התבגרות האדם ומלטונין

זמן השינה לו אנחנו זקוקים בנוסף לזמן השינה שאנחנו למעשה ישנים, משתנה במהלך שנות חיינו:

תינוקות זקוקים לכ-19 שעות שינה ביום, כאשר השינה שלהם מחולקת לסגמנטים קצרים של 4-3 שעות שינה. עד לגילאי בית הספר, כמות השינה שאנו צורכים הולכת ופוחתת עד למצב בו היא מתייצבת על כ-12-10 שעות בלילה. על אף הנאמר, במחקר שבחן את הרגלי השינה בקרב הנוער, נתגלה כי נערים נוטים לישון פחות שעות, ללכת לישון מאוחר יותר ולחוות עייפות בבזמן היום. עושה רושם כי הדבר נובע מפני שבני הנוער זקוקים ליותר שעות שינה בתקופה זו, אך בגלל סיבות שונות, סביבתיות ואישיות, הם לא ישנים באופן שהיו צריכים.

בגיל 20 לערך, אנחנו ישנים כ-8-7 שעות במהלך הלילה. משך השינה משתנה בין האנשים השונים.

ברגע שאנחנו עוברים את גיל העמידה דפוסי השינה שלנו מתחילים להשתנות. כאשר אנחנו מתקרבים לגיל הפרישה, אנו מתחילים לחוש רדומים בשעה מוקדמת יותר בערב לעומת העבר ובעקבות כך מתעוררים בשעה מוקדמת יותר בבוקר. בגילאים אלה ישנו סיכוי גבוה מאוד לחוות הפרעות שינה במהלך הלילה, ונרגיש צורך לנמנם במהלך שעות היום. שינוי זה מוביל לשינה טובה פחות בלילה הסמוך.

מלטונין הינו הורמון חשוב המסדיר השעון הביולוגי שלנו, הידוע כקצב היממה. כמויות המלטונין המיוצרות במשך היום משתנות ומושפעות גם על ידי חשיפה לאור; במהלך הלילה כמויות המלטונין בגופנו עולות ולמעשה מסמנות לגוף שלנו שהגיעה העת לישון.
במהלך תהליך ההתבגרות באופן טבעי, האפשרות של גופנו לייצר מלטונין הולכת ופוחתת, דבר שמעמיד אותנו בפני הסתברות גדולה יותר לחוות בעיות שינה או נדודי שינה (אינסומניה).

אנשים מבוגרים נוטים ליותר הפרעות שינה.
בעיות שינה יכולות להשפיע על איכות חייך בגלל האופן שבו הן גורמות להרגיש ביום המחרת. אם השינה משובשת, זמן הערות נפגם, וזמני התגובה עשויים להיות איטיים יותר. כמו כן, בעיות שינה עלולות לפגום בשיווי המשקל וביציבות, כמו גם בתפקוד הקוגניטיבי – תהליך שיגרום לכך שזכרונך יהיה פחות טוב לעומת העבר ופחות טוב מאנשים בבאותו גיל שאינם סובלים מהפרעות שינה.

נדודי שינה פוגעים פגיעה משמעותית בבריאות החולה, מעלים את הסיכון לחלות בסוכרת, במחלות כליליות, בליקויים קוגניטיביים ובדיכאון, ויש להם השלכות כלכליות הנובעות מנטייה לתאונות, בשל תפקוד נמוך בעבודה, מצב רוח ירוד וירידה באיכות החיים. בקרב קשישים, בעיות שינה יכולות להחמיר את הירידה הנורמלית בתפקוד הקוגניטיבי שהיא חלק מההזדקנות. הם יכולים להשפיע גם על חיי המשפחה ומערכות יחסים, מאחר ואנשים עייפים יכולים להיות ממורמרים. נדודי שינה יכולים גם לגרום לאנשים להרגיש דיכאון וחרדה.