו מהתחום) לא מסוגל להתמודד עם הסוגיות המיוחדות, שהועלו בכתבי הטענות באופן אישי. בתביעות העוסקות בנושאים רפואיים, ימונה כעד מומחה, רופא אשר מומחיותו הינה בתחום הרפואי הספציפי (ר' לעיל ע"א 6102/13), הנדון בכתבי הטענות. בתביעות העוסקות בנושאים חשבונאיים, ימונה כעד מומחה מי שהינו מתחום החשבונאות כרואה חשבון. בתביעות העוסקות בנושאים מכניים, כגון כלי רכב, ימונה כעד מומחה מי שהינו מכונאי מוסמך, בעל יידע ובקיאות מוכחת בנושא הרכב. בתביעות העוסקות בנושאים כלכליים, ימונה כעד מומחה מי שהינו בעל ידע והבנה בתחום הכלכלה (בדרך כלל דר' או פרופ' לכלכלה), בנושא הספציפי הנדון בבית המשפט.
מינוי מומחה מטעם בית המשפט נקבעה בתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי בזו הלשון:
מומחה מטעם בית המשפט
"130. (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית
המשפט)".
מינוי מומחה
שירותי המומחה ומינויו נקבעים (בד"כ), על ידי השופט הדן בתיק. השופט ממנה מומחה אשר אינו נוטה לאף אחד מבעלי הדין, בהסכמת הצדדים או בלעדיה. מומחה מטעם בית המשפט הינו מומחה אובייקטיבי שהשופט ממנה ואין לו קשר או אינטרס לעניין הנדון ולבעלי הדין. המומחה בוחן את הסוגיה כשופט עצמו, ללא משוא פנים. לעיתים אפשר כי כל צד מבעלי הדין יגיש חוות דעת לעדות כעד מומחה, מטעמו. כאשר הצדדים אינם מסכימים עם חוות דעתו, הם רשאים להגיש חוות דעת מטעמם. אם שני הצדדים מביאים חוות דעת סותרות, ימונה מומחה מכריע המוגדר כמי שחוות דעתו נדרשת לשם הכרעה בין חוות דעת סותרות. אפשרי כי הלה ימונה בהסכמת הצדדים אז, תבוא חוות דעתו במקום חוות הדעת המנוגדות.
באופן שגרתי, כאשר נקבעים סדרי הדין לפיהם הצדדים אינם מביאים עדויות מומחים מטעמם, ממונה מומחה מטעם בית המשפט. הדבר נעשה כדי לחסוך בעלויות, לקצר, לייעל את הליכי הדיון ולהקל על בית המשפט.
מינוי מומחה ומומחים מטעם בית המשפט או מטעם בעלי הדין נקבעה בתקנה 130(ב)–(ד), לתקנות סדר הדין האזרחי בזו הלשון:
מומחה מטעם בית המשפט
130. (ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן – מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.
(ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:
(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
(2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה.
(ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו; הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת שלפניו.
חקירת עד מומחה
עדות מומחה מוגשת כחוות דעת כתובה, ולכל בעל הדין יש זכות להגיש חוות דעת נגדית. בדומה לעדות רגילה, הצדדים רשאים בדרך כלל לחקור עד מומחה על חוות דעתו.
חקירת עד מומחה אינה פשוטה והיא מצריכה מיומנות והכנות רבות מצד עורכי הדין הבאים לחקרו.
אין אפשרות ואין גם מקום למנוע את זימון העד המומחה להיחקר בבית המשפט.החקירהנדרשת לליבון דברים או אף לסתור דברים הרחוקים מן האמת. בית המשפט נותן לצדדים את האפשרות לקיים חקירה מלאה. יש להימנע מהזמנת עד, לשם קינטור או מתוך קלות דעת או באופן סתמי, מאחר שהצד שכנגד יכול לבקש מבית המשפט להטיל על המבקש את הוצאות החקירה כעולה מסעיף 26(ב) לפקודת הראיות הקובע:
"26(ב). נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קינטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה".
חקירת עד מומחה שהגיש חוות דעת נקבעה בתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי בזו הלשון:
הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות דעת
"130א. ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או בתוך שבעה ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר".
