NLP, סודות הNLP, טכניקות NLP, שימוש במילה לא, מילות שלילה, קורס NLP, סדנת NLP, לשתול מחשבות,איך למכור את עצמך? לימוד NLP, NLP שיטות, ניתוב לשוני פיזיולוגי, אסטרטגיותשכנוע
ראינו וידאושל מומחה "לשקר כלשהו" שמסביר על הNLP וכו'. ועכשיו אנחנו ננתח את כל הוידאו שלוואת הכשלים הלוגיים, ואת האמונות ואת המניפולציות שהוא עושה על עצמו.
למרות שזהבעיקר הוא לא על אחרים כי הוא בעיקר עושה על עצמו את המניפולציה. ועכשיו נתחילמההתחלה. אוקי, אז מה שבגדול התוכן אמר, זה כזה דבר, קודם נתחיל במהות התוכן שלו.מהות התוכן שלו הינה כזה דבר, המילה "אל" ו"לא" לא באמת עובדות, אלא אם כן אתהמשתמש בהם בצורה מאוד מתוחכמת, מושכלת, בסדר.
והוא הביאדוגמא, לדוגמא נגיד, "אל תסתכלו לי על האצבע", אתה רואה את האצבע, כולם? אתם רואיםשזה לא עובד מולו? אל תסתכלו לו על האצבע. נכון שאתם מסתכלים? אז המילה "לא" לאעובדת.
מסקנה, המילה"לא" לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד "אל תאכלמהרצפה", "אל תרביץ לאח שלך" זה לא עוזר כי אמרת "אל", המוח לא קולט את המילה "אל".ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמא, "האם אתה רוצה לסגור איתי את עסקה או לארוצה לסגור איתי את העסקה?" ואז בכל אחד מהמקרים הוא שומע את המילה "אתה רוצה לסגוראת העסקה?", "ואל תתפרץ לכביש" אם תסתיר את המילה "אל", "תתפרץ לכביש" ולכן מתפרציםלכביש ועובדה שכמות התאונות "פגע וברח" עלתה בכלל וכו'.
עכשיו, מיהבין מה הטעויות פה מהראשונה עד האחרונה? או שאני אתחיל.
ש: אבל קודםכל "הזה עם האצבע" גם אני קלטתי.
אליעד: לפניהאצבע, בא נתחיל קודם כל לתת טיפ לזה שנותן טיפים שזה הוא לצורך העניין. הוא אמר,הוא ניסה לספר כמה הוא חכם ומוכשר ואז הוא אמר כמה דברים. הוא אמר בהתחלה שהואמתעסק במקצוע הזה מעל שמונה עשרה שנה, מעל שמונה עשרה שנה, נכון? אמת?
ש: כן, לאזוכרים.
אליעד: אז אניזוכר, הוא אמר אני התעסקתי מעל שמונה עשרה שנה. קודם כל המילה "מעל" היא מילהבעייתית. מה הבעייתיות של מילה "מעל"? אז או בהנחה שהוא רוצה להגדיל את החשיבותשלו, אז שהוא אומר "אני מתעסק בזה כבר מעל שמונה עשרה שנה", בעצם מקטין את עצמו.המילה "מעל" משבשת לו את המנגנון. למה? מה החיסרון? מה החיסרון של המילה "מעל"? מההמשמעות של המילה "מעל"? ומה זה אומר בעצם?
ש: זה מה שאניחושב על זה לדוגמא, נגיד על העניין הזה, כאילו אתה בעניין כבר שמונה עשרה שנים אזמה אתה כאילו מכניס את ה"מעל" הזה. כאילו, אם היית אומר איזה משהו עגול "מעל",כאילו זה אמור להיות קצת פחות אמין, לדוגמא.
אליעד: לא, לאעל הקטע של אמינות. אוקי, אמינות. אוקי, לא אבל אדרבא זה אמין. כי הוא אומר לךבדיוק שמונה עשרה, לא הוא אומר לך "מעל" שמונה עשרה.
ש: מהצד הזה,זה נראה נכון.
אליעד: לא אבלזה לא בקטע של אמינות. יש פה חסרון אחר. קודם כל כשמישהו אומר "מעל שמונה עשרה שנה"מה הוא בעצם בא להגיד לך? "שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה".אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי "כבר שמונה עשרה שנה"אז המוח אומר "וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא", "אתה יודע מי אמרשאני חכם? אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה".
הבן אדם מאמיןשהשמונה עשרה שנה זה כנראה, טוב, תראה, אם הוא משתמש בלומר ששמונה עשרה שנה הואמתעסק בזה כדי להראות לנו כמה הוא חכם ומוכשר, כנראה שאם מישהו מתעסק במשהו שמונהעשרה שנה זה אומר שהוא חכם ומוכשר. אבל הוא אומר לך "לא, אני לא שמונה עשרה שנה אנימעל שמונה עשרה שנה", זאת אומרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב. אז אם שמונה עשרהשנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה.
המילה "מעל"היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה "מעל" שולחת את המוח שלהשומע להתחיל לבדוק בציציות "מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?", "מה מעל שמונה עשרהשנה?". כאילו, ואם זה "כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק". המילה "מעל" בעצם מצמצמתהיא מקטינה את "השמונה עשרה שנה". כשאתה אומר "מעל שמונה עשרה שנה" בעצם אמרת"שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל". המוח מתחיל להתחיל.
ש: אני לאשמתי לב לזה, אז בתור הציבור.
אליעד: אז אנישמתי לב לזה. רגע אבל הבנתי, את אומרת לא שמתי לב לזה. עכשיו, למה אני אומר שזה כןמשמעותי אם לא שמת לב לזה? אני אתן לך תשובה.
כי את לא שמתלב לזה או את לא שמת לב שאת שמת לב לזה כי זה חלק ממכלול. אוקי, אבל אם נגיד היורושמים לך שני טקסטים אחד אומר "אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה" ואחד אומר "אנישמונה עשרה שנה עושה את זה", ואחד אומר "אני מעל שמונה עשרה שנה עושה את זה" והיובודקים את החוויה שלך, היית רואה שבעצם ה"מעל" הוא בעצם ניסה לחזק את ה"שמונהעשרה", אז בעצם הוא החליש את ה"שמונה עשרה". היה פה כמות של מלל, של טקסט הפוקוסשלך לא היה על ה"מעל שמונה עשרה שנה" הפוקוס שלך היה בדברים אחרים. בכלל בהתחלתהוידאו ניסית להבין מה אנחנו רואים. אוקי?
אבל ברמההעקרונית אם נגיד היו מביאים לך שלושה משפטים "יש פה שמונה עשרה", "יש פה מעל שמונהעשרה", "יש פה כמעט שמונה עשרה", לא יודע מה. אתה אומר "אני טוב כי", זהו סגרנו אתהנושא. "אני טוב מעל", "מעל" זה צריכים למדוד אותי, כמה מעל? מי אמר שמעל? אולי אתהפחות משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה.
ש: אז האם הואעושה את זה בכוונה?
אליעד: לא,הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולאבאמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה "מעל" הוא לא שאל, הואלא בדק למה הוא אומר את המילה "מעל" ומה המשמעות שלה. את מבינה?
עכשיו המילה"מעל" מתחילה להכניס אותך לפרטים קטנים. אם הוא היה אומר "יש לי" אז היו מבינים אתהרעיון, "מעל" הוא אמר מהתחלה. ואם אתה שבע עשרה שנה, עכשיו, "מעל שמונה עשרה",כאילו שמונה עשרה שנה זה מספיק, למה צריך להגיד לך מעל שמונה עשרה שנה. חוץ מזה,אוקי, למה שמונה עשרה? תגיד כעשרים שנה כמעט עשרים שנה, מה קשור שמונה עשרה? למהאתה נכנס להגיד שמונה עשרה? זה גם כן צמצום. ואם כבר אתה אומר שמונה עשרה אז למהמעל שמונה עשרה? תגיד תשע עשרה.
ש: אז הצמצוםהוא ביחס למשהו מסוים, אבל ביחס לאמינות שיכול להיות שדווקא מהמקום שעכשיו הייתייושב עליו "המקום של האמינות", דווקא מהמקום הזה הייתי נותן לו "וי", לדוגמא,מעניין מאוד.
אליעד: סבבה,אבל למה להגיד "מעל"? אני אומר אם הוא רצה להדגים אז בסדר שיגיד שמונה עשרה שנה.הוא אמר "מעל שמונה עשרה". זה כמו שילד אומרים לו "בן כמה אתה?", אז הוא אומר "בןתשע וחודשיים". בן תשע, בן תשע וחצי, מה בן תשעה וחודשיים?
ש: כן אבל אםהיית אומר שמונה עשרה ושלושה חודשים זה היה נשמע קטנוני אפילו.
אליעד: תקשיב,מישהו עשיר זה מישהו שיש לו מאה שקל, מישהו עשיר זה מישהו שיש לו אלף שקל, מישהושיש לו מיליון שקל. עכשיו, נניח שאתה לא יודע באמת מה זה עשיר ואומרים לך משפט "אניעשיר כי יש לי מאה", "אני עשיר כי יש לי אלף", "אני עשיר כי יש לי מיליון". נניחשאתה לא באמת יודע, אתה לא יודע אתה אומר "אולי הוא באמת עשיר". עכשיו, אבל אם אניאומר לך "אני עשיר כי יש לי יותר ממאה", רגע, מי אמר מאה? אולי צריך מאתיים, כי אתהבעצם אומר "המאה שלי לא מספיק טוב".
ש: כן, יש בזהמשהו, יש בזה איזה דק.
אליעד: "המעל"אומר "הפחות לא טוב". זה כמו נגיד שאתה מוסיף יותר מדי סוכר או יותר מדי מתוק ואזזה מתחיל להגעיל, כאילו. "המעל" זה כאילו כמו אתה מנסה לקחת משהו ולהדביק אותו עודיותר או לחזק את הסיבוב.
ש: כן, גםכשיש שיגידו לך נגיד שמונה עשרה, נגיד שלוש עשרה, שש עשרה וחודשיים כאילו משהו שםמציק לך. כן, מה אתה מתעסק בזה? יש לזה משמעות אדירה?
אליעד: כןבדיוק, שש עשרה, אתה רוצה להגיד? שבע עשרה. תבחר צד, מה שש - עשרה וחודשיים? מה, ששעשרה וחודשיים, ויומיים ושלוש שעות.
טוב זה היהדבר ראשון לגבי ה"מעל".
ש: יש בזה עודבעיה עם השמונה עשרה שמה. שכשבן אדם שמתעסק במניפולציות ולגבי כל מיני טכניקות אחרישמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסה למכור את הדבר הזה זאת אומרת שהוא לא הצליח למכוריותר מדי.
אליעד: לאבהכרח, אולי הוא עושה עליך מניפולציה ומנסה לגרום לך לחשוב שלא הצליח לו, ובכלל הואמנסה להשיג משהו אחר דרכך. כמוני לדוגמא. נכון? הבנת? אל תנסה לעשות עלי מניפולציה.עכשיו בא נתקדם. לא, תענה זה משנה, אל תעשה מניפולציות תענה. מה יש לך לענות?
ש: לא עזוב,לא משנה. מניפולציה? לא, אבל אתה עשית עכשיו אותו דבר, מה אתה אמרת? לא, תדייק במהשאתה אמרת הרי עשית אותו דבר מה שהוא אמר. הוא אמר "מעל"? אתה אומר כמוני למשל,נכון? זאת אומרת מה זה כמוני למשל? לא, אבל אתה לא מדייק, אתה אומר כמוני אבל אתהאומר שזה לא משהו קבוע.
אליעד: לא,אני דיברתי על היבט אחר. אתה ניסית לומר טענה שאם בן אדם אומר לך אני מאוד עשיר, באתעשה איתי עסק, כנראה שהוא לא מספיק עשיר.
ש: לא, אניאומר שבן אדם שמתעסק במניפולציות הוא אומר שאחרי שמונה עשרה שנה הוא עדיין מנסהלמכור את עצמו וכנראה שהוא לא כזה מומחה למניפולציות.
אליעד:למה?
ש: כי אם הואהיה כזה מומחה הוא היה עושה מניפולציות אחרי שנה והוא היה מסודר.
אליעד: למה?אולי לא? אולי יש דברים שאתה לא יודע, אולי יש סיבות שאולי הוא יכול והוא לא רוצה.אבל למה מי אמר שזה נכון?
ש: יכוללהיות. אבל הנה מהצד שלי זה כמו הוותק הוא לרועץ. כי מדובר פה במניפולציות מדובר פהעל קשר...
אליעד: אוליהוא לא רוצה לעשות מניפולציות ולהתעשר. אולי יש לו מטרה רק לעזור לך. למה אתה ישרחושב שהוא רוצה את הכסף שלך?
ש: אני מקשיבלמה שהוא אומר.
אליעד: הואאומר לך אני כבר שמונה עשרה שנה מתעסק במניפולציות כדי שתשתכנע שהוא איש מקצוע לאבשביל שהוא רוצה את הכסף שלך. יכול להיות שזה בחינם, בסדר?
ש: לא אני לאאומר על הכסף שלי שום דבר. אני אומר ברגע שהוא יתעשר.
אליעד: אתהאמרת "אז למה הוא צריך למכור את עצמו אחרי שמונה עשרה שנה".
ש: לא, למההוא עדיין לא הצליח למכור את עצמו אז למה הוא ממשיך.
אליעד: אוליהוא הצליח. למה לא? הוא הצליח. כי הוא רוצה עוד, מה זה למה הוא ממשיך? כי הוא רוצהלעזור לך.
לא, אתה מנסהלומר שהנתינה שלו מעידה על כישלון ואם הוא כל כך מוכשר למה הוא לא הצליח יותרמוקדם? וזה לא האמת.
ש: אין אתהמניפולציה שלך פה, אני חושב שזה מניפולציה. לא, ראיתי שאתה עונה לו תשובה משהו אחרגם כן.
אליעד: אתהעוד יותר מניפולטיבי. כי אתה לא רואה מניפולציה שאני עושה עליו ואני בהתחלה אמרתילו שזה מדובר עלי. זה לא מניפולציה, איך שהוא אמר את זה אמרתי לו תקשיב זה לא נכון,מה איתי? אני אמרתי לו, זה לא מניפולציה. מה שמת לב לזה? אמרתי לו את המילה"כמוני".
ש: שמת לבלזה? כנראה הוא לא שם לב לזה.
אליעד: הוא שםלב הוא חזר ואולי הוא לא הבין, אבל אמרתי לו שמדובר גם עלי. בסדר? אני אומר לובפנים.
אוקי, עכשיובואו נדבר על דבר נוסף, דבר נוסף זה כמו שתגיד "אם אלוהים יש לו הכל אז למה הוא בראאותי?" אז מה זה אומר שאין לו אבל בכל זאת יש לו.
עכשיו, דברנוסף הוא דיבר על החברות, הוא אמר בשנת X חברות מסוימות הזמינו אותי. עכשיו, זה גםכן חיסרון יש פה כמה חסרונות. חסרון מסויים שהוא אמר את השנה. למה אתה אומר אתהשנה? אז הוא יגיד חברות מסוימות בפאת שאנחנו בשנת 2012, למה בשנת 2012 אתה צריךלהגיד מה קרה ב 2011. אז מה קרה ב 2012?
ש: אולי היהכזה טוב והוא היה זקוק לה.
אליעד: אני לאיודע, אתה עכשיו נמצא בשנת 2012 ואתה מספר לי מה היה בשנת 2011 אז מה ההיגיון בזה?אתה מספר לי "בשנת 2011 אל תשאל מה עשיתי", "מה הצלחתי באולימפיאדה" מה עכשיו?החיסרון הראשון זה לציין את השנה כי השנה פה גמורה, אתה מדבר על משהו שכבר היה.
ש: יש עודףמידע פה וזה דופק אותו?
אליעד: אם היהלו יותר שכל הוא לא היה אומר בשנת 2011 הזמינו אותי. כי יש פה שני חסרונות קודם כלזה מה קרה מאז ומה קרה מאז? ומאז לא רצו לעבוד איתך? דבר נוסף מה קרה לפני 2011?אמרת שאתה כבר שמונה עשרה שנה מתעסק בזה, מה את חברת "אינטל" הקימו בשנת 2011? רקאז הם הסכימו לפנות אליך? מה קרה בשנת 2000? אתה כבר שמונה עשרה שנה אתה מתעסקבזה.
מה שהוא היהצריך להגיד "בין לקוחותי 1 2 3" מה אתה צריך להתחיל לי בשנת 2011.
ש: כן, אבל אזאתה אומר בין לקוחותי, לך תדע אולי זה עשרים שנה בערך.
אליעד: מה אתאומרת?
ש: אני אומרתעל החלק האחרון, זה נדיר בזה שהוא אמר.
אליעד: לא, לאנכון. גם בהתחלה הוא אמר בשנת 2011 הזמינו אותי חברת "זה וזה".
ש: הוא יכוללהגיד גם כן, שאוקי אז מיציתי את זה.
אליעד: לאאומרים כזה דבר. אתה מצמצם את עצמך. אם הוא היה אומר "כל שנה מזמינים אותי" סבבה,הוא אמר בשנת 2011 מה זה בעצם אומר? מה עם השנה הזאת? אם הוא היה עכשיו אומר בשנת2012 אז אומרים "טוב רגע, למה הוא אמר בשנת 2012?" כי רק ב2012 או כי הוא רצה לחזקשזה השנה? פה אתה מפרט מה שאתה רוצה, אבל כמי שנמצא ב2012 ומדבר עכשיו על 2011 זהחיסרון.
ש: כן, אבל אזיכול להיות גם בן אדם יכול להגיד "גם הוא צמצם, אולי הוא מסתיר פה משהו". למה הואלא צמצם? סליחה.
אליעד: אה כיאתה רוצה גם בוידאו שהוא יתן לך את הטלפונים של הזה, לספר לך כמה דיבר איתם באיזהשעה? בסדר, זה הם מבינים שהוא מוגבל ברמות הזמן והוא לא יכול לפרט לך יותר מדי.בסדר? הוא גם לא יזכיר את כולם.
לא, אבלבעיקרון אם הוא היה על שנת 2012, הוא אומר השנה שנת 2012 הזמינו אותי "זה וזה וזה",אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לישזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה.
למרות שגם זההחיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה אומר 2012 הוא היה צריך להגידאת זה אחרת. לא להגיד את המספר 2012 הוא היה צריך להגיד "השנה גם השנה" אבל לאלהגיד 2012 לא לתחום את זה במספר בלוח שנה, בפרט שאמרת לי לפני שניה שאתה שמונהעשרה שנה מתעסק בזה.
ש: למה אתהאומר לא להגיד המספר ולא השנה?
אליעד: לא,אני אומר להגיד "השנה" ולא המספר. כי אם אתה תשמע את זה ב 2013, "השנה" אתה צריךלהגיד לי משפט נכון לכל מי שישמע אותו מתישהו. אולי כי אם מישהו ישמע את זה עכשיווהוא חושב שאולי צילמת את זה ב 2010 אז הוא אומר רגע זה מ 2010, אולי גם ב 2010הזמינו אותו. אבל כשאתה ב2012 אומר מה קרה ב 2011, קודם כל אל תגיד מספר בלוח שנה,למה אתה אומר מספרים? אם הוא היה אומר התחלתי לעבוד ב 2010 וכבר ב 2011 הזמינואותי. סבבה, אז אתה אומר "אתה עובד כבר שמונה עשרה שנה, אז למה רק ב 2011 הזמינואותך?". עכשיו דבר נוסף, אז קודם כל זה גם הצמצום של השנה שזה בעצם לא מדבר על השנההנוכחית ואז אתה אומר "מה קרה מאז?". ודבר שני יש פה "מה קרה עד אז?" אחרת למהאמרתם לי דווקא 2011. עכשיו, ודבר נוסף, הוא יודע למה הוא אמר את זה, כי הוא יגידכי אחרים שאומרים את זה מדברים על מה שקרה לפני עשרים שנה, והוא אומר אבל שאני אומרלכם את זה אני אומר לכם על משהו שקרה לפני שנה, אבל מי ששומע את זה לא יודע את זהולכן אתה לא צריך להגיד לו 2011.
ש: לא הבנתיאת זה.
אליעד: אם אניאשאל אותו "אז למה אמרת 2011?" הוא יגיד לי "אתה לא מבין?", הוא יגיד לי "אני יודעאיך הקולגות שלי מרמים". הם אומרים, כמו שאתה נכנס לאיזה אתר והם אומרים ביןלקוחותינו ויש שם רשימה כמעט של כל המדינה. אז אתה אומר "רגע, אז איך יכול להיות הםעובדים עם כולם?". נגיד אני נכנס לאיזה אתר, בין לקוחותינו משטרת ישראל, משרד ראשהממשלה, כולם. עכשיו, אתה נכנס לאתר של המתחרה הוא אומר גם. כאילו, מה אתה אומרבאותה שנה הזמינו את אותם שירותים לכל הספקים? לא יכול להיות. אלא מה שלפני עשרשנים הוא עשה איזה פרוייקט למישהו שהיה קשור לחברת "זה וזה" ואז הוא כתב ואמרו"משטרת ישראל".
עכשיו הואיגיד לך "אתה יודע למה רשמתי 2011?" כדי שלא תחשוב שמתישהו מישהו בספרי ההיסטוריהמישהו התקשר אלי להופיע להם, "לא זה בשנת 2011 לכן אמרתי 2011", זה מה שהוא יגיד.אבל מה הפספוס, כי הוא לא מנסה למכור את עצמו לקולגות שלו הוא מנסה למכור את עצמוללקוחות שאין להם מושג איך עובדים עליהם ולכן הלקוחות מספיק טוב שתגיד להם "זההלקוחות והם הזמינו אותי או מזמינים אותי". למה אתה צריך להגיד בבושה 2011?הלקוחותלא יודעים את המניפולציה וזה גם לא יעזור שתגיד 2011 אם הם מספיק מתוחכמים אז גםשתגיד 2011 הם יתחילו לבדוק "רגע, אז למה 2011?". עכשיו, חיסרון נוסף הוא אמר בטקסט"חלקן יותר מפעם אחת". זה גם כן חיסרון. למה אתה בכלל צריך לציין את זה, אתה אומריש לי לקוחות שהם "1,2,3", לא, יש כאלו שהם יותר מפעם אחת הזמינו אותי.
