האמנית טליה קינן סיימה את לימודיה באקדמיה הגבוהה לאמנות ולעיצוב בהצטיינות יתרה בשנה 2003, אך אין זה אומר כי מאז הפסיקה לגדול ולהתפתח במישור האמנותי. עבודתה של האמנית המוכשרת הזו לוקח את ההשראה שלו מחיי האדם הפשוט והכאב הנלווה לחיים באשר הם, כאשר היא חוקרת את הגבולות הבלתי נגמרים בין האמנויות הוויזואליות השונות.
במסגרת עבודתה, נוטה טליה קינן לעשות שימוש רב בשילובים מרתקים בין הקרנות של מיצגי וידאו וציור באמצעות עפרונות שחורים העוזרים ליצור את אותה תחושה מטלטלת וסגורה של מחנק לצד פתיחות ונשימה לרווחה.
עבודותיה של טליה קינן מציגות בפני הקהל פנטזיה של מקומות ותחושות, של תעצומות נפש ושל רגשות, כאשר המדיום אינו תמיד רק המדיום, ולעתים המסר הוא הרבה מעבר למה שהוא נראה. העבודות שלה, אש מורכבות מהשילוב הטכנולוגי - אנאלוגי, יכולות להיות מובנות כמכלול שלם וכיצירות נפרדות, כאשר המימד השלישי והרביעי שנוצר באמנות שלה מחבר בין האינפורמציות הוויזואליות לכדי ישות אחת שיכולה להתפרק לתת ישויות אמורפיות.
האמנות שלה מתכתבת עם האפל אך בלי להיות אפלה, משחקת על הגבול שבין היותה חודרת ומטלטלת ובין הרגעים הרומנטיים בהם היא נידפת כעלה נידף הרוח אשר מחכה לנוח ובולעת את העולם ואת יופיו בלי לשים את ליבה לסובב אותה. הציורים שלה נוגעים לא נוגעים בעצבות הבלתי נמנעת שמלווה את החיים מבלי להיכנע לדיכאון קיומי.
את שמה קנתה לה טליה קינן בעת שהציגה את עבודותיה במבחר רחב מאוד ששל גלריות ומוזיאונים ברחבי העולם, ביניהם מוזיאון גוך בגרמניה, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון הרצליה לאמנות, בית טיכו בירושלים, מוזיאון ישראל, גלריה חיפה, House of world cultures בברלין, גלריה נגא, Art Bazel בשוויץ ועוד רשימה ארוכה ומרשימה של תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות.
במהלך הקריירה הענפה שלה, זכתה טליה קינן במספר רב של פרסים, ביניהם פרס אלחנני לבוגר מצטיין- האקדמיה הגבוהה לאמנות ולעיצוב בצלאל, פרס האמן הצעיר של משרד התרבות, הפרס על שם שמואל גבע, מלגת קרן אמריקה – ישראל, פרס גוטסדינר לאמן צעיר מטעם מוזיאון תל אביב ועוד.