איך ממציאים בכוונה תחילה?

המצאה מוצלחת, כזו שתיכנס למחזור החיים והכלכלה, היא ברוב המקרים המצאה שפותרת בעיה מהותית ובדרך חדשה ומפתיעה.
אך ראשית, איך מוצאים  בעיה מהותית שאכן זקוקה לפתרון? אחת הסיבות שקשה לנו לאתר בעיות היא נקודת הזמן בה אנו מתבוננים, ההווה. כל מוצר, מכשיר, כלי עזר או חפץ שנמצא בביתנו או בחנות הקרובה הוא למעשה פתרון לבעיה, בעיה שמישהו זיהה בעבר והפתרון שמצא, מונח אל מול עיננו, בהווה.
אם נהרהר מעט נמצא שכל דבר סביבנו נמצא בהתפתחות מתמדת, אנו רואים את התוצאה רק כשיוצא לשוק מוצר שהתפתח והגיע לכדי מוצר מוגמר.
אך כל פתרון שתתבוננו עליו ברגע זה יהפוך בבוא היום לבעיה, אם מכיוון שהצורך עליו ענה, לא קיים עוד או כי סביבת הבעיה כולה השתנתה, והפתרון אינו משתלב עוד בסביבה החדשה שהתפתחה.
נתבונן במוצר מסוים בהווה, מפתח, נראה שהוא לא השתנה שנים רבות, הסיבה שהמפתח לא התפתח מהותית היא כי הינו פתרון מוצלח שצולח את השנים הרבות מבלי צורך נראה לעין לשנותו. לעיתים הסיבה לחוסר התפתחות של מוצר טמונה ברבדים נפשיים באדם, כמו תחושת הביטחון שברזל מגן על ביתנו והרגשת הביטחון בהישמע צליל נקישת המתכת בנועלנו את הדלת. כדי כך שאנו בעידן החלל עדיין מוכנים לסחוב איתנו צרור ברזלים בכיס...
ה"בעיה" בהתפתחות הינה שהכל מתפתח, גם עורמת הגנבים. אם בעבר התגלתה בעיה שהמנעולים קלים לפריצה, התפתחו ושוכללו המנעולים. אם התעוררה הבעיה שהדלתות נפרצות בכוח, התפתחה דלת הפלדה.
בכל פעם שמתעוררת בעיה מתפתחות גם הפתרונות עבורה, אך בדרך כלל רק כשהיא מתגלה על פני השטח או לפחות חלקה.
"לעיתים בעיה נידמת לקרחון. החלק שצץ על פני המים הוא רק המראה הנשקף של בעיה הטמונה בעומק ומרביתה נסתר מעיננו"
והנה רק בתקופה האחרונה צצה לה בעיה שהסתתרה לה היטב, אין צורך לפרוץ את המנעול המתוחכם ואין גם צורך לטרוח בלשבור דלת, ניתן פשוט להעתיק את המפתח בעזרת פלסטלינה.
המקרים הידועים הינם פנייה לילדים שמפתח הבית תלוי על צווארם, וברגע של הסחת שימת לב מצד הילד, העתקת צורת המפתח אל תוך פלסטלינה, או במקרה אחר, מעקב אחרי עגלות סופרמרקט שצרור המפתחות עם חיקוי מטבע משתלשל לו במקום שנועד להכנסת המטבע. וודאי שישנם גם מקרים נוספים, הם פשוט לא נגלו לנו עדיין...
עקרון המנעול הנפוץ ביותר כיום הומצא למעשה לפני יותר מ-150 שנה ! http://en.wikipedia.org/wiki/Pin_tumbler_lock אם נתבונן לרגע במפתח, נראה שהחיסרון הבולט ביותר בו הוא השקעים והבליטות, הקוד הייחודי במפתח המתאים במדויק לפתיחת מנעול ביתנו בלבד, למעשה גלוי לעין כל!
עד כדי כך שהתפתחות "עורמת הגנבים" הובילה לזה שהפתרון הנוח ביותר לפריצת מנעול הוא להעתיק את קוד המפתח באמצעות הטבעתו בפלסטלינה ולעקוב אחרי הבעלים לזיהוי מיקום ביתם.
חמור מזה בעל מקצוע בתחום יכול לשכפל מפתח על פי צילום המפתח שצולם מרחוק בעזרת מצלמת הסלולר שהתפתחה לרזולוציות מעולות. אישית, לא אופתע אם קיימות תוכנות גיאומטריות שמטרתן לחשב את המידות המדויקות של מפתח רק על פי צילומו, הרי המבנה הפנימי של המנעול משתקף בצורה ברורה בצילום המפתח, וכל סוגי ומידות המפתחות הקיימים תלויים לראווה על קירות חנות המנעולן הקרוב. מכאן הדרך למחרטת השכפול פשוטה וכל מה שנותר לגנב הוא לתחוב ברגע המתאים את העתק המפתח  למנעול המתוחכם, המותקן בדלת הפלדה היעילה ביותר ולפותחו בקלילות.

"כל מה שאפשרי לו להעשות, ייעשה ביום מן הימים." ההסתייגות היחידה בקביעה  הזו היא ביכולת חיזוי המועד...
אנו מודעים היום שישנו פגם מהותי במפתחות הברזל בכיסנו, הקוד גלוי לעין כל. אך פגם זה גלוי לעין למעשה מרגע המצאת מנגנון המנעול, מאה וחמישים שנה ! למה רק עכשיו צצה לה הבעיה, רק כשנפרצים בתים ולמעשה רק כשנתפסים הגנבים, לאחר מעשה? אולי כי רק עכשיו התפתחה עורמת הגנבים לכדי ראייה פקוחה? אולי...
ואולי כי הסיבה היא שאנו מתבוננים אל מול עיננו, אל מה שנראה בהווה, אנו מתקשים לראות את מגמת העתיד. ותופתעו, ניתן לחזות את עתידם של מוצרים ולעיתים די במדויק.
איך פותרים את הבעיה? בעיה.., בהחלט. אבל בראייתי, בעיה מהותית הראויה לפתרון. כאן נדרש גם ידע רחב במגמות התפתחות הטכנולוגיה, הבנת טבע האדם (ברזל בכיס...) ועוד.
על כך בהמשך.