ש: הוא רוצהלהדגיש את זה שכאילו המצב שלו טוב.
אליעד: זה לארציני. אם בן אדם יגיד לך "זכיתי בלוטו יותר מפעם אחת", וואלה? באמת, כי זה תהליךאקראי ואם תהליך אקראי קרה לך יותר מפעם אחת כנראה שיש אצלך מזל מיוחד. אבל זהתהליך סיבתי. אבל זה לא שסגרו את חברת "זה וזה" או שהם הפסיקו לעשות כנסי מכירותבשנת 2012, נכון? הרי הם עשו כמה כנסים ב 2011, נכון? אז למה יותר מפעם אחת? הריההיגיון אומר שאם הלקוח מרוצה הוא אמור להזמין אותך עוד פעם ועוד פעם, מה זה "חלקםיותר מפעם אחת"? למה אתה אמור בכלל להכניס לראש של השומע את המחשבה " רגע רגע, איזהחלק יותר מפעם אחת? אולי שתיים, אולי הזמינו אותו רק פעמיים, אולי מישהו אחד הזמיןאותו פעם וחצי, מישהו הזמין אותו פעמיים הוא אומר לך מה קרה יותר מפעם אחת, מה עםכל השאר? אולי כל השאר הזמינו אותו רק פעם אחת ולא רצו יותר להזמין אותו".
שאתה מכניסלמוח " חלקם יותר מפעם אחת" מה הוא בעצם בא להגיד? "אני כל כך טוב שהזמינו אותייותר מפעם אחת", אבל אמרת את המילה "חלקם", אז מה אתה מיד בא להגיד "רגע אז מה עםהשאר למה הם לא הזמינו אותו, אולי כיוון שהוא לא טוב". למה לפתוח את זה? היית אומר"בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים".המילה "כשהם רוצים" לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר "חלקםיותר מפעם אחת" אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד "יותר מפעם אחת" למה אתהאומר "חלקם יותר מפעם אחת" כי בעצם אתה אומר חלקם לא, חלקם אולי, לא יודע מה ביקשו,ביקשו להחזיר את הכסף. כשאתה אומר "חלקם יותר מפעם אחת" אתה בעצם מנסה לומר "הםמאוד מרוצים ממני, תראה כמה אני חזק". ואתה מאוד חלש כי אם רק חלקם מה זה אומר עלהשאר?
אני לדוגמאאומר שחלק מהאנשים שבאים אלי באים פעם אחת. למה? כי פשוט פתרתי להם את הבעיה. אבלזה נושא אחר. אבל זה נושא אחר. יש כאלה שאתה פשוט הולך לפסיכולוג, למה אתה הולךלפסיכולוג שלוש שנים? לא כי אתה מאוהב בו, פשוט הוא לא מצליח לעזור לך. זה כלהסיפור.
עכשיו בואונמשיך קדימה. ואז הוא סיפר כמה הוא חכם ומוכשר, וכו'. ואז הוא אומר "האם אתם גםיכולים? איך את ואתה יכולים גם כן" ואז הוא אומר "בוודאי שכן". אז מה החיסרון בנושאהזה? החיסרון בכלל ב"האם אתם גם יכולים, את אתה יכולים גם, בוודאי שכן".
ברור זה הדברהבסיסי למתחילים. לא אומרים "האם אתה יכול? בוודאי שכן" כי אם "בוודאי שכן" למה אתהשואל האם אני יכול? תגיד "אני אסביר לך איך אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול".
ש: אני חושבעל ההיפוכים אבל אני הייתי עושה לך ככה, אוקי, בסדר אני אנסה להבין את זה.
אליעד: קודםכל תבין את זה אחר כך את ההיפוכים, אחר כך נעשה הרצאה נסביר את מה שדברנו עליו.
אוקי, הואבסוף אמר משהו שהוא לא הבין אותו כל כך. הוא אמר בסוף על הקטע של תעשה מניפולציהשהיא נכונה שיש לך. אתה נותן לבן אשליה של בחירה ובכל מקרה מהצדדים הוא שומע את מהשרצית.
עכשיו, זה הואהסביר משהו לא נכון אחר כך נסביר מה זה. אבל בכל מקרה הוא היה צריך לעשות את זה פה,כשאתה אומר "האם אתם יכולים או לא" ואז אתה אומר "בוודאי" אתה השארת אותו בספק. מההמניפולציה עושה? המניפולציה אומרת "איך אתה יכול, בוא אני אסביר לך איך אתה יכול"ואז הספק עבר "מהאם אתה יכול לאיך אתה יכול". יש שתי דרכים "בוא אני אגיד לך האם אתאתה יכולים להיות מוכשרים כמוני" ואז אתה אומר "רגע רגע, אולי אני לא יכול?", "מהמזאת אומרת. אתה יכול בוודאי שכן". עכשיו, מה זה בוודאי שכן? למה שאני אאמין לך,אולי לא? מה אנחנו לא יודעים שאתה בא למכור לנו, ואם לא, היית אומר לי שלא? ברורשהיית אומר לי שכן כי אתה רוצה להביא אותי לסדנא אז מה אתה אומר לי?
ברגע שהוא אמרלי "האם" הוא בעצם דחף לך למוח לחוות את האפשרות "שאין אפשרות". כשהוא אומר לך "האםאתה יכול" במוח רק לך "אולי אני לא יכול". ואז כשהוא אומר "בוודאי" זה כבר יותר חלשמאשר אם הוא היה עושה מניפולציה אחרת ואומר אני אסביר לך.
ש: אבל איךאתה יכול להסביר מה שאתה עושה עכשיו, מה שאתה עושה זה גם מניפולציה.
אליעד: רגע תןלי לסיים את המשפט. הוא היה יכול להגיד "איך אתה יכול" אז "איך אתה יכול" פרושו"בוודאי אתה יכול", עכשיו אני אסביר לך איך אתה יכול, לדוגמא, או כמה מהר אתה יכול,לא משנה. המילה "אתה יכול" לא היה צריך להטיל בה ספק.
ש: אם "אתהיכול" מקפיץ לך, נכון את זה "שלמה אתה לא יכול?" אבל זה גם מקפיץ לך "שכן אתה כןיכול".
אליעד: כן אבלמה הוא מנסה לומר? אם זה היה בן אדם שאומר אני לא יכול הוא אומר לו "רגע למה אתהאומר שאתה לא יכול אולי אתה יכול, אתה יודע? בוודאי שאתה יכול", כי במקום להגידלמישהו שאתה לא, מישהו אומר "אני לא יכול במקום" להגיד לו "לא נכון אתה יכול" אזהוא אומר תראה לו לא מיד מקפיצים אותו "מאתה לא יכול לאתה יכול" מקפיצים אותו "מאתהלא יכול, רגע אולי אתה יכול? אתה יכול". הוא התחיל מ"לא יכול" ממחויב שלא, לאולימחויב שלא, למחויב שכן. אבל הוא מנסה להביא אותך למצב שכן, אז למה להתחיל "מאולילא"? תתחיל "מכן", הבנת? מי רוצה להסביר לו? שיסביר לו. זה לא מסובך.
אני אסביר עודפעם. השאלה מאיפה נקודת המוצא של הבן, לאיפה אתה רוצה להביא אותו. אם אתה רוצהלעורר בו ספק להגיד לו "האם אתה יכול" אם הוא בטוח שהוא לא יכול ותגיד לו "מה זאתאומרת שאתה לא יכול, אתה יכול", אתה מעביר אותו מקיצון לקיצון זה בעיה. אבל אם הואמתחיל מנוקדת הנחה "שלא יודע אם אני יכול" ואתה רוצה להביא אותו "לאתה יכול" אלתחזק לו את "האולי אתה לא יכול".
"האם" זה שםאותו בתוך פוזיציה של ספק, אל תשים אותו בפוזיציה.
ש: "האם" זהאו יכול או שזה לא יכול. יש "אתה יכול" ועוד כמה באוויר.
אליעד: יפה,כמה שהוא אומר לך, הוא אומר לך בוודאי שאתם יכולים. זה משפט די מטופש, למה זה משפטדי מטופש? כי אין מאחוריו שום נימוק. אם אתה אומר תגיד לי האם, כמו לדוגמא, האם אניקיים? מזאת אומרת בוודאי שאתה קיים. עכשיו למה זה משפט שלא אומר כלום? כי אם באמתיש שאלה האם אני קיים אז המשפט מוודא שאתה קיים לא אומר כלום. אם אתה אומר לבן אדם"האם משהו נכון" אתה אומר לו "ברור שזה נכון" אם ברור למה שאלת? זאת אומרת אם באמתיש ספק, על הבוודאי הזה הוא לא אמר אחר כך כלום לצורך העניין, זאת אומרת הוא אומרבוודאי שזה נכון, או משהו כזה. עכשיו, נגיד אם כן, הוא הביא איזה טענה אחר כך. אבלתסתכלו, כמה שיהיה חזק "הבוודאי", למה הוא אמר בוודאי? הוא מנסה להגיד לך אתה יכול.אבל כמה שלא יהיה חזק "הבוודאי" שלו הוא היה יכול לעשות את זה יותר חזק אם הוא לאהיה שואל מלכתחילה "האם אתה יכול". הוא היה יכול להגיד "עכשיו אני אסביר לך איך אתהיכול, עכשיו אני אראה לך שאתה יכול, או עכשיו אני אגרום לך לראות שאתה יכול, אועכשיו אני אראה לך את היכולת שלך". ולא להתחיל להגיד "האם אתה יכול" מה זה "האם אתהיכול" למה לשאול "האם אתה יכול".
תגיד למישהו"אני אראה לך שאתה יכול" תן לו הוכחה אז הוא יאמין שהוא יכול, כי גם אז זה לא אומרשהוא יכול אולי הוא יכול חלק אבל אז זה הרבה יותר חזק מאשר שאתה מכניס לו לראש "האםאתה יכול".
ש: זה כמושמישהו שאומר איך אני מגיע לבחירה החופשית, סתם לדוגמא, כבר יש הנחה שיש בחירהחופשית ועל זה אני שואל שאלות ומסתכל. זה משהו שמלמד אותי על השאלות שלי גם.
אליעד: אתהבעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון.
ש: השאלה לאקיימת ממילא אצל הלקוחות?
אליעד: קיימת.אבל מה אתה מנסה לחזק את השאלה או לחזק את התשובה? מה המטרה שלו? הוא לא רוצהלהזדהות. להזדהות תישארו בבית, תסתכלו רק "ביוטיוב", כי הוא רוצה לגרום להם לבוא,לגרום להם לבוא לא מטיל ספק. אל תטיל ספק אתה מנסה לקחת דבר יחסי להפוך אותולמוחלט, אל תטיל ספק.
ש: אז אם אנירוצה בעצם, שמישהו שאומר שהוא לא היה יכול לעשות משהו ואני רוצה שהוא כן יתחיללהאמין שהוא אולי יכול לעשות.
אליעד: שמה זהשונה, כי שמה מ"אני לא יכול" אם תגידי לו "אתה יכול", אבל אחרים עם "אולי אתהיכול".
