השינויים החברתיים שקרו בעשורים האחרונים הביאו להקמת צורות הורות חדשות. אם בעבר המבנה המשפחתי היחיד היה של אמא, אבא וילדים, היום יש כמה וכמה סוגים נפוצים של משפחות, כמו משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות ועוד. עם השנים, גם המחוקק הבין שעליו להתייחס לשינויים בחברה, דבר שהוביל לחקיקת חוק משפחות חד הוריות בשנת 1992. חוק זה שינה למעשה את הדגש בהכרה במנה במשפחתי- במקום להתמקד בנישואין עברו להתמקד בהורות עצמה. כך בעצם המחוקק החל לתת לגיטימציה לתהליכי הורות שמגיעים גם מחוץ למסגרת הנישואין.
אחת מהצורות של משפחה חדשה שהתפתחה עם השנים היא הורות משותפת. ההכוונה היא לשני אנשים בוגרים שמחליטים במודע להביא ביחד ילד לעולם, למרות שאינם נמצאים בקשר זוגי כלשהו. על מנת להסדיר את חלוקת האחריות והתפקידים בהורות משותפת נהוג לערוך הסכם משפטי המפרט את ההסכמות אליהן הגיעו שני הצדדים בנוגע לתהליך גידולו וחינוכו של הילד. הסכם כזה הוא הכרחי על מנת לקבע מסגרת משותפת לגידול וחינוך הילד כיוון שנושא הורות משותפת עדיין לא מקובע בחוק ברמה מפורטת.
טובת הילד בהסכם הורות משותפת
מה שמוביל הסכמי הורות משותפת היא טובת הילד. זאת אומרת, שבכל מקרה של מחלוקת בין הצדדים הגורם המכריע יהיה הערכה משפטית של טובת הילד. הכוונה היא לדיונים על נושאים כמו מזונות, הסדרי ראיה וכל מה שקשור למענה לצרכיו החומריים והנפשיים של הילד.
מומלץ מאוד לערוך הסכם הורות משותפת עוד לפני הכניסה להריון. תהליך הבאת ילד לעולם במסגרת הורות משותפת כרוך בדרך כלל בהליכים רפואיים שונים, שכן לרוב ההפריה מתבצעת באופן מלאכותי. חשוב לדאוג להסדיר מראש גם את מעורבותו של האב בתהליך הכניסה להריון, אם מבחינה כלכלית ואם מבחינת תמיכה נפשית, כיוון שהתהליך מתחיל למעשה עוד לפני ההריון.
ניתן לערוך שינויים בהסכמי הורות משותפת גם לאחר שכבר נחתמו ובלבד שהם מקובלים על שני הצדדים. לרוב, נהוג לטפל בהסכמי הורות משותפת באמצעות עורך דין או מגשר שמתמחה בתחום.