בנוסף לסעיפים העוסקים במינוי מומחה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אף סעיפים 24 עד 26 בפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"ה-1975, עוסקים בנושא חוות הדעת. הסעיפים האמורים, קובעים את מעמדו של מומחה כעד הנותן עדות בשבועה, אם חוות דעתו הוגשה בהתאם לנקבע בתוספת הראשונה לפקודת הראיות בזו הלשון:
"24. (א) חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור ייערכו לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר.
(ב) שר המשפטים רשאי, בתקנות, לקבוע דרך הגשתן של חוות דעת, תעודת רופא או תעודת עובד הציבור ולהביא שינויים בטפסיהן.
25. (א) חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור שהוגשו כראיה לבית המשפט - דינן כדין עדות בשבועה לענין סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי, 1936.
(ב) לצורך סעיף זה, דין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל כדין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל.
(ג) כל חוות דעת וכל תעודת רופא יכילו הצהרת המומחה או הרופא כי הוראות סעיף זה ידועות לו."
יתר על כן, סעיף 26(א) לפקודת הראיות, קובע:
"הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך".
שכרו של עד מומחה
העד המומחה מקבל שכר המצוין כתשלום, "דמי עד מומחה". חוות דעתו של העד המומחה אמורה להיות עצמאית ומשוחררת מהתשלום שהוא מקבל מבעל הדין אשר שכר את שירותיו. במידה והמומחה מונה ע"י בית המשפט שני הצדדים ישלמו את שכר טרחת המומחה באופן שווה. ואולם בבואו של השופט להחליט אודות הוצאות המשפט, הוא קובע בפסק הדין על מי מהצדדים תחול חובת התשלום. במקרה כזה, יהיה על בעל הדין אשר חויב, להחזיר לבעל הדין אשר זכה, את דמי העד המומחה ששולמו על ידו. לעיתים קרובות, השופט הדן בתיק מחליט כי שכר טרחתו של העד המומחה, יופקד בקופת בית המשפט או בידי עורכי הדין של כל אחד מבעלי הדין, על מנת להבטיח את שכר טרחתו של המומחה.
שכרו של עד מומחה שהגיש חוות דעת, נקבע בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי בזו הלשון:
שכרו והוצאותיו של מומחה
"131. (א) בית המשפט רשאי לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ובכפוף לאמור בתקנה 187(ב) – להטילם על בעלי הדין או על חלק מהם ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם.
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד סכומי כסף שייראו לבית המשפט או לרשם, לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי ישא בשכר ובהוצאות אלה; לא נענה בעל דין להוראה לפי תקנת משנה זו, רשאי בית המשפט או הרשם למחוק את כתבי טענותיו או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור".
אסמכתאות המצורפות לחוות הדעת של המומחה
מומחה הנותן חוות דעת מקצועית לבית המשפט, יגיש את המסמכים עליהם הסתמך. מסמכים אלה כוללים פרטים של בדיקות ותרשומת אותם ערך באופן שבו יוכלו השופט והצדדים לעקוב אחר הליך הסקת המסקנות ובמידת האפשר להיות שותפים להם.
כאשר חוות הדעת מתבססת או מפנה לאסמכתאות בספרות המקצועית, על המומחה – כותב חוות הדעת, לצרף לחוות דעתו את רשימת האסמכתאות מהספרות המקצועית. כל האסמכתאות ששירתו את המומחה, יצורפו לחוות הדעת. המומחה מחווה דעתו בנושאים מקצועיים בלבד ואינו רשאי לחוות דעתו בעניין שהוא משפטי ובתחום אחריותו של בית המשפט.
צירוף האסמכתאות, מטעם העד המומחה שהגיש את חוות דעת, נקבע בתקנה 134א לתקנות סדר הדין האזרחי בזו הלשון:
צירוף אסמכתאות לחוות דעת מומחה
"134א. חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין או שמינה בית המשפט, תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות אשר המומחה הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות אשר לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת".
הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.
הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".
ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.
במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.
מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.
מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050
e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net