אוקי, אתה לאיכול? אולי אתה יכול, בא תבדוק, אתה רואה שאתה יכול. אבל אם את רוצה שמישהו ירצהמשהו. נגיד שאת רוצה לצאת עם מישהו לאיפשהו את לא שואלת אותו אתה רוצה לצאת איתי,לאיפה אתה רוצה שנצא. הבנת את ההבדל?
אם את רוצהלצאת עם מישהו לאנשהו או את רוצה שמישהו יקפוץ אלייך. לא "האם" אתה רוצה לקפוץ אלי,מתי אתה רוצה לקפוץ אלי או מתי תקפוץ אלי. אם היא רוצה שיקפוץ אליה, גם זה לא נכון,"רגע רגע למה שאני בכלל אקפוץ אלייך" אבל הוא טיפוס עוין בכל מקרה. מבינה? אבל גםפה מישהו אומר "רגע, מי אמר?". לא, אבל פה יש עוד איזה משהו לחיזוק.
בואי תראי אתהמניפולציה, תראי, מה נגיד נאמר פה, נגיד שהוא היה יכול להגיד, דוגמא, פה הוא מרגישסוג של חיזוק. נגיד לדוגמא שאת רוצה שמישהו יקפוץ אלייך את אומרת לו "הכנתי משהולאכול, מתי תקפוץ אלי? תום" אז כאילו ההוכחה שאתה צריך לקפוץ אלי זה שהכנתי משהולאכול ועכשיו רק השאלה מתי תקפוץ, לא "האם אתה רוצה לקפוץ תראה הכנתי משהו לאכול".אלא "מתי תקפוץ הכנתי משהו לאכול". בכל מקרה, בפשטות כשאתה אומר "האם אתה מעורר אצלהשומע אצל הספק" זה המסר. עכשיו את אומרת למישהו האם "ככה או ככה".
ש: לא, כאילוכי אם אני רוצה שמישהו יבוא אלי, סתם לדוגמא, אני לא אומרת הכנתי משהו. "אתה בא אולא".
אליעד: "אולא", למה "או לא"? שואלים "מתי". את רוצה שהוא יבוא? לא שואלים "אתה בא?". ישאופציה שהוא לא יבוא?
ש: תמיד ישאופציה.
אליעד: לא, אתמוכנה לקבל את האופציה שהוא לא יבוא?
ש: לא.
אליעד: יפה,אז את לא אומרת לו "אתה בא?", למה יש אופציה שהוא יגיד לך לא? אין אופציה, אתמבינה?
שאת את אומרתלו "אתה בא?" את בעצם משמיעה לו "אני לא בטוחה שהוא יבוא".
ש: אבל אנירוצה להגיד משהו לגבי זה, אפשר? כי יש פה איזה משהו יש פה שני דברים שפועלים בוזמנית. כי מצד אחד נכון, אתה אומר לו אם אתה אומר לו "מתי אתה בא?" אז כאילו יכוללהיות שהוא יאמר "אה, כן אני צריך לבוא" וזה הופך "למוחלט" ומצד שני הוא יכול לחוות"צמצום" מזה ודווקא להתרחק מזה.
אליעד: אתהצודק, נכון. ולכן אמרתי שאפשר לעשות מניפולציה. הוא אומר, מה הוא אומר? שאם אתהתגיד למישהו פתאום "אתה בא?" ושואל אותו מתי אתה בא, הוא יגיד "רגע רגע, למה אתחושבת שצריך לקפוץ אלייך אולי את תקפצי אלי", נגיד, אז מה עושים במניפולציה?אומרים, מביאים נימוק ללמה אתה צריך לבוא וזה, אומרים הכנתי משהו, סתם דוגמא נגיד,"מתי אתה בא?" אז כאילו ערבבת משהו עם משהו. ולא האם אתה בא יש תירוץ אלא יש תירוץשהוא יבוא.
אבל הוא אמרנכון, שלפעמים אני אומר למישהו "מה אתה רוצה לאכול?". מי אמר שאני רוצה לאכול,עכשיו לא רוצה לאכול על הפרנציפ. יש גם את זה צריך לשים לב. אבל פה זה שונה כי אתהמנסה לשכנע את הלקוחות. פה זה שונה. אתה מנסה לשכנע את הלקוחות? אל תדחוף להם לראשאת האופציה שהם לא יכולים. כי אתה מנסה להגיד להם שהם יכולים.
ש: אולי הוארוצה להעצים את עצמו, ולגרום לאנשים לבוא גם כן.
אליעד: דרךמה?
ש: דרך שהואבדק וחקרו ואז של ללמוד מזה אני לא יודעת.
אליעד: כן אבלהוא ניסה להקטין את עצמו הוא ניסה להגיד אתם יכולים כמוני. לא, בהתחלה הוא ניסהלהגדיל את עצמו אבל אחר כך הוא ניסה להגיד "האם אתה יכול? גם אתה יכול".
ש: אולי הואלא מאמין שלא כל אחד יכול גם בעולם הזה.
אליעד: זהשהוא חושב שלא כל אחד יכול, גם את זה אנחנו יודעים. כי אחרת הוא לא היה עובד יותרבמקצוע שלו אלא אם כן הוא היה במקצוע לא תחרותי.
ולמה חשוב לילהוסיף את זה? כי אני חושב שכל אחד יכול ואני לא במקצוע תחרותי לכן אני יכול ללמד.יש מקום להרבה אלוהים אז אפשר שיהיה כמה זה לא מוגבל. זה היה חשוב לי להוסיף את זה.במקום תחרותי אף אחד אף פעם לא יגלה לך לעולם את הכל. במקומות לא תחרותיים אני אלמדאותך הכל כי זה לא בא על חשבון אף אחד.
רגע תן להשניה, מה את אומרת?
ש: כי אניחושבת למה הוא בעצמו לא ידע להגיד את זה, את מה שאתה אמרת, את "הבוודאי", "שהאם אתהיכול".
אליעד: למה?כי זה מבנה ילדותי של טקסט זה הסיבה המרכזית. "אם אני יכול? כן אתה יכול. מי אמרשאני יכול? אני אראה לך שאתה יכול". אין בזה תחכום. מישהו שלומד ממני את הדבריםהאלו הוא לא אומר "האם אתה יכול" מה אתה לא יודע שאתה אומר "האם אתה יכול" אתה גםאומר לו שהוא לא יכול.
עכשיו, מתיהוא כן היה צריך להגיד "האם אתה יכול"? מתי כן היה מקום לשימוש "בהאם אתה יכול"? אםהוא היה נגיד נוטה למפגש או משהו, אנשים אומרים לו "אין לי כוח אני לא יכול, אני לאיכול". אז הוא אומר לו "רגע האם אתה יכול? אני אראה לך שאתה יכול". שמה אולי "ההאםאתה יכול" זה כדי להכיל את ההתנגדות של "אני לא יכול". אם אתה יודע שהוא חושב שהואלא יכול אז תגיד לו "האם אתה יכול" כדי להכיל את ההתנגדות של "ההוא לא יכול" וגם אזאתה לא צריך לדחוף לו את "הבוודאי שכן". למה בוודאי שכן? תגיד לו "האם אתה יכול?בוא אני אראה לך איך" אבל למה אתה אומר בוודאי שכן? כי אם בוודאי שכן אז למה שאלתהאם אני יכול?
ש: נכון, זהמוציא אותך שקרן בנוסף.
אליעד:"הבוודאי" הוא ההפך של "האם". אז מה אתה מנסה להגיד לי בוודאי שכן או האם? עכשיולהתחיל לשים לב למילים, לזה.
כמו לדוגמאראש הממשלה נגיד, בא נגיד ששואלים אותו איך להיות ראש הממשלה, נגיד סתם, נגיד ראשהממשלה נתניהו אתה שומע אותו הרבה פעמים שהוא אומר את המילה "לדעתי", הוא אומר"להבנתי", הוא אומר "לתפיסתנו" אתה רואה שהוא לא מאמין במה שהוא אומר. נגיד הואאומר "אנחנו אומרים שלאירן אסור שיהיה נשק גרעיני", מה זה אנחנו אומרים? למה מישהויכול להגיד אחרת? מה זה אנחנו אומרים. אסור, לא, ברגע נגיד שמישהו אומר לך טענהואתה רוצה לשלול אותה אף פעם אל תדבר באופן סובייקטיבי. אף פעם אל תגיד "אני אומרש..." או "אנחנו אומרים ש...", או "בתפיסתנו".
הוא אומר,נגיד שנשיא ארה"ב אומר "אנחנו אומרים שלא צריך ללחוץ על האיראנים". אסור למתנגדלהגיד "אנחנו אומרים שצריך ללחוץ על האיראנים". לא אנחנו, המלה "אנחנו" למחוק."צריך ללחוץ על האיראנים, אסור שלאיראנים יהיה נשק גרעיני". גם להגיד את המילה"אסור", אפילו להגיד "אסור שיהיה להם נשק גרעיני" גם זה חלש.
מה זה "אסור"?למה אפשר להגיד שמותר? "לא יהיה להם נשק גרעיני". מה זה אסור מי אמר שאסור? אסור,אני אעשה ההפוך. "לא לא, זה לא אסור ומותר, לא יהיה להם" או "אנחנו נגרום לכך שלאיהיה להם". זה לא "אסור" כי "אסור" אתה צריך להאמין שאתה צריך לעשות משהו כדי לכפותאת "האסור". הוא אומר לך אסור לעשות משהו ועכשיו אני צריך לעמוד באיסור. ולכן צריךלהפציץ אותו כדי שלא יהיה לו נשק גרעיני. אז במקום להגיד אסור שיהיה לו תגיד "צריךלמנוע ממנו" כי הרי "האסור" מנסה לגרום לך לחשוב שצריך לעשות משהו. אז תגיד "אתהצריך" למה אתה נתקע לי "באסור". הרי מה אתה רוצה למה אתה אומר אסור? כדי לגרום לולעשות פעולה. אז תגיד לו מה הפעולה שהוא צריך לעשות במקום להגיד לו את "האסור". אלתטיל ספק, למה? כי הוא בעצמו לא בטוח שמה שהוא אומר זה נכון.
ש: אבל מההיתרון בלהגיד שאסור?
אליעד: כי הואיגיד אם יהיה מעניין מה שתגיד לי מה לעשות אז תמיד אתה לוקח צעד אחד אחורה או כדילשכנע אותו למה הוא צריך לפעול. אבל אז אתה מטיל ספק.
מה שאני באלהגיד בכל המערכות הדיפלומטיות, אם תשימו לב בטיעונים, כשמישהו טוען טיעון ואומר"לדעתי" זה אומר שהוא לא מאמין לעצמו, זה אומר שיש לו ספקות ולכן הוא נכשל, לכן הואלא מצליח לשכנע. המילה "לדעתי" היא אומרת לו שניהם והוא לא חייב להסכים איתי. כשאתהאומר למישהו "לדעתי" או "אני רוצה", או "אני חושב" אתה בעצם אומר לו "תקשיב, זכותךלחשוב אחרת". יש "זאת האמת" ויש "אני חושב וזה".
ש: נו אז מההמסקנות?
