עיקר תכלית הגאֻלה [של כל אדם בפרטיות בייסורי הגוף והנפש ובכל הרפתקאות החיים העוברים על כל אדם בכלליות ובפרטיות ובכל ניסיונות החיים] הוא לדעת ולהכיר אותו יתברך ! כמו שכתוב וידעתם כי אני ה' המוציא אתכם וכו'...
כי בשביל זה הקדים ה' יתברך שירדו יעקב ובניו הצדיקים בעצמן מצרימה, כי על ידי קדֻשתם העצומה שהיה מטה שלמה, שהם גילו אלקותו בעולם, שזהו עיקר השמחה והחיות של כל יהודי כמואר במקום אחר, על ידי זה היה להם כוח לסבול מרירות הגלות ולבלי להשתקע שם.
כי אומר רבי נחמן מברסלב שעקר מרירות הגלות בכלילות ובפרטיות על כל יהודי כנזכר לעיל - הוא העצבות והמרה השחורה שאינו יכול לדבר נפשו ורוחו בשמחת המצוות ואמונת השם יתברך.., וכל מה שמכבידין הגלות - מתגבר העצבות יותר, וכן כל מה שמתגבר העצבות שהוא גלות השכינה - מתגבר גלות והעבדות הגשמי יותר, ואם כן מאין יבוא עזרנו ?
אך כל הקיום בגלות והתקוה לצאת משם, הוא על ידי הצדיקים האמיתיים בחי' יעקב ובניו שירדו מצרימה, שהם שמות בני ישראל הנזכרים לעיל, שבכוחם הגדול [ע"י תורתם וחכמתם ועיצתם הקדושה] יכולים להמשיך אלקותו יתברך ולהחיות ולשמח נפשות כל ישראל, כי בכוחם ועצתם העמֻקות לכל אחד להדריכו לעבוד את ה' כפי מקומו וכוחו ועיתו, על ידי זה מעלין המלכות בכל פעם, עד שזוכין לכל הנ"ל, שזהו עיקר בחינת הגאֻלה [לכל אדם, כי עצתם וחכמתם היא..,] בחינת כי בשמחה תצאו וכו' !
וזהו ויוסף היה במצרים, כי עיקר הקיום והתקוה הוא על ידי בחינת יוסף הצדיק, שהוא בחינת איש אשר רוח בו, שיודע בכל פעם לנשב על לב בני ישראל [על כל מה שעובר עליהם] ולנפח העפרורית, שהוא בחינת עצבות מלבם, ולהלהיב לבם לה' יתברך תורתו, בהדרגה ובמדה וכו', כי הוא יודע להפך כל היגון ואנחה לששון ושמחה !
יהי' רצון שנזכה להגיע לצדיק הזה שיכול להדריך ולכוון אותנו כל אחד לפי כוחו ומקומו לעבוד את ה' ושע"י נזכה לשמחה בחי' הגאולה והישועה לנפשינו !
מלוקט מספרי רבי נחמן מברסלב ותלמידיו
ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות ברכת הודאה הלכה ו אות נז