סוד גלוי הוא שמנהלי חשבונות נחשבים טיפוסים יבשים ומשעממים. שילוב של דייקנות, ירידה לפרטים ועבודה עם סיכונים מקצועיים (ביקורות מס ולקוחות תובעניים) מונעים ממנהלי חשבונות להיסחף לקלות הראש הנחוצה לליצנות. אין זאת אומרת שאין מנהלי חשבונות עם חוש הומור. לעיתים חוש ההומור זה כל מה שמציל את מנהל החשבונות כשהוא מנסה לאזן בפעם האלף כרטיס סורר - ומחר הדו"ח, או הביקורת.
יתכן שהסטראוטיפ היבש נשאר עוד מהזמן בו הנהלת חשבונות התבצעה באמצעות חשבונייה וכרטיסים. המצרים הקדמונים ניהלו כך את בניין הפירמידות והרומאים חישבו בשיטה זאת היטלי מס של אימפריה שלמה. אך מי שמבין יודע שבשעה מסוימת של הלילה הידועה גם כ"שעת הכפית" הופכת החשבונייה באופן מכושף לאביזר במה בתאטרון סטנד-אפ, בדומה לכרכרת הדלעת של סינדרלה. בשעה זאת אין דבר מצחיק יותר מאשר מליוני מטבעות המקפצות מצד לצד כמו חרוזים על חוט, כשאתה עושה את זה בפעם המיליון והסכומים עדיין לא מסתדרים.
כיום בעידן התוכנה להנהלת חשבונות אפשר כבר לחייך. אמנם העבודה דורשת דיוק, אך מרגע שהזנת את המידע נכון הסיכומים מתבצעים בדיוק מתמטי, פחות או יותר. למה פחות או יותר? כי אחת מצאצאי צאצאיה של החיפושית המצרית שהתחזתה לחרוז חשבונית סורר התפתח היום לבאג מודרני ומתוחכם. מכיוון שכך, מחשבים נוטים להתקלקל, החשמל לפעמים נופל, ותמיד בדיוק בזמן הכי פחות מתאים...
אז מה עושים? מתקשרים לתמיכה, ובינתיים - צוחקים.
אז לסיום הנה בדיחה של מנהלי חשבונות:
פעם אחת בהופעה במלון עולה על הבמה הזוכה בתחרות 'מר ישראל' והמנחה מכריז "מי שסוחט מיץ מהלימון אחרי שהבריון הזה סחט אותו יקבל 1000 ש"ח על כל טיפה!" כמובן שכולם מנסים ואף אחד לא מצליח. לאחר הטיפול האגרסיבי של 'מר ישראל' נראה שלא נותרה בלימון אפילו טיפת מיץ אחת. בסוף מתנדב אחד חיים, טיפוס חיוור, ממושקף, רזה וכחוש. למרות הגיחוך בקהל הוא עלה על הבמה וסוחט מהלימון את כל המיץ. "תגיד, אתה מרים משקולות?" תוהה המנחה, וחיים מכחיש. "עושה כושר?" - "לא" עונה חיים. "לא יתכן." משתומם המנחה "במה אתה עובד? - "אה, זה פשוט." עונה חיים " אני פקיד במס הכנסה..."
לחיים.