אליעד: כי אתהרוצה לשכנע אותו. אם את רבה עם מישהו שהוא חשוב לך אף פעם אל תגידי לו "לא טוב",תגידי לו "אני חושבת שזה לא טוב". את מבינה? כי תשאירי את זה בסובייקטיבי. נגיד אתרבה עם מישהו ואת רוצה להשתיק אותו אז כל פעם שהוא אומר "אני חושב ש..." תגידי אתההפך בלי "אני חושבת ש...". הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיששולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו?
אוקי, עכשיובא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח.
מי רצה לשאולשאלה?
ש: אתה באמתיכול לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא מתכוון לעשות?
אליעד:תשובה?
ש: כן.
אליעד: עניתאת התשובה לבד, אמרת כן, אבל אמרת כן לשאלה ששאלתי אותך נתת את התשובה.
אני אענה לךתלוי מאיזה זווית מסתכלים על זה מהיבט מסוים אפשר לגרום לכל אחד לעשות כל דבר בצורהמוחלטת, היבט מסוים.
מהיבט שני איאפשר להכריח מישהו לעשות משהו, יש לו בחירה חופשית אבל אפשר להגדיל את הסיכוי לכךשהוא יעשה את הדבר.
זאת אומרת, אםאתה נגיד תדבר איתי בכמה מניפולציות שתרצה אתה לא יכול לשכנע אותי. כי אני רואה אתהמניפולציה בזמן אמת מגיעה ואני יכול לקבל אותה או להזיז אותה הצידה. אבל בן אדםרגיל.
ש: ואם נגידזה היה נגד רצונו היית יכול?
אליעד:בעיקרון כן, לפי מה שאתה שואל התשובה היא שכן.
ש: מה זהההיבט המסוים הזה?
אליעד: הכוונההיא שאתה אלוהים והכל אחד, ושפה וששם. אתה יכול אם באמת תרצה במאה אחוז אתה תגרום"לפה שיהיה פיל". אתה יכול הכל, אז מה רק לגרום למישהו לעשות משהו אתה יכולהכל.
ש: אז אתהאומר לעצמך, אתה רק צריך להיות אלוהים שלי זה הכל.
אליעד: אתה רקצריך להשתמש בכוח שלך אתה לא צריך להיות אלוהים. יש לך כוח רק תן מכה חזקה.
אבל הוא שאלבאופן יחסי. באופן יחסי כן אתה יכול לגרום לבן אדם לעשות כל מה שאתה רוצה שהוא יעשהאפילו הכל. בסדר? הכל.
אוקי, בואונמשיך, אחר כך מה הוא התחיל להגיד? מה הוא אמר מה הוא זוכר?
ש: המוח לאתופס את המילים "לא" ולא את המילה "אל" ואחרי זה הוא אומר שצריך להשתמש באיזה משהומושכל בשביל שכן יהיה אפשר להשתמש בזה.
אליעד: אבלהמשפט שהוא אומר "המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא עצמו סותר את עצמו.
ש: מי אמרשהמוח לא מקבל את זה?
אליעד: הואאמר, את לא שמעת? יש הוכחות אני אוכיח לך שהמוח שלך. אוקי, שניה קודם כל המשפט עצמו"המוח לא מעבד את המילים לא ואל" הוא משפט שסותר את עצמו.
אם המוח שלילא תופס את המילה למה אתה אומר המוח לא מעבד? תגיד לי המוח מעבד רק מילים חיוביות.הוא יכל להגיד המוח מעבד רק מילים חיוביות. או רק מילים של "כן ותעשה". אבל הוא לאאמר את זה, הוא אמר המוח לא תופס מילים שהן "לא". אבל עובדה שאתה ניסית להעביר לימסר באמצעות השימוש של המילה "לא" ואתה עוד רצית שאני אבין אותך באמצעות מה שאמרתשאי אפשר להבין אותך. אתה אמרת שהמילה "לא" היא לא נתפסת או משהו מעין זה, אל תעבירמסרים עם המילה "לא" שאתה רוצה שיקבלו אותם. תחשוב, בסוף זה לא אפקטיבי. אז למה אתהאומר לי המוח לא מעבד את המילים "לא ועל"? תעביר אותו בצורה אפקטיבית, תגיד המוחמעבד מילים של "כן" ואת הזה.
ש: זה אומרשהוא לא עומד במילה שלו בעצם.
אליעד: לא שלאעומד, זה אומר שאתה לא מאמין למה שאתה אומר זה לא שלא הבנת את מה שאמרת.
עכשיו, בואואני אתן לכם את ההוכחה שהוא נתן לכך שהמוח לא מעבד את המילים "לא ואל". עכשיו, בואונראה את המניפולציות שנעשו פה. מה ההוכחה?
אל תסתכליעלי, אל תסתכל עלי, יש פה מישהו שלא ראה את העט?
יפה, מה זההוכחה? סליחה, אני אמרתי לך לא להסתכל על העט? את רואה אותו?
ש: אניהסתכלתי, כן.
אליעד: אלתראי אותו, את רואה אותו? מסקנה המילה "אל" לא אפקטיבית. המוח לא תופס את המילה"אל" או "לא". למה זה "קישקושציה"?
טוב, מישהוהבין את ההוכחה? הוכחה, עובדה, הנה אמרתי לך את המילה "לא" קרה "כן", הגעתי למסקנההמוח שלך לא תופס את המילה "לא".
ש: כן, הואעשה את הסיטואציה הזאת ספציפית והוכיח אותה.
אליעד: אם אניאגיד לך "אל תדפוק את הראש בקיר". אתה רואה אתה לא דופק אותו ואם אני אגיד לך"תדפוק את הראש בקיר" גם לא עובד, מסקנה, המוח לא תופס את המילה "כן".
זה משהו אחרזה בכלל לא קשור לסיפור.
ש: למרות שישעניין גם בדברים האלה לדעתי. אני אגיד לך מה, כשאתה אומר, הוא אמר "אל תסתכל לי עלהאצבע" אתה באותו רגע היית צריך לדמיין את האצבע והיית אמור להוריד אותה. יש לךמשהו שאתה רואה את האצבע.
אליעד: אבלהוא לא התכוון לזה הוא התכוון למשהו אחר אל תגן על מה שהוא לא הבין.
טוב, עכשיובואו נסביר מה קרה כאן ומה פשר העניין. הוא עשה מניפולציה ברמה הטיעונית, ברמתהטענה זה מניפולציה. מה הוא עשה? הוא אמר יש לי טענה שאומרת שהמילה "לא" לא עובדת.בוא אני אוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת. אל תרביץ לעצמך, לא, נגיד זה, אתה לא מרביץלעצמך, הנה ההוכחה, עובדת. אל תרביץ לעצמך, אתה רואה שאתה לא מרביץ לעצמך? הוכחההמילה "לא" עובדת.
אפשר להגידהפוך. שב על הכסא, שב, הנה הוכחה שהמילה "כן" עובדת. קפוץ, הוכחה שהמילה "כן" לאעובדת. עכשיו, פה מה הוא עשה?
פה הוא לקחכזה דבר, הוא אמר בוא נגרום לך לעשות משהו מסיבה כלשהי שלא קשורה למה שאמרתי לך,נגיד לך "לא".
תכף הוא יגיד,אם הוא היה פה אז הוא היה אומר לך זה כן קשור כי אמרתי לך "לא" לכן עשית. זה עדייןלא קשור לסיפור.
הוא אומר אניאוכיח לך שהמילה "לא" לא עובדת ואז הוא מביא לך סיטואציה שבה המילה "לא" עובדת, ואזמכך הוא מוכיח שבאופן כללי המילה "לא" לא עובדת. זאת אומרת עוד פעם הוא הראה לךדוגמא מקרה פרטי שבו המילה "לא" לא עבדה, והוא מכך הוכיח שהמוח לא מעבד את המילה"לא". וזה מניפולציה.
ש: אבל זאתמניפולציה שאנחנו משתמשים הרבה בימים האלו. אני. משתמש בה הרבה ביומיות, ואני עושהכמה קטעים מנסה משהו, רואה שהוא, הכל בו. זה משהו שאני עושה אותו.
אליעד: אבל זהמניפולציה של ילדים, זה נראה כאילו זה חשיבה לא רצינית.
אחר כך אניאסביר את מה שהוא היה צריך להבין ואת מה שהוא היה צריך להגיד הוא לא אמר. אבל זהעניין אחר.
בכל מקרהבפשטות, הוא לקח מקרה פרטי, אמר אתה רואה? המילה "לא" לא עובדת. מסקנה, המוח לאמעבד את המילה "לא".
מזה שהמילה"לא" לא הקשבתי לה. זה שאתה אומר למישהו אל תעשה משהו והוא עושה הפוך עד מכך ועדלהסיק שהמוח לא מעבד את המילה "לא".
ש: אבל במיוחדשהוא משתמש במילה לא הוא מאמין לעצמו, דרך אגב.
אליעד: הואהתכוון להגיד משהו אחר.
ש: לא הבנתי,אני פשוט מנסה להבין.
אליעד: בסדר,יש כאלו שכבר השתכנעו. אנחנו מנתחים.
את אומרת, אניכל כך חכמה שמלכתחילה לא חשבתי שהוא צודק.
ש: לא, לאנכון. לא בעניין הזה זאת אומרת שאני יכולה להבין שלמקרה ספציפי יכול להיות שהואצודק. אוקי? אבל באופן כללי זה לא הגיוני.
אליעד: אבל זהלא בגלל שהמוח לא מעבד את המילה "לא".
אני קודם כלרוצה להסביר את האמת במה שהוא אמר. ריכוז.
הוא לא התכווןלזה. אחר כך הוא המשיך את "הזה" והסביר מה האמת במה שהוא אמר. הוא היה צריך להגידמשהו אחר.
הוא היה צריךלהגיד המוח לא יכול לשמוע "לא" בלי לשמוע את "הכן". המוח לא יכול לשלול משהו בלילחשוב על ההפך שלו. ובאותה מידה גם המוח לא יכול להגיד "כן" בלי לשמוע את "הלא".בסדר, זה נכון בכל מקרה.
קודם כל, מהשהוא היה צריך לומר, כשאתה אומר למישהו "לא" אתה גם אומר לו את האופציה של "הכן".באותה מידה הוא גם יכל להגיד כשאתה אומר למישהו "כן" אתה אומר לו את האופציה של"הלא". זה כבר אותו דבר. עכשיו, אם הוא היה אומר את זה, זה האמת.
אם הוא היהאומר, תקשיב כשאתה אומר למישהו משהו, הוא תמיד שומע גם את ההפך. בפאת בתוך המשפטעצמו יש גם את ההפך.
כי במילה "לאמשהו" אתה בעצם דוחף גם את ההפך של הדבר רק בלי המילה "לא".
מה ההבדללהגיד "כן" ששומעים את "הלא" לבין "לא" ששומעים את "הכן". מה ההבדל?
ש: לא הבנתימה אתה אומר, עוד פעם.
אליעד: מהההבדל בין להגיד למישהו "כן" שמזה הוא שומע את "הלא" לבין להגיד לו "לא" שמזה הואשומע את "הכן". מה ההבדל?
ש: לא נראהשיש הבדל, אין הבדל.
אליעד: אבלאני שאלתי, מה ההבדל?
ש: אה, יפה מיאמר שיש הבדל.
אליעד: כי אנייודע את ההבדל. אני אגיד לך את ההבדל. מאוד פשוט.
