|
|
|
|
|
האם אתה זכאי לשירותים מיוחדים ?
|
|
|
סעיף 206 לפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ], התשנ"ה-1995 והתקנות שהותקנו על פיו, דן בשירותים מיוחדים המוגדרים כשירותים לטיפול אישי במבוטח ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו, ומסדיר את המסגרת החוקית בדבר זכויותיהם של מבוטחים לקבלת קצבת שירותים מיוחדים.
הזכאים לקצבה
על פי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות)(מתן שירותים מיוחדים),התשל"ט-1978 זכאים לקצבת שירותים מיוחדים מבוטחים עד לגיל פרישה , ובנסיבות מסוימות אף לאחר מכן, הזקוקים לעזרה רבה של אחר בפעולות היום-יום ( לבישה, רחצה, אכילה, שליטה בהפרשות וניידות), או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סיכון לחייהם או לחיי אחרים.
יצויין, כי על פי התקנות קיימים מבוטחים נוספים להם ניתנה הזכות לקבלת שירותים מיוחדים, ביניהם, כאלה הנזקקים לדיאליזה, מושתלי איברים אשר זכאים אף הם לתקופה קצובה, עיוורים שנכותם הרפואית בשיעור של % 90 ומתגוררים לבדם או עם בן זוג עיוור, או כאלה שהם אף חירשים ושנכותם הרפואית בשיעור % 50.
התנאים המזכים בקצבה
לקצבת שירותים מיוחדים זכאים מבוטחים שנתמלאו בהם התנאים האלה:
ראשית, נדרש כי המבוטח הגיע לגיל 18 ועד לגיל פרישה המצוי בישראל. בתנאים מסויימים יהא זכאי המבוטח אף אם הוא מצוי בחו"ל. במידה והמבוטח הגיש תביעתו לפני שחלף גיל הפרישה הוא יהא זכאי לקצבה אף לאחר חלוף גיל פרישה.
שנית, מדובר במבוטח שמקבל קצבת נכות מביטוח לאומי בעל נכות רפואית בשיעור של % 60 לפחות, או כזה שאינו מקבל קצבת נכות אך נכותו הרפואית עומדת על שיעור של % 75 ובלבד ובלבד שאינו מקבל קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה והכנסתו החודשית לא עולה על 5 פעמים השכר הממצוע.
שלישית, המבוטח לא מקבל הטבות לפי הסכם הניידות. בנסיבות מיוחדות המבוטח יהא זכאי אף אם הוא מקבל הטבות כאלה, כגון שנקבעה לו מוגבלות בניידות בשיעור של % 100 , או שהוא נזקק לכסא גלגלים ומשתמש בו וכו'.
רביעית, המבוטח אינו מאושפז במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שיקום.
בדיקת המבוטח וקביעת הקצבה
לאחר הגשת התביעה יוזמן המבוטח בפני רופא מוסמך לקביעת זכאותו. לעיתים יידרש המבוטח אף לעמוד בפני בדיקה בביתו שתיערך ע"י איש מקצוע מטעם המוסד לביטוח לאומי לשם הערכת תלותו.
לקצבה בשיעור של % 50 יהא זכאי מי שנקבע כי הינו זקוק לעזרה רבה בעשיית רוב הפועולת היומיום ברוב שעות היממה או הזקוק להשגחה מתמדת.
לקצבת יחיד מלאה זכאי זה שנקבע כי הוא זקוק לעזרה רבה בעשיית כל פעולות היומיום ברוב שעות היממה .
מבוטח שנקבע כי הוא תלוי לחלוטין בזולת לעשיית כל פעולות היומיום בכל שעות היממה יהא זכאי לקצבה בשיעור של % 150.
וועדת עררים לשירותים מיוחדים וערעור לבית הדין לעבודה
למבוטח עומדת הזכות לערור על החלטת המוסד לביטוח לאומי בגין גובה הגמלה המאושרת או שתביעתו נדחתה לועדה לעררים לשירותים מיוחדים.
בנוסף לכך, עומדת למבוטח הזכות להגשת ערעור לבית הדין לעבודה שנדחתה תביעתו מטעמים שבחוק וחשוב למצות זכות זו .
|
|
תגיות המאמר: רופא, תאונת עבודה, ביטוח לאומי, מענק, ועדה רפואית, נפגע, קצבה, פגיעה בעבודה, נכות כללית, נכה, דמי פגיעה, שירותים מיוחדים, קצבת נכות, מענק חד פעמי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
הכותב הינו עו"ד מזה 11 שנים, שותף במשרד סמרה ושות', עורכי דין, המתמחה בייצוג נפגעים וחולים בתביעות לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה, מחלות מקצוע, מיקרוטראומה, נכות כללית, תביעות בגין תאונות דרכים, נזקי גוף ותביעות ביטוח .
השירותים הניתנים על ידי משרדנו כוללים ייצוג בפני ועדות רפואיות, ועדות לעררים, בית הדין לעבודה ובית משפט.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת.
כתובתנו: רחוב משה לוי 11, בית UMI , ראשל"צ
טלפון: 03-9511126
מייל : gil@samara-law.co.il
אתר : www.samara-law.co.il
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת יובל סמרה, עו"ד
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?
|
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.
|
מחלת הזאבת הינה מחלה מורכבת וקשה, שעשויה להתפתח לאט או לבוא בפתאומיות ומאופיינת בהתקפים בעלי דרגות חומרה שונות שיכולים להיעלם לאחר זמן או להישאר דרך קבע. בשל חומרתה הלוקים בה עלולים לסבול ממוגבלות תפקודית ניכרת, אשר עשויה להשפיע על אורך חייהם התקין, הן בחיי היומיום והן בעבודתם. במצבים אלה , עשויים חולי הזאבת להיות זכאים לנכות המזכה בפיצויים
|
מחלת קרוהן, הינה מחלה אוטואימונית ( מחלת חיסון עצמי ) דלקתית כרונית, אשר פוגעת במערכת העיכול. ברוב המקרים המחלה תוקפת את המעי הגס והמעי הדק, אך היא עלולה להופיע בכל חלקי מערכת העיכול מהפה ועד לפי הטבעת ולעיתים אף עלולה לפגוע באברים חיוניים אחרים בגוף. חשוב לדעת, כי במקרים רבים, עשוייה להיפסק ללוקים במחלה נכות בהתאם למצבם הרפואי ומוגבלותם התפקודית, אשר מקנה זכאות לקבלת פיצוי, קצבאות בכסף והטבות נלוות נוספות
|
מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.
|
ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שעקב מחלה או בעיה רפואית איננו יכול לעבוד
|
ככלל, הזכאים לקצבת נכות הינם נכים תושבי ישראל ( לא עקרות בית ) שמלאו להם 18 שנים וטרם הגיעו לגיל פרישה.
|
מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי
1. כללי
סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור:
"246. תקופת אכשרה
(א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה:
(1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה;
(2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
|
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.
|
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'
|
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי
|
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה?
כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?
|
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?
|
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.
|
|
|
|
|