הערך החברתי אשר המעצר עד תום ההליכים נועד להגשים הוא הבטחת קיומו התקין של ההליך הפלילי ושמירה על שלום הציבור. חברה דמוקרטית רשאית להגן על עצמה כנגד פגיעה בתקינותו של ההליך הפלילי וכנגד פגיעה בשלום הציבור.
"מדינה השומרת על זכויות אדם, צריכה לעיתים לפגוע בזכויות אדם כדי לקיים זכויות אדם". שמירה על קיומו התקין של ההליך הפלילי והבטחת שלום הציבור פוגעת מטבע הדברים בחירותו של הנאשם. חירותו של הנאשם היא הערך המרכזי, עליו מגן חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בו פוגע המעצר עד תום ההליכים.
פגיעה בחירות האדם
פגיעה זו בחירות היא חמורה ביותר שכן הנאשם הוא בחזקת זכאי. פגיעה זו קשה במיוחד בישראל, בשל התקופה הארוכה יחסית בה שוהים עצורים במעצר עד שמסתיים משפטם, בנוסף לתנאי המעצר הקשים בו שוהים העצורים.מאז כניסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, עלתה שאלה האם יש בו כדי לשנות את מדיניות ביהמ"ש בעניין המעצרים, או האם מחייב מכך, רק זהירות ביישום המדיניות.
לגישת השופט זמיר נראה כי חוק היסוד מחייב את ביהמ"ש להקפיד ביתר שאת בכל מקרה ומקרה, ובמיוחד לדקדק שהפגיעה בחירות, מקום שיש לה הצדקה, לא תעבור את המידה הנדרשת, אך אין צורך בשינוי המדיניות כולה. מאידך, השופטת דורנר גורסת, כי לאור חוק היסוד, יש צורך בשינוי המדיניות באופן יסודי. קרי, מצב בו יש ספק מובנה בראיות הלכאוריות של התביעה, אין לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.גישה נוספת ושונה מזו של השופטת דורנר היא גישתו של הנשיא ברק, המחזיק בהלכה כי די בפוטנציאל הוכחתי לראיות- חרף הימצאותו של ספק מובנה, כדי לעצור נאשם עד תום ההליכים.
סוגיית המעצר-
סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ומעצרים) קובע בסעיף קטן (א) כי לאחר הגשת כתב אישום, רשאי ביהמ"ש שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, אם נתקיים גם אחד מהתנאים המפורטים בסעיף:
1.קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם התחמק מהליכי שפיטה או יביא לשיבוש הליכי משפט.
2.קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יהווה סיכון חברתי או בטחוני.
3. שהנאשם מואשם באחת מהעבירות המנויות בסעיף, שלגביהן הניח המחוקק חזקת מסוכנות המקימות עילת מעצר עד תום ההליכים.
יש לציין כי ביהמ"ש לא ייתן צו מעצר עד תום ההליכים אלא אם נוכח לאחר ששמע את שני הצדדים שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה. כמו כן, לא יצווה ביהמ"ש על מעצר עד תום ההליכים באם ניתן להשיג את מטרת המעצר ע"י חלופת מעצר שפגיעתם בחירות הנאשם פחותה.
השלב הדיוני שבו מתעוררת השאלה בדבר טיב ההוכחה הנדרשת למעצר עד תום ההליכים הוא שלב ביניים, המצוי בין שלב תחילת ההליך הפלילי לבין שלב סיומו. הוא נערך לפני שופט שלרב אינו שומע את ההליך העיקרי שעניינו החפות או האשמה. הוא נקבע בהליך נפרד ועצמאי הניזון ממערכת ראיות בכתב המוגשות במסגרתו.
עו"ד אלון וניני בעל ניסיון בתחום המקרקעין והחברות.
עו"ד אלון וניני מעניק ייעוץ משפטי ללקוחות פרטיים לצד חברות מתחום ההיי-טק, תעשייה, מסחר ושירותים.
המשרד נותן דגש גם על סטנדרט מקצועי גבוה וגם על שירות אדיב ללקוחותיו.
עו"ד אלון וניני - פתרון משפטי כולל לחברות בתחומי המשפט המסחרי ובתחומים נלווים כמו דיני עבודה ומיסוי מוניציפאלי.