בואו ניקח דברוהיפוכו.
ש: לא, אבל זהטכניקה יפה במה שעשית עכשיו.
אליעד: בואוניקח דבר והיפוכו. ריכוז. "תחמם את המים" מה ההפך שלו?
ש: תקרר אתהמים, לא לחמם את המים.
אליעד: "תחמםאת המים" ההפך שלו "תקרר את המים" או "אל תחמם את המים". עכשיו תתרכזו טוב טוב.
כשאתה אומרלמישהו תקרר את המים הוא שומע, מדמה בדמיון "תקרר את המים". זאת אומרת, "כשתקרר אתהמים" הוא שומע בדמיון "תחמם את המים". אבל כשאתה אומר למישהו אל תחמם את המים אזהוא שמע את "התחמם את המים" בתוך "האל תחמם את המים".
ש: עוד פעם אתזה. עוד פעם.
אליעד: ישהבדל. יש כשאתה אומר לו משהו והוא מאמין שיש הפך. ההפך קופץ לו בצורה עמוקה בתתמודע. לדוגמא, תקרר את המים, "אה הוא לא רוצה שאני אחמם אותם", תחמם את המים, "אההוא לא רוצה שאני אקרר אותם".
ויש שבמקרההזה זה אותו דבר, אמרת לו תקרר או תחמם, בשני המקרים, זה שהוא שמע את ההפך.
אבל יש, אלתקרר את המים אל תחמם את המים, אז במקרה הזה אתה אמרת לו משהו אבל תוך כדי זה אמרתגם את ההפך. אתה הדגשת את ההיפוך. זה לא שהוא בתת מודע, כדי להבין את הדבר הוא היהצריך לשמוע את ההיפוך אלא אתה פשוט אמרת לו את ההיפוך.
יש "תציל אתחברך", יש "תהרוג את חברך" ויש "אל תהרוג את חברך". מה הוא שמע? גם את האופציה של"תהרוג". עכשיו, איך זה קשור?
יש בעשרתהדיברות כתוב לא תרצח, לא זה ולא זה, זאת אומרת השאלה איפה אתה שם את הפסיק יש "לא"תרצח, "לא" תגנוב. דרך אגב אפרופו המשפט של המוח, "לא מעבד את המילים לא ואל", עשרתהדיברות מושתתות על "לא תרצח, לא תגנוב, אל זה".
ש: הנה הואצודק, זה לא עובד.
אליעד: במקרההמילים של "האל" הן יותר אפקטיביות מהמילים של "התפעל".
ש: למה, אבלאתה רוצח, אתה גונב, אתה זה, אתה יודע שזה.
אליעד: מה אתיודעת מה הוא עושה?
ש: לא, יש ליזמן.
אליעד: עלבסיס זמן פנוי. לא, אבל אני רוצה להגיד משהו.
תסתכלו מהיבטמסוים יש גם חיסרון בלהגיד את הפוזיטיבי, עדיף לפעמים להגיד את הנגטיבי. כאילו אלתעלה על דעתך להגיד את האופציה הזאת כי האופציה בכל מקרה קיימת.
טוב, בואונמשיך קצת את הסיפור הזה. אז תסתכלו, מה הוא אמר? הוא אמר ככה, "המוח לא מעבד אתהמילים לא ואל". ואז הוא מראה לך אצבע ואומר לך "אל תסתכל על האצבע, אתה רואה שלאעמדת בפיתוי".
עכשיו, קודםכל ככה. הוא יכל להגיד, קודם כל למה אתה צריך לשים את האצבע למעלה ולהגיד "אל תסתכלעל האצבע". כאילו אל תשים את האצבע ותגיד "אל תסתכל מאחורי הגב שלך, בא נבדוק אם זהיעבוד או לא". אם הוא היה אומר "אל תסתכל מתחת לכסא", יש הרבה אנשים שלא מסתכליםמתחת לכסא. אמת?
אם הוא היהבוידאו אומר במקום להגיד "אל תסתכל לי על האצבע", הוא אומר לך "אל תסתכל מתחת לכיסאשאתה יושב עליו או על תעמוד על הראש" ובכלל אנשים היו אומרים "מי יעמוד עלהראש?".
עכשיו, זאתאומרת שבן אדם מסתכל על האצבע זה סיבה אחרת, למה הוא מסתכל על האצבע? כי הכרחת אותולהסתכל על האצבע.
עכשיו, דברנוסף לא רק שהכרחת אותו להסתכל על האצבע, הוא אמר "בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי".עכשיו, מה זה אומר? אם הוא היה אומר "אני אוכיח לך שכשאתה אומר למישהו לא, לא בהכרחשזה יקרה". "אתה רוצה לראות הוכחה? אל תסתכל לי על האצבע, ראית? לא בהכרח שזהיקרה".
זאת הוכחהנכונה. כי אם מישהו אומר "תראה כשאומרים את המילה לא, זה במאה אחוז עובד". מה אתהמבלבל את המוח, הנה אני יכול להגיד לך משהו "לא" ובכל זאת יקרה הפוך, אפילו לפעמיםבגלל שאומרים לך לא, בגלל זה אתה עושה את זה.
סבבה, אבל אםמישהו אומר "תראה שאומרים לא זה תמיד עובד" הוא אומר "לא יכול להיות אני אוכיח לךשלא". אבל הוא פה ניסה להוכיח משהו אחר הוא פה ניסה להראות שכשאומרים "לא" זה לאעובד.
מה זה "זה לאעובד"? כי הבאת לי מקרה פרטי שבו זה לא עבד מכך אתה מסיק שזה אף פעם לא עובד? הריבאותה מידה בדיוק אני אוכל להגיד לך מקרים שנגיד, למישהו "לא", וזה לפעמים יעבודולפעמים לא. אני יכול להגיד, כגון לדוגמא, "אל תסתכל מה שיש מתחת לכסא או אל תקוםמהחדר, אל תצא מהחדר, יש אנשים", שזה היה עובד, ואני יכול להגיד לך אל "תדפוק אתהראש בקיר" שאצל רוב האנשים זה היה עובד. אז הנה "לא" עובד.
עכשיו, ודברנוסף באותה מידה אפשר להגיד גם "כן". אפשר להגיד "כן" על משהו שאתה בכל מקרה עושהאותו, "כן תסתכל עלי? אתה רואה שזה עבד?". אז אם תגיד למישהו "כן" הוא יסתכל אם זהיעבוד.
לא נכון, כיאם תגיד לו "כן, תקפוץ מהגג" הוא לא יקפוץ.
זאת אומרת איןבכלל קשר "לכן ולא".
ש: כן אבל הואניסה לחזק את זה גם על ידי הביטוי הזה.
אליעד: עכשיו,איפה פה הייתה המניפולציה? עכשיו תקשיבו, עכשיו אפשר להגיד אולי הוא לא הבין, אוליהוא התכוון לומר שכשאתה אומר "לא" שומעים גם את "הכן", בפאת אם בתוך המילה "אלתעשה" אמרת את "המה הוא יכול לעשות", את האופציה ההפוכה.
אולי הוא לאהתכוון לומר את מה שאנחנו מפרשים שהוא התכוון לומר. אולי כשהוא אמר "המוח לא מעבדאת המילים" הוא התכוון לומר באופן יחסי, למרות שהוא לא באמת התכוון לזה. אבל אחר כך"הקצרה" שלו הייתה, כשהוא אמר לדוגמא, כשאמא אומרת לילד שלה "אל תרביץ לאחיך אומשהו כזה, או אל תאכל מהרצפה, את יודעת למה זה לא עובד? כי אמרת לו את המילה אל".אז זה כבר לא נכון, זה לא נכון זה לא קשור. כי הוא כבר ניסה לגזור מכך שאני אומר לך"אל תסתכל על האצבע" ואתה מסתכל. אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" אז הוא כןיאכל מהרצפה.
עכשיו, אניהקצנתי כי אני אמרתי זה אומר שהוא כן יאכל מהרצפה, לכאורה. אם כשאני אומר לך "אלתסתכל על האצבע" אתה מסתכל, אז אם אני אגיד לו "אל תאכל מהרצפה" הוא בכוונה יאכלמהרצפה כי הוא לא יוכל לעמוד בפיתוי. אז מה זה אומר?
אז לכאורה הואיכל להגיד "את יודעת, אם תגידי לילד שלך אל תאכל מהרצפה הוא יאכל מהרצפה ואם תגידילו אל תכניס את היד לאש הוא יכניס את היד לאש". אז זה לא נכון. אומרים לו "אל תכניסאת היד לאש" הוא לא מכניס את היד לאש. אה, אז כבר לא אותו דבר, אז הוא כבר מכניס אתהיד לאש או לא מכניס את היד לאש לא בגלל שאמרת לו "אל" או "לא" או "כן" או "מי" זהכבר מסיבות אחרות.
אוקי, זההבנו? עכשיו בואו נמשיך.
ש: אתה אומרשהוא לא, בגלל שאמרת לו "אל" או "כן", ביצע הילד. אבל כשאתה אומר למישהו כאילו, "אלתסתכל מה יש בקופסה" אז אתה מפנה אותו לנקודה שהוא שמע "תסתכל מה יש בקופסה". ישבזה משהו אתה לא יכול להתעלם מזה, כאילו אתה מבין מה שאני אומרת?
אליעד: איזהמניפולציה היא עשתה עכשיו? מה היא עשתה? היא אמרה "יש בזה משהו אתה לא יכול להתעלםמזה". "להתעלם" זה כללי "משהו" זה יחסי. גם אני אמרתי אמרתי שיש בזה משהו, תני לירגע להסביר משהו.
מה היא אמרה?יש בזה משהו. נכון שאתה מסכים שיש בזה משהו? אל תתעלם מזה. כאילו, למה אתה מתעלםמזה?
אבל לאהתעלמתי מזה.
ש: אז סליחה,יש בזה משהו אתה יכול להסביר למה זה כן עובד כאילו מהבחינה שאומרת לך למשל.
אליעד: אנחנוהסברנו את זה אבל. לא, המטרה פה הייתה להסביר משהו אחר. המטרה פה הייתה למה לאלהשתמש "באל תעשה".
יש בזה עודסיבות. כי לפעמים כשאתה אומר למישהו "אל תעשה" הוא לא ידע מה כן לעשות. נגיד, "אלתאכל יותר מדי" מה האלטרנטיבה? אם תגיד לו "תקשיב, אתה לא חייב לאכול יותר מדי, אתהיכול לאכול פחות" מה יש אופציה לאכול פחות?
לפעמים "האל"לא עובד כי המוח לא יודע מה האופציה של ההפך. נגיד, "אל תסע מפה" אז מאיפה אני אסע?תגיד לו "תסע מצד אחר" לדוגמא.
ש: כי אתהמאפשר לו מילוט.
זה מזכיר לילדוגמא, "אל תאכל מעץ הדעת".
אבל כשאתהאומר "אל תאכל מהעוגה", כאילו אל תגע יש משהו.
אליעד: תמתינירגע אחד. עכשיו, כמו דרדסבא מכין את הזה, אבל לי אף אחד לא יכול להפריע באמצעהניסוי זה ההבדל, הוא פתאום עצרו לו את הניסוי, יצא משהו אחר. אני סיימתי כבר אתהניסוי עכשיו אנחנו רק כאילו עושים ניסוי עוד פעם.
