מהו סעיף 14?
זו סעיף המספק אלטרנטיבה נוספת לאופן תשלום כספי הפיצויים לעובד לאחר פיטורין על ידי המעסיק, ולמעשה מאפשר תשלום פיצויים, גם במקרה של עזיבה על ידי העובד.
הסיטואציה הנפוצה היא שבקרנות אין מספיק כיסוי לתשלום פיצויי פיטורים. בדרך כלל הסיבה לכך הוא הפער בין ההפרשות שבוצעו בעבר על ידי המעסיק, כאשר משכורתו של העובד נמוכה ממשכורתו האחרונה בחברה, בעוד שפיצויי הפיטורים מחושבים באופן רגיל על פי המשכורת האחרונה של העובד.
סעיף 14 מאפשר למעביד לשלוח את העובד לביתו, לאחר פיטוריו של העובד, עם הכספים שנצברו בקופות של העובד (בין קרן הפנסיה ובין ביטוח המנהלים). מדובר בכספים אלה בלבד, מבלי שהמעביד יצטרך לבצע השלמה לגובה הפיצויים המלא (גובה משכורתו האחרונה של העובד כפול מספר שנות עבודתו).
בתמורה של ויתור העובד על ההשלמה של תשלום הפיצויים, מתחייב המעביד מראש, כי כספי ההפרשות יהיו שייכים לעובד גם במקרה של התפטרות ולא רק במקרה של פיטורים.
נקודות חשובות בנושא:
1. הזכות לקבלת פיצויי פיטורים היא זכות בסיסית לכל עובד אשר מסיים את עבודתו אצל מעבידו בתנאים המזכים אותו בקבלת פיצויי פיטורים .הזכות לקבלת פיצויי פיטורים מותנית גם בהשלמת שנת עבודה מלאה אחת לפחות (קיימים חריגים).
2. פיצויי הפיטורים מחושבים על פי מכפלת שכרו האחרון של העובד במספר שנות עבודתו.
3. ביום פיטוריו של העובד עומדים לזכותו כספיי קופת הפיצויים, כפי שהופרשו על ידי המעביד וכפי ערכם ביום הפיטורים. ואולם, לעיתים מזומנות כספי ההפרשות אינם מספיקים לכיסוי מלא של מלוא התשלום של פיצויי פיטורים.
יתרונות סעיף 14:
קבלת תשלום הפיצויים בכל מקרה של עזיבה. כלומר, העובד פטור מהדאגה שהמעביד ימשוך את כספי הפיצויים שלו בחזרה מהקופה במקרה של התפטרות.
חופש תעסוקתי גדול עקב ניטרול החשש לאובדן הפיצויים במקרה של התפטרות.
סיכויים גדולים יותר לקבל העלאות שכר תכופות, עקב ניטרול חשש המעביד, מכיוון שהעלאת השכר עלולה להביא לעלות עתידית גבוהה יותר של פיצויי פיטורים.
ביטחון כלכלי – כספי הפיצויים של העובד מופרשים כחוק במהלך תקופת העסקתו ומשוריינים אף אם המעביד נכנס לקשיים כלכליים.
חסרונות סעיף 14 לעובד:
לרוב פיצויי הפיטורים נמוכים יותר במקרה של פיטורים.