כיום הקיבוצים השונים אשר פזורים ברחבי ארץ ישראל הם שונים במהותם מצורת החיים הקיבוצים אשר הייתה נהוגה בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל. אורח החיים הקיבוצי בקום המדינה היה מאופיין בחיי קהילה ושיתוף הדדי בין כל חברי הקיבוץ השונים. הילדים היו ישנם ביחד במתכונת של "לינה משותפת" ואילו ההורים היו מבלים את רוב זמנם בעבודה ותרומה לחיי הקהילה הקיבוצית. רוח האחווה ההדדי והשיתופיות הייתה הקו המנחה של חברי הקהילות הקיבוציות השונות. עם חלוף השנים והשינויים הכלכליים והתעשייתיים שמדינת ישראל חוותה עברו מרבית הקיבוצים תהליך של הפרטה אשר בו הענפים השונים בכל קיבוץ הופרטו וכך גם תקציב החברים נעלם ובמקומו חברי הקיבוץ התחילו להרוויח משכורת חודשים. חיי הקהילה של חברי הקיבוצים נהפכה ליותר ויותר דומה לחיים שלהאנשים אשר גרים במושב. השם "קיבוץ" במרבית הקיבוצים שונה לשם ל"יישוב קהילתי". במגוון קיבוצים ניתן כיום למצוא מודעות המציעות נחלה למכירה וישנה כיום מגמה מובהקת של משפחות צעירות לחזור לגור קיבוצים שכיום הם נקראים "יישובים קהילתיים"
בדומה לקיבוצים בדרום אשר עוברים תהליך הפרטה מאסיבי בשנים האחרונות גם באזור הצפון והמרכז ניתן למצוא מודעות בסגנון משק מכירה בשרון.קניית משק נהייתה יותר ויותר פופולרית בשנים האחרונות והמון משקים אשר מוצאים למכירה נקנים במהירות על ידי אנשים אשר במקום נקיית דירה בנויה מעדיפים לבנות בעצמם בית.
קיבוצים אשר עברו הפרטה עוברים לרוב גם תהליך אשר ניקרא שיוך דירות בניגוד למושבים ששם לרוב מכירת משקים חקלאיים כוללת שטח לבניית הבית ובנוסף לכך עוד שטח אשר מיועד לגידולים חקלאיים בקיבוצים השטח אשר מחולקים ועוברים להיות על שמם של חברי הקיבוץ השונים כוללים בתוכם את שטח הבית בלבד. תהליך הפרטת האדמות והעברתם על שמם הפרטי של החברים הוא תהליך בירוקרטי ארוך במיוחד ולא פשוט. לרוב תהליך זה אורך מספר לא מועט של שנים אשר במהלך שנים אלו הקיבוצים השונים צריכים לגבור על תהליכים בירוקרטיים רבים בין אם אלו שיחות והחלטות בין החברים והתושבים בתוך הקיבוץ או בין אם זה תהליכים בירוקרטיים מדיניים. למרות שנכון להיום משקים, בין אם אלו משקים חקלאיים או לא, ניתן לקנות ביתר קלות ומהירות במושב נקווה ותהליך זה ישתנה בקרוב וגם אנשים אשר רוצים לגור בקהילה קיבוצית יוכלו לעשות זאת במהרה.