חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

פגיעה בעבודה- דע את זכויותיך

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/02/20091405 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ], התשנ"ה-1995 והתקנות שהותקנו על פיו, דן בביטוח נפגעי עבודה ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיו של מבוטח - עובד שכיר או עובד עצמאי הטוען כי נפגע בעבודתו או שארעה לו תאונת עבודה.  
 

מהי פגיעה בעבודה/ תאונת עבודה

פגיעה בעבודה/תאונת עבודה היא תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודתו, או בדרך למקום עבודתו או בדרך חזרה ממקום עבודתו.

מחלת מקצוע בה חלה העובד עקב עבודתו אצל המעביד ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו, יכולה להיחשב פגיעה בעבודה/תאונת עבודה. 

תאונת דרכים שארעה בדרך לעבודה , במהלך העבודה או בדרך חזרה הביתה, אף היא יכולה להיחשב פגיעה בעבודה/ תאונת עבודה.

 זכויות נפגע עבודה
 
נפגע עבודה זכאי, בין היתר, לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי לשם מיצוי זכויותיו. במסגרת התביעה, עומדות לנפגע שתי זכויות עיקריות והן : 

1.   תשלום דמי פגיעה עבור אובדן כושר עבודה מלא עד לתקופה המירבית     
      הקבועה בחוק.

2.   תשלום גמלת נכות לאחר קביעת שיעור הנכות הצמיתה שהותירה      
      הפגיעה בעבודה/תאונת העבודה.

תביעה לדמי פגיעה

על מנת שנפגע בעבודה יוכל לממש את זכותו עליו להגיש תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי. במסגרתה של התביעה הנ"ל פונה הנפגע ומודיע על דבר הפגיעה, מועדה ומצבו הרפואי. התביעה מוגשת לפקיד התביעות אשר אמור לבחון את התביעה ולקבוע אם להכיר בפגיעה כתאונת עבודה ואם לאו.  

את התביעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.      

חשוב! במידה והמוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, רשאי הנפגע לערער עליה לפני בית הדין לעבודה בתוך 6 חודשים ממועד קבלת הודעת הדחיה. 

תביעה לקביעת נכות  

אם המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, רשאי הנפגע להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה במסגרתה הוא יוזמן בפני ועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו. 

החמרת מצב 

אדם שהוא נכה מעבודה בעל דרגת נכות צמיתה וחלה החמרה במצבו הרפואי יש לו זכות לבקש קביעה מחודשת של דרגת נכות ואף הוא יוזמן בפני הועדה הרפואית.

 ועדה רפואית

על פי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי ועדה רפואית היא שאמורה לקבוע אם הנכות לה טוען הנפגע נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה וככל שהתשובה לכך חיובית - גם את דרגת הנכות. לועדה הרפואית הסמכות הבלעדית לקבוע אם הנכות שטוען לה הנפגע נובעת מהפגיעה בעבודה וכן את שיעור הנכות.

לשם כך, נעזרת הועדה במסמכים רפואיים ובבדיקה קלינית של הנפגע ולעיתים ביועצים רפואיים חיצוניים. בנסיבות אלה, קיימת חשיבות רבה לתיעוד הרפואי המוגש לועדה מטעם הנפגע. 

קביעת סוג הנכות ודרגת הנכות תיעשה על פי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956, המכילה את רשימת סוגי הפגיעות שהוכרו ולצידן שיעורי הנכות.       

 ערר וערעור

על החלטת הועדה הרפואית רשאי הנפגע לערור בפני ועדה רפואית לעררים, שיכולה לאשר את ההחלטה ,לשנותה או לתקנה. החלטת הועדה הרפואית לעררים היא סופית עליה ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה. בית הדין אינו משמש כוועדה רפואית ואין הוא מוסמך לדון בשאלה רפואית. לכן, לניסוח הערעור קיימת חשיבות מירבית אשר יכולה להשפיעה על הקביעות המשפטיות בעניינו של הנפגע.   

חשוב ! על פי חוק, לנפגע בעבודה קיימת מגבלת זמן בהגשת תביעותיו. לכן, אי הגשת התביעות במועד הקבוע בחוק עלולה לפגוע בזכויותיו של הנפגע.

זכויות תביעה נוספות

ייתכן כי לנפגע עבודה גם קיימת הזכות להגיש תביעה נגד גורמים אחרים. כך למשל, תביעה נזיקית נגד המעביד, נגד צד ג' או נגד חברת ביטוח. לפיכך, יש לבחון תחילה את דרך הפעולה הראויה והנכונה בעניינכם ומומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי. 

 נפגע עבודה שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי זכאי לגמלאות שונות

תשלום דמי פגיעה

משהוכר הנפגע הוא יהא זכאי לקבלת דמי פגיעה בעד פרק הזמן שאין הוא מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת. מדובר על תשלום המשולם לנפגע בשל אובדן הכנסתו עקב הפגיעה. לצורך כך על הנפגע להמציא למוסד לביטוח לאומי אישור רפואי.  

התשלום משולם לכל היותר בעד 91 ימים.  

