באיזשהוא שלב, התקופה הזו בחייו של הילד שלנו מגיעה. אצל חלק מהילדים זה מגיע יותר מוקדם, אצל אחרים קצת יותר מאוחר, אבל גיל ההתבגרות לא פוסח על אף אחד מהילדים שלנו, ופתאום, כאילו בן רגע, כבר לא ממש מתאים להם שנחבק וננשק אותם. הם מסתגרים בחדר, רוצים שנצא להם מהוורידים, לא ממש מעניין אותם יותר לבלות בהרכב משפחתי, והם נתונים למצבי רוח לא יציבים. איך אתם כהורים אמורים לעבור את התקופה הזו בשלום? כמה טיפים להתמודדות קלה יותר לפניכם.
"לשחרר" את הילד, אך להקנות לו ביטחון
גם אם הם מתנהגים כאילו הם ממש לא צריכים אתכם, הם זקוקים לכם בשלב הזה לא פחות, אם לא יותר, מתמיד, אך באופן קצת שונה. ילד מתבגר צריך את הספייס שלו ואת המרחב לגלות מיהו, מהי זהותו ומה התפקיד שלו במשפחה, בחברה ובעולם. יחד עם זאת, עוברים עליו לא מעט קשיים ואתגרים, שדמות הורית סמכותית יכולה לסייע לו להתמודד עימם. חשוב שאתם, כהורים, במיוחד בגיל הזה, תיצרו עבור המתבגרים מרחב מוגן וחופשי לשתף, לספר ולקבל מהם מידע. אם הילדים גדלו בבית באווירה שלא עודדה אותם לספר, לחלוק חוויות, להציף רגשות קשים ולשאול שאלות, הם לא יתחילו, כך סתם, לעשות זאת, רק בגלל שהם התחילו את גיל ההתבגרות. אך התנהלות בין הורים וילדים אפשר תמיד לשנות ולשפר, ועדיף כעת, כאשר הילד שלכם עובר שינויים פיזיים ונפשיים וצריך את התמיכה שלכם.
לנהל שיחות עם הילדים על הנושאים שעשויים להטריד אותם
בהקשר זה, הורים רבים מתקשים בגיל הזה לספק לילדיהם אינפורמציה שקשורה ליחסים של בינו לבינה ולמיניותו של הנערה או הנער המתבגרים. גם אם הילד לא יוזם מצידו, ואינו מפנה אליכם שאלות בנושאים הללו, היו בטוחים, כי הוא זקוק להכוונה, ותמיד עדיף שהוא יקבל תשובות מכם מאשר בחוץ, ממקורות, שאתם לא לגמרי בטוחים מהי המהימנות שלהם וכיצד הם יתווכו לילד את המידע. רצוי מאוד שתיזמו באופן אקטיבי שיחות עם הילדים המתבגרים על נושאים שעשויים להטריד אותם ושהם נבוכים לשאול אתכם עליהם. יחד עם זאת, חשוב גם לכבד את הפרטיות שלהם ולהבין, שיש דברים שהם לא רוצים לספר לכם ושזה לגמרי בסדר.
חשוב לזכור, כי מערכת יחסים כנה ופתוחה בין הורים לילדים לא יכולה להיבנות ביום אחד.
לא להפוך ל"חבר הטוב" של הילד
להורים רבים יש נטייה לקנות את ליבם של ילדיהם במהלך גיל ההתבגרות על-ידי הפיכה לחברים הטובים שלהם. הם מתיישבים עם הח'ברה של הילד שבאים אליו הביתה, מדברים בסלנג של בני נוער ונעמדים דום בכל פעם שהילדה רוצה להעשיר את המלתחה. הילדים שלכם לא צריכים עוד חבר. דווקא בגיל הזה המעגל החברתי שלהם לרוב גדל, והחברים מספקים להם תחושת שייכות וביטחון. מה שהם צריכים היא דמות אוהבת, מכילה, לא ביקורתית ולא שיפוטית, שגם מציבה גבולות, מפעילה סמכות, כועסת כשצריך ואומרת כשמשהו לא נראה לה.
לסמוך על הילד ולתת בו אמון
סמכו על החינוך שהענקתם לילדים שלכם עד כה, ותנו בהם אמון. נכון שגיל ההתבגרות מלווה בסערת רגשות ובהרבה מצבי רוח, אבל גדולים וסוערים ככל שיהיו, הם לא יסדקו את החינוך שעל ברכיו גדלו הילדים שלכם במשך כל השנים הללו. חשוב, עוד יותר בתקופה הזו, שתסמכו עליהם ותשדרו להם את המסר, שאתם יודעים שהם כבר אינם ילדים. דווקא בגיל הזה, כשהילדים מתחילים באיזשהוא תהליך של נפרדות מההורים ויציאה לדרך עצמאית, הם זקוקים לאמון שלכם בהם, בדרך שלהם ובבחירות שלהם. אם הם מחליטים לשתף אתכם בדילמה שיש להם, אל תמהרו לתת עצות, להביע ביקורת או להגיד את דעתכם על אופן ההתנהלות הרצוי. חשוב קודם כל להקשיב במלוא מובן המילה. כמו כן אמרו להם שאתם סומכים עליהם, ושתתמכו בהם.
כך הנער המתבגר ילמד לפתח אמון בעצמו וביכולות ההתמודדות שלו עם מצבים מורכבים יותר בחיים.