לאשכנזים שבינינו, נסביר בקצרה כי חינה היא מסורת הנהוגה בקרב עמים רבים במזרח התיכון, וכוללת טקס חגיגי המתנהל לפני חתונה. על פי המסורת הטקס אמור להיערך בנפרד עבור גברים ונשים, אך כמו שאתם יודעים, בימינו לא נערכת ההפרדה הזו.
עבור הטקס מתלבשים החתן והכלה, וכן גם האורחים בטקס החינה, בלבוש מסורתי, נוצץ ומפואר. פעמים רבות אותו ביגוד הוא כזה שעובר במשפחה מדור לדור, וכל דור חדש שמתחתן ועורך את טקס החינה, לובש את התלבושות הללו.
במהלך הטקס מורחים את חומר החינה בצורה מעגלית על כף היד, אוכלים מאכלים ייחודיים לעדה ורוקדים לצלילי השירים המיוחדים של אותה עדה.
קיימים מספר אופנים בהם נהוג לחגוג את טקס החינה, בהתאם לארץ המוצא של החוגגים. ישנן חינה מרוקאית, חינה תימנית, חינה הודית ועוד. בכל עדה חוגגים את האירוע בצורה מעט שונה מהאחרות, כך שכל עדה שומרת על הייחודיות שלה.
חינה מרוקאית ייחודית בעבודה שהיא נערכת ביום שלפני החתונה, יש להם את המאכלים המיוחדים שלהם, את המוזיקה שלהם ואת האופי שלהם.
בכל טקס חינה מגישים מטעמים ייחודים לאותה עדה ממנה מגיעות המשפחות של החתן והכלה.
בכל טקס חינה ישנן עוגיות לחינה, שנאפות באופן מיוחד.
כל העוגיות לחינה עשויות מחומרים איכותיים, ומיוצרות באופן ביתי. אמנם הן מכילות לא מעט קלוריות וסוכר, אבל זה לא כל כך נורא ליהנות מהמטעמים הללו פעם בתקופה. בהכנה של העוגיות לחינה מושקע זמן רב, מחשבה רבה, והרבה אהבה.
בין סוגי טקסי החינה שמתקיימים בעולם, ניתן למנות גם חינה תימנית.
בניגוד לעדות אחרות, חינה תימנית נערכת לצלילי מוזיקה תימנית שמחה, צבעונית, ריקודים ופיזוזים ברחבה, וכמובן מטעמים תימניים ייחודיים.
חינה תימנית מאופיינת בלבוש מסורתי וצנוע. הכלה מכסה את כל חלקי גופה במלבושים הייחודיים של התימנים, וכן חובשת על ראשה כובע פעמונים גבוה, אשר מסמל את פוריות האישה.
חינה תימנית, בניגוד לחינות בעדות אחרות, נערכת כשבוע לפני יום החתונה עצמו, ובמהלך השבוע
הזה מבלות המשפחות משני הצדדים בחגיגות והילולות לקראת האירוע המשמח ההולך וקרב.
מדובר בשבוע שמח וצבעוני, רווי במטעמים, המסמל תחילתה של תקופה חדשה בקרב שני בני הזוג.