קצבה חודשית ומענק חד פעמי

במידה ונקבעה לנפגע עבודה נכות צמיתה בשיעור % 9 עד % 19 הוא יהא זכאי לתשלום מענק חד פעמי. אם הועדה הרפואית מצאה לקבוע לנפגע נכות צמיתה בשיעור % 20 ומעלה הוא יהא זכאי לקצבה חודשית. לקצבה חודשית יהא זכאי גם נפגע שהועדה הרפואית פסקה לו נכות זמנית.  

טיפול רפואי

נפגע בעבודה שהוכר ככזה על ידי המוסד לביטוח לאומי זכאי לקבלת טיפול רפואי חינם בגין פגיעתו. הטיפול ניתן על ידי קופות החולים, מגן דוד אדום, בית חולים ורפואה פרטית שנדרש לה הנפגע באמצעות הפנייה על גבי טופס שנערך במיוחד לכך.   

שיקום מיקצועי

נפגע עבודה שהוכר ככזה ונפסקו לו אחוזי נכות צמיתה בשיעור הקבוע בחוק יהא זכאי אף לשיקום מקצועי, הכולל הכשרה מקצועית או עזרה בהשתלבות בשוק העבודה. 

הנחיות כלליות

אדם הטוען כי נפגע בעבודה נטל ההוכחה מוטל על כתפיו, הן בנוגע לקרות האירוע שבגינו נפגע והן בנוגע למצבו הרפואי. קיימת חשיבות רבה מאוד לדווח על הפגיעה לגורמים המתאימים, לאסוף תיעוד רפואי הקשור לפגיעה ולהתמיד בקבלת טיפול ומעקב רפואי. להלן, מספר המלצות כיצד יש לנהוג לאחר קרות התאונה.            

  • יש ליידע את המעביד על תאונת העבודה. 
  • לפנות לחדר מיון בבית חולים או לקופת חולים מיד לאחר הפגיעה.
  • חשוב לציין כי הפגיעה היא עקב תאונת עבודה.
  • לפנות לקבלת טיפול רפואי מקיף על מנת לאבחן פגיעות וחבלות שנגרמו עקב התאונה.
  • לפנות לקבלת אישור רפואי לנפגע בעבודה.
  • להקפיד לאסוף מלוא התיעוד הרפואי הנוגע לתאונת העבודה.
  • לשמור ולתעד הוצאות כספיות עקב התאונה.
  • לרשום שמות עדים שנכחו במקום האירוע.
  • לפנות למשטרה לקבלת אישור משטרה אם מדובר גם בתאונת דרכים.
 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הכותב הינו עו"ד מזה 11 שנים, שותף במשרד סמרה ושות', עורכי דין, המתמחה בייצוג נפגעים וחולים בתביעות לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה, מחלות מקצוע, מיקרוטראומה, נכות כללית, תביעות בגין תאונות דרכים, נזקי גוף ותביעות ביטוח .

השירותים הניתנים על ידי משרדנו כוללים ייצוג בפני ועדות רפואיות, ועדות לעררים, בית הדין לעבודה ובית משפט.

נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת.

כתובתנו: רחוב משה לוי 11, בית UMI , ראשל"צ

טלפון: 03-9511126

מייל : gil@samara-law.co.il

אתר : www.samara-law.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת יובל סמרה, עו"ד

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/132628 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/129758 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/12/119834 צפיות
מחלת הזאבת הינה מחלה מורכבת וקשה, שעשויה להתפתח לאט או לבוא בפתאומיות ומאופיינת בהתקפים בעלי דרגות חומרה שונות שיכולים להיעלם לאחר זמן או להישאר דרך קבע. בשל חומרתה הלוקים בה עלולים לסבול ממוגבלות תפקודית ניכרת, אשר עשויה להשפיע על אורך חייהם התקין, הן בחיי היומיום והן בעבודתם. במצבים אלה , עשויים חולי הזאבת להיות זכאים לנכות המזכה בפיצויים

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי12/12/119742 צפיות
מחלת קרוהן, הינה מחלה אוטואימונית ( מחלת חיסון עצמי ) דלקתית כרונית, אשר פוגעת במערכת העיכול. ברוב המקרים המחלה תוקפת את המעי הגס והמעי הדק, אך היא עלולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת ולעיתים אף עלולה לפגוע באברים חיוניים אחרים בגוף. חשוב לדעת, כי במקרים רבים, עשוייה להיפסק ללוקים במחלה נכות בהתאם למצבם הרפואי ומוגבלותם התפקודית, אשר מקנה זכאות לקבלת פיצוי, קצבאות בכסף והטבות נלוות נוספות

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי10/06/112794 צפיות
מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי15/05/112330 צפיות
שירותים מיוחדים מוגדרים כשירותים לטיפול אישי במבוטח ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו, ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיהם של מבוטחים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים. האם כל אחד שנפסקה לו קצבת נכות כללית זכאי לשירותים מיוחדים ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי15/05/112257 צפיות
ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שעקב מחלה או בעיה רפואית איננו יכול לעבוד

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/164510 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/153191 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/143050 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/143715 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/132418 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/132628 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/129758 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica