יומני היקר
בשבוע שעבר נסעתי לטיול בירושלים עם כל הכיתה במסגרת הטיול רצינו ללכת לבקר את מחלקת הילדים בבית החולים הדסה עין כרם לפני שהגענו לבית החולים רצינו לקנות פרחים וממתקים לילדים המאושפזים שם.
קצת הסתבכנו בדרך בגלל שהמורה לא ידעה איפה אפשר לקנות פרחים ברעננה בזול אחרי חצי שעה או שעה שהסתובבנו סביב בית החולים וחיפשנו חנות פרחים אחד מהילדים בכיתה המקבילה הציע שנעשה חיפוש בגוגל על משלוח פרחים נמצא חנות שעושה משלוחים באיזור ונוכל לתאם משלוח ישירות לבית החולים והוא יגיע במהלך הביקור שלנו.
לאחר עוד כמה דקות של סיבובים סביב בית החולים המורה החליטה שאולי זה באמת רעיון טוב לעשות משלוח במקום לבזבז עוד מהזמן שהוקצע לביקור שלנו. ירדנו מהאוטובוס והתחלנו את הסיור בבית החולים בנתיים המורה חיפשה חנות שעושה משלוחי פרחים תל אביב.
בסיור ראינו המון חולים חלקם במצב טוב יותר וחלקם במצב טוב פחות באותו הרגע חשבתי שכנראה אין מספיק פרחים בעיר בכדי לחלק לכל החולים האלה ואולי מי שצריך לקבל את הפרחים זה הצוות הרפואי מכיוון שאין ספק שהם עושים עבודה לא פשוטה בכלל
לאחר הסיור הגיע זמן ארוחת הצהריים ולקחו אותנו לחדר האוכל במחלקת הילדים נכנסנו לחדר יחסית מוזנח עם קירות מתקלפים שהצבע הלבן שלהם מזמן הפך למעין אפור חום משהו התבאסתי נורא עבור הילדים החולים לא רק שהם סובלים מעצם מחלתם הם גם צריכים לבלות בחדר אוכל / חדר משחקים מוזנח ומדכא כל כך
באמצע הארוחה עלה לי רעיון רצתי למורה ושאלתי אם היא כבר עשתה משלוח של פרחים למזלי התברר לי שהיא שכחה מהנושא בתוך כל המהומה של הסיור בבית החולים משכתי בשרוול חולצתה מתוך כוונה שתתקרב שאוכל ללחוש לה משהו באוזן יש לי רעיון נפלא אמרתי ולחשתי באוזניה מה עלה בדעתי אני חושבת שזה רעיון טוב בוא נלך לקחה אותי ורצנו לטמבוריה הראשונה מחוץ לבית החולים
כאשר חזרנו עם כמה דליי צבע מברשות ופוליגל כל הכיתה כבר קלטה את הרעיון בבת אחת כולם תפסו מברשת והתחלנו לצבוע את קירות חדר האוכל לאחר שעתיים של עבודה ארבעים ילדים מלאים כתמי צבע ומורה אחת על סף ייאוש חדר האוכל במחלקת הילדים בבית החולים נראה כשדה פורח מלא פרחים בכל מיני צבעים ופרפר אחד שניסה לעוף אל מחוץ לקופסא