ש: רגע אפשר?זה לא קשור לזה. אני פשוט רוצה להבין את כל הפואנטה.
אליעד:הפואנטה זה לקחת משהו שנראה לך מאוד הגיוני ולהראות לך מה באמת יש מאחורה.
ש: איך זהיכול לעזור בחרדות? לדוגמא.
אליעד: זה לאיכול לעזור בחרדות
ש: זה יכוללהכניס לך "שריטות".
אליעד: לא,המטרה זה להסביר לך איך עובד המוח וביום יום שתדעי איך לדבר עם אנשים. הילד שלך, אתרוצה להגיד לו משהו, את תדעי אם להגיד לו בצורה פוזיטיבית בצורה נגטיבית, מתי כןלהשתמש מתי לא להשתמש. עבורך זה דברים שקשורים גם אלייך ביומיום את גם כן משתמשתבמילים מסויימות אז שימי לב איזה מטרה את רוצה להשיג לפי זה.
אחר כך הואאמר עוד דבר. הוא אמר "תתן לבן אדם אשליה של בחירה, לשימוש מושכל למילה "אל ולא".לדוגמא תגיד לו "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי אתהעסקה", בשני המקרים הוא שמה את המילה "רוצה לסגור את העסקה".
עכשיו, זה אחדהדברים את האמת, הכי המטופשים שנשמעו אי פעם, הרעיון הזה כשלעצמו. למה? כי לתתאשליה של בחירה זה בדיוק הפוך. את האשליה של הבחירה, מה זה אומר לתת אשליה שלהבחירה? אז הוא אומר "איפה יש ספק, תעלים את הספק ושמה ניתן אשליה של הבחירה". כמובמקום "האם אתה רוצה לסגור איתי את העסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה", תשאלאותו "איך אתה רוצה שנסגור את העסקה, איך אתה משלם, מתי נסגור את העסקה". למרות"שמתי" יהיה פחות טוב.
ש: זה יכוללהלחיץ.
אליעד: אזתגיד את זה בצורה לא מלחיצה, אסור לך להזכיר בשום פנים ואופן את הספק, בשום פניםואופן.
ש: אני חושבתשהוא ניסה להגיד.
אליעד: להגיד"אל תסגור איתי את העסקה" אתה בעצם דוחף לו גם את "הלא".
ש: נכון, אניגם לא הבנתי את זה, כי זה היה נראה לי, כאילו הוא יידע לי על זה.
אליעד: לא,הוא כאילו ניסה לומר משהו אחר. הוא ניסה לומר שגם כשאתה אומר למישהו "אתה רוצהלסגור איתי עסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה" אתה יודע, גם כשאמרת לו "אתה לארוצה" אתה בעצם אמרת לו ש אולי הוא כן רוצה, אבל מצד שני שמעו "אתה רוצה לסגור איתיאת העסקה" זה לכשעצמו אמרת לו "אולי אתה לא רוצה לסגור איתי את העסקה". בכל מקרהמשני הצדדים אמרת לו את ההפך. עכשיו, בואו תראו עוד מניפולציה. עכשיו מה הוא אומר,הוא אומר, היה פה מקום של הבטיחות בדרכים ואז הוא אמר "יש להם סלוגן אל תתפרץלכביש, אל תחצה חיים", נגיד. אז הוא אומר "שמתי לו אצבע על המילה אל, כיסיתי אתהמילה", אמרתי לו איזה מסר מה אתה רואה? תתפרץ לכביש, אתה יודע איזה מסר אתה מעבירלו? תתפרץ לכביש. שאתה אומר לו "אל" התת מודע קולט את ה"תתפרץ".
הוא אומר לו"אתה מתפלל לאלוהים", הוא אומר לו "אתה יודע איזה מסר אתה מעביר לעם שלך?". לא, לאתרצח. תסתכל פה. תרצח, תגנוב, תשדוד, תאנוס, תחמוד.
רגע רגע, אבלמה המניפולציה שהוא עשה? אני אסביר, הוא אמר, אבל מה הוא אמר? הוא אמר "מה, אבל האםכמות הפגע וברח ירדה או עלתה?" אבל יכול להיות שהיא ירדה או עלתה מסיבות אחרותבכלל, זה לא קשור "לאל תתפרץ לכביש".
למרות שדרךאגב לא היה קמפיין "אם פגעת אל תברח" מה קשור הקמפיין של "האל תתפרץ לכביש" ל "האםכמות התאונות של הפגע וברח עלתה?". הוא כאילו לקח שני נושאים שונים, והוא לקח אתהנושא של תאונות פגע וברח, שבמקרה זה עלה מסיבות כאלו ואחרות כלשהן. והוא לקח את"האל תתפרץ לכביש" ואמר "רגע היה קמפיין שאמרו אל תתפרץ לכביש ותאונות הפגע וברחעלו", אז עכשיו נאמר שלמה הם עלו? כי הוא אמר את המילה "אל" אז אמרו "תתפרץ לכביש"לכן התאונות עלו בצורה גורפת.
לא קשור דברלדבר, שאתה אמרת תאונות הפגע וברח עלו, מסיבות אחרות. ובוא נגיד לגבי האלכוהול, "אםשותים לא נוהגים" משהו כזה לדוגמא. יכול שהתחילו לשתות יותר מסיבות אחרות. למרותשהקמפיין כל כך מוצלח בכל זאת זה לא עבד. אבל לא בגלל מוצלח זה לא עבד, לא שהקמפייןחיזק את "המה לא לעשות".
עכשיו מה הואכן צודק? הוא צודק בדבר אחר. במה הוא צודק? הוא צודק בעיקרון. ופה נסביר את העיקרוןכשאתה אומר למישהו "אל תעשה משהו" אתה כקונספט אתה דוחף לו את המחשבה שאומרת שאפשרישזה יקרה. כשאת אומרת למישהו "אל תעזוב אותי" את בעצם אומרת לו "יכול להיות שתעזובאותי", כשאת אומרת למישהו " האם אתה אוהב אותי?" פירושו "יכול להיות שאתה לא אוהבאותי". לא משנה מה בכלל. "האם האוכל טעים?" פירושו "רגע, אתה בטוח שהוא טעים? אוליהוא לא טעים", "את יודעת שככה וככה ואולי לא?".
לא משנה מה,כשאתה אומר משפט, לכל משפט תמיד יש את ההפך שלו. כשאתה אומר "הנה קיר, רגע" למה אתהצריך להגיד לי "הנה, קיר"? למה יכול להיות שאין פה קיר? לא משנה מה. כשהמוח תופסדבר הוא תמיד רואה את ההפך שלו.
עכשיו ולכן,עכשיו תתרכזו טוב טוב, כשאתה אומר למישהו "אל תתפרץ לכביש" גם אם הוא לא חשב קודםעל האופציה להתפרץ לכביש, הוא אומר "רגע רגע, הוא אמר לי אל תתפרץ לכביש". עכשיורגע, שניה, אם הוא קודם לא חשב על האופציה להתפרץ לכביש ואם הוא לא חשב קודם עלהאופציה לא להתפרץ לכביש אז הוא לא מבין מה זה "אל תתפרץ לכביש". רגע מה זאת אומרתלא להתפרץ לכביש? מה יכול להיות שתתפרץ לכביש באמת? וואלה בא נבדוק. אז למה לאלהתפרץ לכביש אולי כן להתפרץ לכביש?
לכן שכשאתהאומר לו אל "תעשה משהו" תהיה מודע לכך שאתה מזכיר לו שיש אופציה לעשות את זה. שאתהאומר "אם שותים לא נוהגים", ואתה עוד אומר את זה עוד בלשון רבים "שאם שותים לאנוהגים" אתה בעצם אומר לו "תדע לך מקובל חברתית שאם שותים נוהגים ואני אומר לך לא".ואז הוא יגיד לו "אם שתית אל תנהג" או "אל תנהג ששתית". אז הוא אומר לו "אם שותים",למה רגע, אדון, למה באופן כללי? אתה מדבר אלי נכון? למה אתה אומר לי בלשון רבים?אבל רבים אם שותים לא נוהגים, זאת אומרת שיש אנשים ששותים ונוהגים. אז למה שאני לאאשתה ואנהג.
עכשיו אניאסביר עוד פעם. זה אפילו, שימו לב למשמעות של "אם אתה שותה אתה לא נוהג" או "אםשותים לא נוהגים".
ש: מה אתהממליץ לדוגמא, במקרה כזה? מה לחייב את זה יותר?
אליעד: משהואחר בכלל, מה? תכף נחשוב זה לא בעיה. אני בא להגיד בעיקרון.
אז אתה אומר"אם שותים", המילה "שותים" אתה בעצם מדמיין שותים אתה מדמיין נוהגים ואז אתה אומר"אה, שותים נוהגים".
עכשיו תבינוטוב טוב, עכשיו אני אסביר עוד פעם, כשאתה אומר למישהו משהו, כשאתה אומר למישהו"תתמיד בעבודה" אתה בעצם אומר לו "מה הבעיה בזה שאני לא אתמיד בעבודה?". עכשיו זהתמיד נכון. עכשיו, השאלה היא אוקי, אז מה עושים? עכשיו אני אגיד יותר מזה. אם אתהאומר למישהו נגיד לדוגמא, "אל תעזוב אותי", נניח, למה יש אפשרות שניפרד? אז אלתעזוב אותי. אז לדוגמא צריך להגיד הפוך, "תשאר איתי" אוקי אז פתרנו את הבעיה אבל גםזה לא ככה.
למה "תשאראיתי"? כי כשאתה אומר "תשאר איתי" אתה בעצם אמרת את "האל תעזוב אותי" בצורה יותרמסובבת או מולבש. "התשאר איתי" הוא לא "אל תעזוב אותי" אבל הוא עדיין משמעותו ישאפשרות של לעזוב. אמת? אז מה עושים?
לכן קודם כלברמה העקרונית גם להגיד "תשאר איתי" גם זה בעייתי. לא רק להגיד "אל תעזוב אותי" זהבעייתי כי אתה מזכיר את האופציה של לעזוב. לא רק להגיד "אל תרצח" זה מזכיר אתהאופציה של תרצח, כי אם זה לא לגיטימי לרצוח אז הוא היה אומר "אם אני לא אמור עכשיולא לרצוח אז למה אומרים לי לא לרצוח". עכשיו, לא רק כשאתה אומר למישהו "אל תרצח" זהמזכיר לו את האופציה של תרצח גם כשאתה אומר לו "תציל את חייו של חברך", גם זה, למהתציל את חייו של חברך? למה הייתה אופציה שאני לא אציל אותו? למה תציל את חייו שלחברך? סתם הוא בן אדם כמוך, למה מה הייתה אופציה שאני אשנא אותו? למה?
עכשיו, השאלההיא מה עושים? אז קודם כל כעיקרון כל פעם כשאומרים משהו צריך להיות מודעים לזה שאתהאומר גם את ההפך שלו. עכשיו, אז איך יודעים מה לעשות בעצם?
ש: אולי לאלהגיד כלום.
אליעד: אבל אםלא תגיד כלום זה גם כן בעיה. אתה צריך להגיד להם מה לעשות נכון?
ש: אולי בצורתשאלה, לשאול שאלה.
