ישראל הודיעה לארגון ה-OECD על הכוונה לאמץ את התקן לחילופי מידע אוטומטיים על חשבונות בנק עד תום שנת 2018. מודגש כי לשם יישום הוראות התקן לחילופי מידע אוטומטיים יידרשו תיקוני חקיקה שונים. להרחבה בעניינים אלה, ראו: חוק בעניין זיהוי בעל חשבון בנק
יישום התקן לחילופי מידע אוטומטיים (Common Reporting Standard - CRS) יהיה באמצעות הסכם שייערך בין ישראל לרשויות הרלוונטיות במדינות הפועלות לפי הנוהל. משרד האוצר מאמין כי ההצטרפות של מדינת ישראל למהלכים של ה-OECD, לרבות יישום התקן לחילופי מידע אוטומטיים והעברת המידע השוטף לגבי ההכנסות והנכסים של ישראלים, יתרמו באופן משמעותי במאבק לצמצום ההון השחור. להרחבה בעניין חילופי מידע אוטומטיים, ראו: האמנה המולטילטרלית לחילופי מידע
בהתאם לתקן לחילופי מידע אוטומטיים (CRS), המוסדות הפיננסיים, לרבות בנקים וחברות ביטוח, יערכו הליך לזיהוי בעלי החשבונות המוחזקים בהם (דיו דיליג'נס). עוד קובע התקן לחילופי מידע אוטומטיים כי לאחר הזיהוי, המוסדות הפיננסים יעבירו לרשות המסים בישראל מידע הנוגע לבעלי חשבונות שהם תושבי מדינות זרות. המידע יכלול את היתרות בחשבונות הבנק ואת ההכנסות הפיננסיות. תקן חילופי המידע של ה-OECD, ה-CRS, דומה לנוהל ה-FATCA, הכולל הסכמים מפורטים עליהם חתמה ארצות הברית עם מדינות רבות, ובהן ישראל. עם זאת קיימים מספר הבדלים עקרוניים כמפורט להלן.
כאמור, ישנם מספר הבדלים מהותיים בין תקן חילופי המידע של ה-OECD, ה-CRS, להסכמי ה-FATCA, ובעיקר:
הבדל 1 - בניגוד לתקן ה-CRS, הסכמי ה-FATCA הם בעיקרון חד־צדדיים. מדינות רבות בעולם, לרבות ישראל, אולצו לחלוק מידע רב עם ארצות הברית, ואילו חובת ארה"ב לחלוק מידע פחותה יותר.
הבדל 2 - הסכמי ה-FATCA חלים הן על תושבים והן על אזרחים אשר חדלו להתגורר בארצות הברית. מאידך, תקן ה-CRS של ה־OECD יחול רק על תושבים.
הבדל 3 - הסכמי ה-FATCA מאפשרים ענישה ביחס למדינות ומוסדות שאינם שותפים להסכמים (ניכוי מס במקור בשיעור של 30%), ואילו תקן ה-CRS אינו מטיל סנקציות.
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה