המונח פאונדיישן מופיע בחקיקת המס בפרק העוסק במיסוי נאמנויות, אך לא ברור האם ניתן להטיל מיסים בישראל על פאונדיישן. בעוד שהנאמנות היא מוסד משפטי של מדינות המשפט המקובל, פאונד יישן הוא מוסד משפטי פרי יצירת מדינות המשפט הקונטיננטלי.
קיימים הבדלים מהותיים מבחינה משפטית בין נאמנות לפאונדיישן. בעוד שהנאמנות אינה אישיות משפטית, הפאונדיישן הינה ישות משפטית נפרדת. הפאונדיישן יכול לפתוח חשבון בנק על שמו, מכוח היותו בעל אישיות משפטית. להרחבה בנושא מיסוי נאמנויות, ראו: מדריך למיסוי נאמנויות, כולל המלצות לתכנון מס.
בשונה מהנאמנות, בה הנאמן נחשב כבעלים של הכנס, הפאונדיישן הוא הבעלים של הנכסים המועברים אליו על ידי מייסד הפאונדיישן. בשונה מהפאונדיישן, הנאמנות אינה ישות נפרדת מהנאמן. הפאונדיישן נשלט ומנוהל על ידי דירקטוריון עצמאי. הדירקטוריון של הפאונדיישן מכונה "מנהלת הפאונדיישן" או "מועצת הפאונדיישן". כמו שקיים במוסד הנאמנות, גם ביחס לפאונדיישן המייסד יכול למנות אדם או גוף שיפקח על פעילות הפאונדיישן. אלא, שבשונה מהנאמנות, בה הנאמן חייב בחובות אמון, בפאונדיישן לא חלות על המנהלים חובות אמון, והם פועלים אך ורק לפי המטרות שנקבעו בתקנון.
הפאונדיישן אינה חברה במובן המשפטי, היות ואין בפאונדיישן בעלי מניות כפי שבעלי המניות קיימים בחברה, אלא רק נהנים. אותם נהנים של הפאונדיישן אינם נחשבים לבעלי מניות ואין להם זכויות בפאונדיישן, לא זכויות ניהול או הצבעה וגם לא בעלות ברכוש הפאונדישן, ואף לא בעלות שביושר כפי שיש לנהנה בנאמנות.
נראה כי פאונדיישן אינה נאמנות לעניין פקודת מס הכנסה, שכן "נאמנות" הוגדרה בפקודת מס הכנסה כך: "הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי הנאמן לטובת נהנה, שנעשה בישראל או מחוץ לישראל...". "נאמן" הוגדר בפקודת מס הכנסה כך: "אדם שהוקנו לו נכסים או הכנסות מנכסים, או שהוא מחזיק בנכסים בנאמנות... ויראו תאגיד כמפורט בתוספת ראשונה א' כנאמן..."
בתוספת ראשונה א', לפקודת מס הכנסה (סעיף 75ג) לאחר תיקון מס' 147, (יום תחילה 1.1.2006) מופיעה רשימה של מוסדות כדלקמן:
(1) פאונדיישן - FOUNDATION - לפי חוקי הולנד, ליכטנשטיין, פנמה, איי בהמה או האנטילים ההולנדים;
(2) ESTABLISHMENT - לפי חוקי ליכטנשטיין;
(3) REG. TRUST - לפי חוקי ליכטנשטיין.
המחוקק קבע כי שר האוצר מוסמך לקבוע גופים נוספים שיתווספו לרשימה זו, אך עדיין לא נעשה שימוש בסמכות זו.
מההוראות האמורות בתוספת ראשונה א', לפקודת מס הכנסה, ניתן להסיק כי אמנם פאונדיישן יכול לשמש כנאמן (כמו שכל גוף מאוגד או שלא מאוגד יכול לשמש כנאמן), אך פאונדיישן לכאורה אינה נאמנות. לפיכך, ניתן לקבוע לכאורה כי מוסד הפאונדיישן לא נכלל בחקיקת מיסוי הנאמנויות. זאת ועוד, הקביעה ביחס לגופים שיראו אותם כנאמן חלה רק על אלו שנמנו בתוספת הראשונה לפקודה כאמור.
לאור המסקנה האפשרית לפיה הפאונדיישן אינו חברה וגם לא נחשב כחבר בני אדם לעניין פקודת מס הכנסה, הרי שמקום מושבו לא יכול להיקבע לכאורה בהתאם למבחני השליטה והניהול בפקודת מס הכנסה.
ביחס לנהנים, השאלה היא האם הם יתחייבו בדיווח ותשלום מס בישראל? אם הפאונדיישן נחשב לנאמנות, אזי יחולו הוראות פרק הנאמנויות בפקודת מס הכנסה. אולם, אם פאונדיישן אינו נחשב לנאמנות, הרי שיש למצוא מקור אחר לתחולת דיני המס בישראל ביחס לנכסי הפאונדיישן וחלוקות שבמבוצעות לנהנים תושבי ישראל.
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
ד"ר אבי נוב, עו"ד