אליעד: עודיותר גרוע, מה יש ספק.
ש: להוביל. אםאני נותנת את תשומת הלב.
אלעד: מהלהוביל? אבל את רוצה לוודא שהוא לא יעשה את הפעולה הזאת. תגידי לו "אל תכניס את הידלחשמל". את אומרת לילד "אל תכניס את היד לחשמל" אז זה גורם לו עוד יותר סקרן להכניסאת היד לחשמל, לא את מישהי אחרת. אז לכאורה את גורמת לו להכניס את היד לחשמל. לאעל, למה לא? בא נבדוק.
ש: אם אתהאומר משהו למשל, תשאר איתי זה אומר שהעלית את זה כי קיימת אופציה שלא תשאר. אוקי?אתה פשוט לא מגיע למקום הזה, אתה פשוט מוביל את זה.
אליעד: ואם אתרואה שהוא רוצה לעזוב.
ש: כל דברשאתה מלמד אותנו.
אליעד: אבל גםזה חיסרון. כי כל מה שאת אומרת את אומרת גם ההפך.
ש: אבל אנינהנת להיות פה, כייף לי להיות פה.
אליעד: אנישמח מאוד, אפשר להמשיך?
ש: הובלתיאותך?
אליעד: אתחושבת שהובלת אותי? אני שמח בשבילך, עכשיו בואו נתקדם.
לא, אני רגערוצה להסביר. תקשיבו טוב טוב. לכאורה כל פעם שאתה אומר משפט אתה גם אומר את ההפךשלו, עכשיו לפעמים אתה אומר את ההפך בצורה גלויה כגון אל תעשה X ואז בעצם אמרת אתהאופציה של "התעשה", או שאתה אומר בצורה סמויה של אתה אומר לו "תעשה את ההפך שלהדבר" ואז בעצם גם אמרת לו "תעשה" את מה שאתה לא רוצה שהוא יעשה.
עכשיו, זה לאמשנה מה אמרת בעצם הכנסת לו למוח, כדי להבין אותך הוא היה צריך לחשוב על מה? עלההפך.
ש: בלי "אל"כאילו מה? לא לעשות את זה?
אליעד:כעיקרון כשאת אומרת לילד "תאכל ארוחת צהריים" יש "אני לא מרשה לך לאכול ארוחתצהריים", יש "תאכל צהריים" אבל בשניהם את גם נתת את האופציה שאולי הוא לא יאכלצהריים. אז מה עושים?
תשובה. קודםכל מתחילים מההתחלה. מה אתה רוצה? שהוא יאכל צהריים? יפה. עכשיו אתה בודק איפה ישיותר סיכוי שהוא יאכל צהריים. אם לא תגיד כלום או אם תגיד לו תאכל, או אם תגיד לו"אני לא מרשה לך לא לאכול".
עכשיו, אבל אםיש מצב שאתה רואה שהוא הולך לאכול, למה אתה צריך להגיד לו תאכל? למה אתה מפריע לובאמצע? אתה לא מבין שאם בטעות תגיד לו תאכל יכול להיות שהוא לא יאכל.
יש מצב שאתהרואה שיש לו ספק, הוא יאכל? לא יאכל, אז אתה אומר לו תאכל. כדי לסגור את הנישה. אבלאל תגיד לו "אני לא מרשה לך לא לאכול" הוא לא חשב בכלל על לאכול, הוא לא חשב בכללעל האופציה לא לאכול בצורה כזאת קיצונית. "מה אני יכולתי לא לאכול?", הוא היה עלהאמצע אז תגיד לו "תאכל".
ויש מצב שהבןאדם אומר "אני לא רוצה לאכול". אז אם אתה תשתוק אז הוא לא יאכל אם תגיד לו "תאכל"הוא יהיה חלש מדי. אבל הוא אומר "אני לא מרשה לך לא לאכול".
ש: וגם אםתשאל אותו "למה אתה לא אוכל?" הוא גם לא יאכל.
אליעד: לאשניה, זה לא בהכרח, זה כבר נושא אחר. אני לא מדבר עכשיו על איך לשכנע אותו לאכולצהריים. אני אומר משהו אחר. אני אומר בהנחה שאת יכולה או לשתוק, או להגיד לו תאכל,או אל תשאר רעב מה עדיף?
תשובה. לכאורהתאכל, אם אתה לא אומר כלום לא הזכרת לו את האופציה שאין "אל תאכל". אם אתה אומר לו"תאכל" הזכרת לו את האופציה של "האל תאכל" בצורה סיבובית. אם אתה אומר לו "אל תשאררעב" בעצם הזכרת לו את האופציה "שאתה יכול להישאר רעב". "אל תלך לישון בלי לאכול"מה אני יכול ללכת לישון בלי לאכול? אז זאת אופציה כזאת אולי נממש אותה? אז איךיודעים מה מחליטים?
תשובה. בודקיםמה נראה לך לאיפה הרוח נושבת, מאיפה הרוח נושבת כרגע? אם אתה רואה שהרוח הולכתלמקום אחד אז יכול להיות שאתה בודק, האם כשאני אגיע אולי עדיף לשתוק בכלל. אתה רואהשהדבר הולך לכיוון הנכון, תשתוק אל תתערב. אם אתה תתחיל להגיד לו "תעשה" והוא כברבאמצע לעשות אתה בעצם הכנסת לו את הספק "אולי לעשות".
אם הוא נמצאעל הספק תחזק אותו. ואם הוא הולך לרצוח תגיד לו "אל תרצח". אם הוא רוצח תגיד לו "אלתרצח". אם הוא לא יודע, צריך להגיד לו "אתה צריך לשמור חיים" ואם הוא שומר חיים אלתציע לו. זה כל הסיפור.
ש: אבל זהנורא משעמם.
אליעד: ואםאתה אומר רגע, אבל כרגע הוא בסדר אבל אני רוצה ללמד אותו שגם מחר הוא לא יעשה אתזה. נכון? כי עכשיו נכנס פה, עוד רמת תחכום.
אז אתה אומראוקי, אם כרגע הוא הולך בדרך הנכונה אני רוצה לוודא שגם בעוד עשר שנים שהוא לא רקיעשה את זה מתוך אמונה שהוא יעשה את זה מתוך הבנה. שהוא לא במקרה יעשה את מה שהואצריך לעשות, כי נגיד שמישהו עושה את מה שהוא צריך לעשות, אז לכאורה מה אמרנו? שאםהוא עושה את מה שצריך לעשות אז בעצם אל תתערב לו, למה לך להגיד לו צריך לעשות אתזה? הוא כבר עושה את זה. מה לך להגיד לו? את האופציה שלא צריך לעשות את זה.
עכשיו אז מהקורה, אבל אתה אומר לא, כרגע אולי הוא עושה את זה מתוך הרגל ואתה רוצה שהוא יעשה אתזה מתוך שהוא יחשוב שזה מחויב לעשות את זה. עכשיו, כדי להגיד לו שזה מחויב אתה צריךלשכנע אותו למה זה מחויב. אם שכנעת אותו למה זה מחויב בעצם נתת ספק אולי זה בעצם לאבאמת אפשרי. אז מה עושים?
בסופו של דברעוד פעם צריך לעשות הסתברות. מה אתה חושב שיש יותר סיכוי שיקרה בעוד עשר שנים שהואיעשה או לא יעשה, אם אתה חושב שהסתברותית הוא בכל מקרה זה מה שאתה רוצה, תשתוק. אםאתה חושב שהסתברותית הוא כרגע יותר "מאמין ש" ופחות "מבין ש", אז אתה כן צריך לקחתאת הסיכון, במירכאות סיכון. כי אם אתה בטוח שאז זה לא סיכון, אז ברמה העקרונית אתהכן צריך להגיד לו "צריך לעשות ככה וככה" או "אסור לעשות ככה וככה" את מה שאתה לארוצה שהוא יעשה, כי אתה אומר אני באופן הסתברותי חושב שבעוד X זמן הוא לא יעשה אתזה אם היום אני אגיד לו ככה.
זאת אומרת מהשאני בעצם בא לומר שלכל דבר יש בו חסרונות ויתרונות בלשתוק יש יתרון כי לא הזכרתיאת ההפך. בין להגיד "אל תעשה את מה שאתה לא רוצה".
עכשיו אוקי,פחות מזה אם אתה אומר "תעשה" כי באופן אקטיבי אמרת. אבל מצד שני גם לא אמרת מה אתהלא רוצה שיעשה.
עוד פעם, אםאתה שותק אז אתה לא אמרת מה אתה לא רוצה שהוא יהיה אז זהו. אז כאילו במחויב מהשקורה. עכשיו, אם אתה אומר "תעשה" אז זה יותר מחויב שהוא יעשה אבל מצד שני יש מצבשהוא לא יעשה. אם אתה אומר "אסור לך לעשות ההפך" בכלל שנתת הלגיטימציה של ההפך,שבעצם אומר שהזכרת את ההפך.
ולכן צריךלבדוק עד כמה אני חושב שהמציאות הנוכחית תואמת את מה שאני רוצה שיקרה ולפי זה לבדוקאם לתקן אותה או לא. זאת אומרת, לפעמים אומרים מה שלא מקולקל אל תגע, אתה תנסה לתקןמשהו שלא מקולקל. עכשיו אומרים, נגיד לדוגמא, "המזגן מתחיל לעשות בעיות", נגיד,עכשיו אתה אומר מה הסיכוי היותר גדול שהוא יתקלקל קודם? אם אני אנסה לתקן אותו אואם אני לא אנסה לתקן אותו? ואם אתה אומר אני אנסה לתקן אותו.
נגיד, את רואהבן אדם שיש לו בעיות בראייה, הוא הולך לעשות ניתוח והוא אומר "עכשיו אני אעשה ניתוחבראייה, יכול להיות שאני עוד יותר לא אראה". אז בודקים את הסיכון אם אתה בכל מקרהחושב שאתה הולך להתעוור ואתה אומר "אולי צריך לעשות את הניתוח קודם כדי להציל אתהראייה כי אז אולי מאוחר מדי". זה הכל עניין של הסתברויות.
עכשיו, בואונמשיך. אחר כך הוא אומר כזה דבר אם הייתי אומר לכם "אל תפספסו", הוא אומר ואז אניעושה סדנא וכו', ואז הוא אומר כזה דבר, אם הייתי אומר לכם "אל תפספו".
לא סליחה, לאככה. הייתי אומר לכם "אל תפספו את הסדנא", אבל אנחנו כבר יודעים שזה לא אפקטיביולכן אני אומר לכם "אני מחכה לראות אותכם". עכשיו, אתם זוכרים את זה שהוא אמר אתזה?
איך אני זוכר?כי פשוט כתבתי בנייר.
אוקי, אז הואאומר כזה דבר, " תראו עכשיו אחרי שהסברתי לכם שאתם יכולים להבין איך עובד המוח", אזהוא אומר כזה דבר, "אל תפספו את הסדנא שאני ו....
המאמר מאת מאמן אימון אישי/ עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il
הכנס לאתרותהנה מעוד מטפל רב תחומי, ייעוץ נפשי,איך ל..., אימון, אימון / אימון אישי קואצ'ינג, פילוסופיה, למכור את עצמך, למכור,למכור, מילות שלילה ועוד ...