הרירית אשר מרפדת את חלל הרחם נקראת אנדומטריום, במקרים בהם רקמה אשר דומה לרירית זו גדלה ומתפשטת אל מחוץ לחלל הרחם, מתפתחת מחלה בשם אנדומטריוזיס.
אנדומטריוזיס מתפתחת בעיקר באברי האגן כגון הרצועות המחזיקות את הרחם, השחלות והאזורים סביב הרחם והחצוצרות. מחלת אנדומטריוזיס לא תמיד מלווה בתסמינים אשר יעידו על קיומה, אך במקרים מסוימים היא עלולה לגרום לתחושת כאב ולבעיות נוספות אצל החולות בה.
עדיין לא יודע מה גורם לרקמה אשר גורמת למחלת אנדומטריוזיס לצמוח מחוץ לרחם, אולם מה שכן ידוע, הוא שהורמון האסטרוגן גורם להחמרת הבעיה ומכיוון שאצל נשים בגיל הפוריות רמת האסטרוגן הינה גבוהה, נשים בגילאים אלו תהיינה חשופות למחלה. בגיל המעבר כאשר רמת האסטרוגן יורד, גם תסמיני המחלה יחלפו ברוב המקרים.
לצד הגיל, קיימים גורמים שונים נוספים אשר מעלים את הסיכון לחלות במחלת אנדומטריוזיס, בין הגורמים הללו – דימום מחזורי אשר אורך יותר משבעה ימים, מבנה לא שגרתי של הרחם, מחזור חודשי אשר החל בגיל צעיר במיוחד ועוד..
אנדומטריוזיס מופיע בצורה שונה אצל כל אישה. בעוד חלק מהנשים אשר לוקות במחלת אנדומטריוזיס יגלו שהן חולות במחלה רק בעת בדיקות אצל רופא בעקבות קשיים להיכנס להיריון – כאן חשוב לציין שהאבחנה הסופית של אנדומטריוזיס יכולה להיעשות רק באמצעות לפרוסקופיה, אשר תאפשרלזהות באופן ברור נגעים בחלל הבטן והידבקויות של איברים.נשים אחרות החולות ב אנדומטריוזיס חשות בתסמינים שונים אשר עלולים להעיד על קיום המחלה כמו דימום עז, כאב ותסמינים נוספים.
נכון להיום, טרם נמצא הדרך לריפוי מחלה זו. יחד עם זאת מרבית מהתסמינים אשר מהווים את נחלתה של מחלת אנדומטריוזיס ניתנות לטיפול, כולל בעיות הפריון אשר עלולות לאפיין את המחלה.