אתמול באמצע שיעור פיזיקה, המנהלת נכנסה והודיעה לנו שביוםשישי נצטרך לבוא לבית ספר. בלי שתסיים לומר מה שרצית, נשמעו צעקות רבותוהתנגדויות. אנחנו לא לומדים בימי שישי, ביום ראשון עוד יש לנו בגרות.. אתיום שבת נבלה בלמידה, אז עכשיו גם ביום שישי נצטרך לבוא ללימודים?
באיומים על ביטול ההפסקה, כל הכיתה שתקה.. והמנהלת המשיכה ואמרה שנצטרך לבוא כי מארגנים לנו ימי כיף וימי גיבוש לקבוצות.הצעקות חזרו, אפילו לא בשביל לימודים, סתם בשביל יום כיף נצטרך לבוא. יהיהלנו יותר כיף להישאר בבית או ללכת לים. עכשיו נצטרך להיות בבית ספר.
התלונות לא עזרו, ושלחו לכולנו הזמנות.. הסתבר שזה לא יהיה בבית ספר, אלא בבריכה ונצטרך להיות שם בשמונה בבוקר!
אזיום שישי הגיע, ובשמונה בדיוק הגעתי לבריכה. היה ניתן לראות תלמידיםעייפים ומבואסים בכניסה לבריכה. המנהלת, שהייתה אחראית על האירוע, הגיעבשמונה וחצי ובגללה היינו צריכים להתייבש בשמש. סוף סוף נכנסנו, וגילינושטעינו שחשבנו שסגרו לנו את הבריכה, שהייתה פתוחה לכולם. נאלצנו להתמודד עםילדים קטנים ומשפחות קולניות בשמונה וחצי בבוקר. אז התחיל מה שארגנו לנו, יום כיף של רכיבת אופניים שלא ממש היה כיף.
למרות שאנחנו תיכון, הבאנו לנו את ריקו (ידוע בתור "דיסקו ריקו") שיעשה לנו הרקדה.
על ריקו המסכן השפרצנו וזרקנו בלוני מים, והוא עדיין המשיך לרקוד.. מי שרקד ושיתף פעולה היה בעצם צוות המורים.
אחרישעה של הרקדה, המורה לספורט הפעיל אותנו עם כדור עף במים. זה דווקא היהנחמד, חוץ מזה שזרקו מהצד החזיר לנו וזרק עלינו בלוני מים. אבל מה אכפתלנו? כבר היינו בבריכה.
המנהלת הסכימה לתת לנו הפסקה, וקיבלנו חצי שעה להשתזף בשמש.
בזמן הזה היא עברה וחילקה דפי משוב. המשוב שלי לא היה כל כך בעד.
אחריחצי שעה הפסקה, כשאנחנו אפילו לא בבית הספר, חילקו לנו קרטיבים וזימנואותנו לשיחה. הרצו לנו במשך שעה על ההתנהגות שלנו בבית ספר ועל היחס המזלזלשלנו לציוד.
בסוף סיכמו את היום בתור יום כיף מוצלח ומהנה לכולם. המנהלת מאוד שמחה שהייתה נוכחות מלאה (למרות שאיימהבמבחן למי שלא יגיע). וסוף סוף שוחררנו הביתה והתחלנו ללמוד.