תקיף:
יש בכללו שני מידות יקרות שהם מיסודות היהדות.
וכמבואר בארוכה בכ"מ בספרי רבינו [חסידי ברסלב], והן : עזות דקדושה, ועקשנות דקדושה.
שבהם בא לידי ביטוי עיקר התקיפות, והמידות האלו נצרכים להם ביותר לכל אורך דרכיהם הקשה מלא מניעות יסורין ומחלוקות מבית ומחוץ. כדי להתגבר על הכל ולעשות פעולות השדה כמו שצריך, והנה בענין העזות דק´ מצינו אצל רבינו המופתים הפרטיים שביקש מהשי"ת שיעשה לו בתחילת עבודתו לחיזוק אמונתו הק´, וריבוי המעלות והדרגות שביקש מהשי"ת ויעתר לו, ואצל משיח צדקינו מצינו שאמרו חז"ל (ילקוט תהלים פ´ ק"י) מטה עוזך ישלח ה´ מציון, שהמטה הזה (שהוא בחי´ המטה של עזות דקדושה) עתיד להמסר ביד מלך המשיח.
ואיתא בזוה"ק (לך לך, דף פו.) תנה עזך לעבדך עזך דא עז עילאה כדכתיב ויתן עז למלכו, מאן מלכו, דא מלך סתם מלכא משיחא, ועל משיח צדקינו נאמר (מיכה ה) ועמד ורעה בעוז ה´.
ובענין העקשנות דק´ ידוע שרבינו הק´ רבי נחמן מברסלב הי´ עקשן גדול דק´ מקטנותו, כנודע מהמעשה שעיכב העגלה שבה נסעו תלמידי הבעש"ט ממזבוז לפולנאה (שאחרי הסתלקות הבעש"ט נסעו בה לבעל תולדות יעקב יוסף) בכמה וכמה אופנים וביניהם ע"י תחיבת רגלו לתוך הגלגל, וכל זה הי´ בהיותו כבן ארבע כבן חמש, כדי שיקחוהו גם כן איתם, כי מאד איוותה נפשו לראות פני אותו צדיק, וכן כל עבודתו היתה בעמל רב, ובעקשנות גדולה, בלי להתפעל מאף אחד, ומהמה יאמרו בבחי´ (יחזקאל לג) אחד הי´ אברהם, וכמבואר בכמה דוכתי בהשיחות הק´. ואצל משיח צדקינו אמרו חז"ל (פרקי דרבי אליעזר פי"ט) כארז בלבנון ישגה, מה ארז זה שרשיו מרובין למטה בארץ, ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו כל מלך המשיח אפי´ כל האומות באין עליו אין מזיזין אותו ממקומו. יש מאין