מה גורם לאוסטאופורוזיס ? קובי עזרא
התפתחות האוסטאופורוזיס הינו תהליך מורכב ביותר. הכולל גורמים תזונתיים, גופניים, הורמונליים, גנטיים ואתניים. גורם חשוב להופעת האוסטאופורוזיס בנשים הוא הירידה בהורמון המין הנשי אסטרוגן, המתחילה בתקופת הבלות. איבוד העצם הוא תוצאה ישירה של איבוד האסטרוגן המסוגל "להגן" על העצם מפני פירוק.
ויסות הסידן בגוף
אוסטאופורוזיס 99% מהסידן בגוף נמצא בשלד, אך חשיבות הסידן לגוף אינה מתרכזת רק בשלד. הסידן דרוש גם לתפקודי גוף חיוניים כגון פעילות תקינה של השרירים (כולל שריר הלב), קרישת דם, ותיפקוד המוח. הסידן הדרוש לתיפקודים אלה מסופק דרך מחזור הדם.
כאשר רמות הסידן בדם יורדות, מתחילה התפרקות של ריקמת עצם וסידן מהעצם משתחרר אל זרם הדם. הסידן הוא כה קריטי לחיים, שהגוף מוכן להקריב מקצת מכמות העצם כדי להבטיח רמות תקינות של סידן בדם. כיוון שרמות גבוהות מדי או נמוכות מדי של סידן בדם הן מסוכנות ביותר וכיוון שהטווח התקין של רמות סידן בדם הוא צר מאוד, הגוף פיתח מנגנון בקרה רגיש ביותר לוויסות הסידן בגוף.
אחד הגורמים החשובים ביותר במנגנון זה הוא הורמון הנוצר בגוף (מטבוליט) מויטמין d - שהוא קאלציטריול. קאלציטריול פועל להגברת אספקת הסידן בגוף, בעיקר ע"י הגברת הספיגה הפעילה של סידן מהמזון, דרך המעי, אל מחזור הדם.
טיפול הורמונלי תחליפי
כיום ישנם הוכחות ליעילות של טיפול הורמונלי תחליפי במניעת איבוד עצם. לטיפול זה יתרונות רבים (לא רק בנושא של אוסטאופורוזיס). אך יש לו גם כמה חסרונות רציניים (כמו: נטייה מוגברת לסרטן צוואר הרחם ואבני מרה) ולכן ההחלטה על טיפול הורמונלי תחליפי חייבת להעשות ע"י הרופא המטפל ועל ידי האישה שקיבלה את כל המידע הדרוש.
הטיפול באוסטאופורוזיס מוכח
כאשר אובחן אוסטאופורוזיס, בין אם ע"י איבוד משמעותי של רקמת עצם או ע"י נוכחות שברים (כולל מומים בגלל שברים בחוליות), החולה יכולה לקבל טיפול למניעת איבוד נוסף של עצם, וע"י כך להפחית את הסיכון של שברים נוספים. היום קיימים טיפולים תרופתיים שונים, אשר מעכבים את פירוק העצם או מגדילים את כמות העצם, ולהלן הם:
מטבוליטים של ויטמין d, ויטמין זה חיוני לספיגת הסידן ממערכת העיכול אל מחזור הדם ומשם אל העצמות, על כן חשיבותו. יש להיזהר מפני מינון עודף העשוי לגרום להרעלה. כמו כן, במינון שלא מותאם באופן אישי, ניתן לפתח אבנים ברקמות רכות, כמו: בכליות, בפרקים וכ"ו.
סידן - קאלציום, תוספת הסידן מהווה גם היא חלק מטיפול מניעתי. יש לשלב תפריט המותאם באופן אישי (ובהתאם להמלצת הרופא). חשוב לציין כי ישנם במזון חומרים המקטינים את ספיגת הסידן, כמו: חומצה אוקסלית וחומצה פיטית. שתי החומצות הנ"ל נקשרות למלחי הסידן בקשר כימי בלתי הפיך, כך הסידן מופרש בצואה בכמויות מוגברות.
קאלציטונין, הקאלציטונין הינו הורמון המופרש מתאים מיוחדים המצויים בסמוך לבלוטת התריס (תירואיד). אחד מתפקידיו העיקריים של הורמון זה הוא באיזון רמות הסידן בדם. תפקידו להקטין את רמות הסידן בדם, היות והוא מסייע "להכניס" יוני סידן אל תוך העצמות. להורמון זה "כמעט ואין תופעות לוואי", אך חסרונו הוא באי נוחות שימושית הקרוחה בהזרקות בתדירויות גבוהות.
סטרואידים אנאבוליים, במשפחת תרופות אילו תירכובות רבות, והמשותף לכולן הוא שהן ניגזרות מהורמון המין הגברי טסטוסטרון. היות ולתרופות אילו יכולת אנבולית (בונה) ברקמות רבות (כמו: שרירים, עצמות וכ"ו), בפעילותם הם מסייעים להחדרת מינרלים לעצמות. תרופות אילו טומנות בחובן תופעות לוואי של מאפייני מין גבריים בעיקר.
פלואוריד, הפלואוריד הינו מינרל פשוט, שניתן להגדירו כתרופה בלתי הורמונלית היחידה המסייעת לבנות רקמות עצם. אך הבעיה במינרל זה הוא פעילותו "המושלמת" שמחזקת את העצמות עד כדי פריכות העצמות וחוסר אלסטיות מוחלטת, וכתוצאה מכך גם שברים.
קבוצת הביספוספנטים - פוסאלאן, הפוסלאן הינה תרופה חדשה יחסית. ותרופה זו זוכה לפופולריות רבה כשמדובר במחלת האוסטאופורוזיס. אך גם תרופה זו אינה תמימה וטומנת בחובה תופעות לוואי שונות, כמו: הפרעות בתפקודי הכבד ונקב בוושט.
סידן למה ?
כיוון שאספקה דלה מדי של סידן במזון עלולה להחמיר את איבוד העצם, חייבים לכלול במזון שפע של סידן, האישה חייבת לצרוך כמות מספקת של סידן - בין אם במזון או ע"י תוספות סידן בצורת טבליות.
חשוב יותר הוא הצורך בתיקון או בשיפור הפגם במערכת ויסות הסידן ובהגברת ספיגת הסידן. כל זמן שמנגנון הספיגה נשאר לקוי הגוף אינו מסוגל לספוג את כמויות הסידן הדרושות לו. ניתן לתקן את הליקויים בספיגת הסידן בקלות ובמהירות עם המטבוליט של ויטמין d - קאלציטריול או אלפאקלצידול. תרופות אלו משפרות את מאזן הסידן בגוף ומבטיחות אספקה תקינה של סידן לדם, ואז אין צורך בפירוק רקמת עצם להשגת סידן.
ניסויים קליניים הראו שטיפול עם מטבוליטים של ויטמין d שומר על מסת העצם ומפחית את שיעור השברים בחולות אוסטאופורוזיס. ההחלטות הנוגעות לטיפול צריכות להיות מבוססות על גורמים קלינים ועל שיקולים של תועלת וסיכון עם האופציות השונות. החלטות אלה חייבות להעשות ע"י הרופא.
ליקויים בספיגת סידן
עם העלייה בגיל (תהליך ההזדקנות) ובאוסטאופורוזיס בכלל, הליקויים בספיגת הסידן מהמזון דרך המעי לדם הם תופעה שכיחה ביותר. פירושו של דבר שפחות סידן נספג מהמזון שאנו אוכלים ומגיע לדם.
על מנת לפצות על המחסור באספקת סידן, הגוף מנצל סידן מהעצמות. תהליך מתמשך זה של ספיגה חוזרת של עצם מוביל לאיבוד משמעותי של רקמת עצם עד כדי אוסטאופורוזיס.
כמו כן, ישנם גורמים נוספים המפריעים לספיגת הסידן. קפאין, עישון, צריכת חלבונים וזרחן גבוהים, סטרס (לחצים), ירידה ברמות החומציות בקיבה (המתרחש עגיל המבוגר) וחוסר או עודף בפעילות גופנית.
קליטת וניצול הסידן ע"י גופינו, תלויה במספר גורמים, כמו: רמת החומציות בקיבה. היות והסידן מסיס טוב יותר בסביבה חומצית, כך נבין כי חומצת הקיבה מסייעת לספיגת הסידן מן המעיים למערכת הדם. הנאמר עד כאן כשר למהדרין כשמדובר בסידן קארבונאט (סידן פחמתי). סידן זה נחשב מבחינה כימית למלח קשה תמס, לכן הוא זקוק לנוחחות רמת חומצת קיבה תקינה (ועוד) בכדי להיספג. כאן נכנסים לתמונה סוגי סידן הקשורים למולקולות אחרות, כמו למשל: סידן ציטראט (סידן הקשור לחומצת לימון) אשר אינו זקוק לתנאים שצויינו כדי להשפיע באופן אופטימלי. כמו כן, ישנם סוגי סידן טובים אחרים, כמו: סידן גלוקונאט, סידן פיקולינאט וכ"ו.
ויטמינים שונים, כמו: ויטמיני c, e, k, ובעיקר ויטמין d, מסייעים לספיגה אופטימלית של בסידן. את המקורות לויטמינים אילו ניתן לאכול ממגוון הפירות.
מי בעד מוצרי חלב ?
מוצרי חלב הינם מקורות טובים ביותר לסידן. אך השאלה הנשאלת היא האם הם מקור אופטימלי וזמין לגופינו ? לשאלה זו תשובה מורכבת היות ולפי מחקרים רבים, ניתן לומר כי מוצרי חלב אכן מסייעים במניעת תהליך איבוד העצם. לעומת זאת מוצרי חלב מכילים בנוסף לסידן, גם כמויות בלתי מבוטלות של זרחן - פוספאט (המצוי ברוב המזונות), אשר מתחרה על אתרי הספיגה עפ הסידן, מהמעיים למחזור הדם. כל ניתן להסיק כי הזרחן מקטין את רמות הסידן בדם - ועל כן חסרונו.
כמו כן, מוצרי חלב מכילים כמות גבוה של שומן מהקבוצה הרוויה - זו שמסייעת ליצור עורקים חסומים יותר.
בנוסף, מכילים סוג של דו-סוכר הנקרא: לקטוז. סוכר זה עשוי לגרום הפרעות עיכול בעיקר בגיל המבוגר. המצב מכונה, אי סבילות ללקטוז, ומטופל ע"י הוספת האנזים בכדורים או ע"י הימנעות ממוצרי חלב עתירי לקטוז. הסימפטומים להפרעה זו הם: לרוב רק סימפטומים עיכוליים, כמו: גזים, כאבי בטן, שילשולים וכ"ו.
סידן מן הצומח
מזונות צמחיים רבים מכילים כמויות בלתי מבוטלות של סידן. מקורות אילו מצויים בעיקר בירקות ירוקים, פירות, שקדים ואגוזים. צמח הסויה נעשה פופולרי ביותר, היות ומפיקים ממנו חלב-סויה העשיר בסידן ובפיטו-אסטרוגנים.