אחותי הקטנה היא כמעט בת שנה: כיצד מכינים את הילד לקראת הלידה הצפויה שלך?

תהליך שיכול לקחת זמן

עד כה הוא היה ילד יחיד, הוא קיבל את מירב תשומת הלב מכם, הוא לא היה צריך לחלוק את האהבה שלכם עם אף אחד אחר והכל סבב סביבו. אך עם היוולדו של ילד נוסף, המציאות משתנה: אתם באופן טבעי, מקדישים יותר זמן לרך הנולד, הילד הגדול הולך לגן או לבית הספר בזמן שאתם עוטפים באהבה את התינוק, וכאשר יש לכם כבר זמן פנוי להקדיש לבכור, סביר להניח שאתם תהיו עייפים מאוד ורק תרצו ללכת לישון.
מדובר בתקופה שמביאה עימה שינוי עצום עבור הילד הבכור, שינוי שהוא יצטרך ללמוד להסתגל אליו.
כדאי לקחת בחשבון, מראש, שתהליך כזה יכול לקחת זמן ולקבל זאת באהבה. כשאנחנו מקבלים ומכילים גם תקופות ופרקים מאתגרים יותר בחיינו, אנחנו יכולים לצמוח ולהתעצב מהם. יחד עם זאת, כל זה לא אומר, שלא כדאי להכין את הילד לקראת הפיכתו לאח הבכור, כך שכל תהליך האדפטציה שלו למצב החדש יהיה קל יותר. לפניכם 3 עצות שכדאי להתחיל ליישם כבר במהלך ההיריון.

לדבר בכנות, לא לעשות עניין, ולהכיל תגובות אותנטיות של הילד למצב החדש

1. ספרו לילד כבר במהלך ההיריון מה יש לאמא בבטן. הסבירו לו, כי הוא עומד להיות אח גדול, והציגו לו את היתרונות הטמונים בחוויה כזו: הוא יוכל לשמש דוגמא לאח הקטן, לעזור לטפל בו, יהיה לו עם מי לשחק וכן הלאה. כמובן שיש לדבר עם הילד בהתאם לגילו וליכולתו להבין, ולחסוך ממנו פרטים שנשגבים מבינתו בשלב זה של חייו.

2. לאחר הלידה, הכילו כל רגש שהילד מביע על רקע המצב החדש, גם אם באותו רגע, התגובה שלו אינה נראית לכם. אם הילד רוטן וכועס על כך שאתם לא מעניקים לו תשומת לב, בזמן שאתם עסוקים עם הקטנצי'ק הצווח, הסבירו לו בצורה פשוטה מדוע כרגע אינכם פנויים אליו, ותנו לא פשוט לשהות בכעס הזה עד שהוא יחלוף מעצמו. אל תכעסו עליו בחזרה על כך שהוא דורש מכם יותר מידי, אל תרימו גבה בגלל שהוא אינו מתחשב, ובטח שאל תצפו ממנו להבין רק כי הוא "האח הגדול".
רגשות אינם רציונאליים, הם פשוט מתעוררים באופן בלתי ניתן לשליטה, והיופי הוא שכאשר מאפשרים לילדים להביע רגשות כאלה באופן אותנטי וכנה, מבלי להפריע לתהליך, הרגש עולה, מתנדף כלא היה והילד חוזר לעצמו. תהליך כזה יכול לארוך לעיתים אף 15 שניות בלבד.
אז אם הילד מבטא קנאה, כעס או בדידות- הניחו לו "להיות" עם הרגשות הטבעיים הללו, כדי שמאוחר יותר, במהלך חייו הבוגרים, הוא לא יצטרך להתמודד עם ההשלכות של אותם הרגשות שהדחיק, רק מכיוון שלא אפשרתם לו לבטא אותם.

3. הנטייה הטבעית שלנו היא להגן על הילד באופן המקסימאלי ולרצות שיהיה לו טוב, והנטייה הזו, שהיא חיובית לכשעצמה, יכולה לפגוע בילד כאשר היא נעשית באופן קיצוני. הורים רבים חשים ייסורי מצפון רבים על כך שהם פחות פנויים לילד, מרגישים אשמים ודואגים יתר על המידה מהאופן בו הילד מתמודד עם המצב, מה שהופך את כל השינוי הזה ל"ביג דיל". כאשר הילד קולט את זה, הוא גם עשוי להגיב בהתאם לאופן שבו תופסים ההורים את המצב, על אף שהמצב, באופן אובייקטיבי, ממש לא כל כך נורא. במילים אחרות, מומלץ להתייחס ללידה הצפויה כאל תהליך טבעי של התרחבות המשפחה, שהילד יעבור אותו בזמנו ובקצב שלו.

אם אתם מבחינים בכל זאת, שהילד משנה את התנהגותו באופן קיצוני, שקשה לו מאוד עם המצב החדש ואם אתם מרגישים אבודים- נשמח לעמוד לרשותכם, לענות על שאלות נוספות בטלפון ואף להציע לכם הדרכת הורים, שתצייד אתכם בכלים ההולמים להתמודדות קלה יותר עם תקופה זו.