בין רפואה משלימה לבין רפואה מערבית
בניגוד לשנים עברו היום כאשר מרגישים לא טוב, ישנם מיחושים שונים בגוף או כאב זה כבר ממש לא ברור שהפנייה המיידית היא לרופא המשפחה או לרופא מומחה. לפני שני עשורים פחות או יותר, נכנס לעולם המערבי תחום הרפואה המשלימה והחל אט אט לחלחל לתודעה הציבורית כתחלופה הולמת לרפואה המערבית המוכרת.
חלחול הרפואה המשלימה לעולם המערבי
הכניסה של הרפואה המשלימה או הרפואה האלטרנטיבית לעולם המערבי החלה במקביל להתעניינות גוברת של האוכלוסיה בארצות המזרח הרחוק, בעת תקופת שיא של נסיעות תיירות וביקורים בארצות אלו. בתקופה זו מתחילים הטיולים המסורתיים אחרי צבא למזרח וצעירים רבים נוסעים לחפש את עצמם באזורי הודו, סין, יפן, ויאטנם, לאוס ומדינות נוספות באזור.
החיפוש אחר זהות עצמית ותחושת איזון פנימי של חלק מהמבקרים באזור מוצא את מבוקשו בתורות המזרח, שמהותן סיוע ליכולת הריפוי הטבעית של הגוף למצוא איזון בין גוף ונפש. חלק ניכר מהצעירים, המבקרים והמטיילים באזורים אלו החלו להקשיב ולהתנסות בטיפולים מסורתיים ושיטות הריפוי המקובלות בקרב המקומיים וחוו את ההתכווננות של המטופלים לגופם תוך התייחסות ייחודית לאדם.
אנשים שניתן היה לסווג אותם כקיצון לא הסתפקו בהתנסות זו במסגרת הטיול וקבעו מקומם קבע במזרח על מנת להעמיק וללמוד את השיטות השונות שלעיניים מערביות נראות מרתקות ומוזרות כאחד. אנשים אלו הפכו עם הזמן למביאי הבשורה והם היו הראשונים אשר הביאו לידיעת העולם המערבי את המידע אודות אותן שיטות אלטרנטיביות המשמשות מאות בשנים לריפוי באותו עולם רחוק ומסתורי.
התעניינות מחקרית והכרה מערבית
הטכניקות הראשונות שיובאו למערב היו רפלקסולוגיה, שיאצו, הומאופתיה, שימוש בפרחי באך, ודיקור סיני. המשותף לשיטות כולן הוא שההצלחה שלהן מבוססת על דיווח המטופל בלבד, כאשר במרכיבי השיטה אין בחינה ביולוגית מדידה לשינוי שנעשה בפועל בגופו. עובדה זו יצרה שתי מגמות הפוכות - האחת של דחייה וסקפטיות לגבי אמיתות הטיפול בשיטות אלו, על ידי אנשי מחקר ורפואה מערבית אשר לא יכלו לראות ולמדוד את שמתרחש בזמן הטיפול. השניה, נהירה של ציבור אשר חיפש אחר פיתרון אחר, שונה ומפתה לריפוי שעד כה לא הצליח להשיג באמצעות הרפואה המערבית.
עם הזמן החלו ליישם מחקרים מדעיים אשר בחנו את השיטות השונות ואת הראציונאל שעומד מאוחריהן. נמצא שמיפוי הגוף, לפי הכתבים השונים, מדוייק ביותר ובניסויים ניכר שינוי בתגובות הגוף לדיקור בנקודות השונות, תחושת זרמים ואנרגיה, שינוי בקצב זרימת הדם, מליחות העור ועוד. עדיין לא ברור מה בדיוק בטכניקות הללו עושה את השינוי אך הוא בהחלט ניכר במספר מדדים וכמובן בדיווחי המטופלים.
מחקרים אלו לצד התעניינות מתמדת של האוכלוסיה וייבוא של שיטות נופות מהמזרח הביאה הן לפתיחת לימודי רפואה משלימה באופן מבוקר והן לשילוב של השיטות בקרב קופות החולים ומוסדות בריאות רשמיים נוספים.
כמו כן, גם בדת נמצאו צידוקים למהות הרפואה המשלימה, בדברי הרמב"ם, גדול הרופאים היהודים, שאמר כי "אף חולה אינו דומה במחלתו למשנהו...". אימרה זו מתאימה לתפיסת העולם של הרפואה המשלימה הרואה לנגד עיניה לא רק את המחלה או הבעיה הגופנית אלא את נפשו וגופו של החולה יחדיו.
בחירה בין טיפול רפואה משלימה לבין טיפול מערבי
ברגע שטיפולי הרפואה המשלימה קבלו לגיטימציה מהסמכויות המוכרות בתחום הבריאות הן הפכו לתחלופה לגיטימית לטיפולים מערביים וניתנה לציבור יכולת בחירה בין השניים.
כיום זכותו של כל מטופל לבחור מה הוא הטיפול המועדף עליו ולקבלו תוך סבסוד של הקופה, כפי שהיה מקבל כל טיפול אחר. הפונה לוקח על עצמו את הטיפול בגוף ואת הדרך לריפוי, אם באמצעות רפואה מערבית מוכרת ומדידה ואם באמצעות שיטות טיפול בנות מאות שנים העושות שימוש באנרגית גוף, פרחי באך, תמציות שונות ולחיצות על הגוף.