קביעת דרגת אי כושר

תנאי הזכאות לקצבת נכות

ככלל, קצבת נכות משתלמת למי שעקב מחלה או בעיה רפואית איננו יכול לעבוד. הדיון בתביעתו של המבוטח מתנהלת בשני שלבים : 

בשלב הראשון, נבדקת נכותו הרפואית של המבוטח ואם היא בגובה שנקבע בחוק. 
בשלב השני, נבדקת יכולתו של המבוטח לעבוד בכלל או באופן חלקי עקב נכותו הרפואית ובסיומה נקבעת דרגת אי כושרו המזכה. 

כמובן, שעל מנת לדון בדרגת אי כושרו של המבוטח ( המסלול השני ), נדרש תחילה כי הוא יעמוד בתנאים הקבועים בחוק בנוגע לגובה הנכות הרפואית הצמיתה המזכה. לפיה , נדרש כי תיקבע לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של % 60 לפחות, או בשיעור של % 40 לפחות כאשר אחד הליקויים הקיימים אצלו הוא בשיעור של % 25 ולגבי עקרת בית נדרשת קביעה רפואית של דרגת נכות צמיתה בשיעור של % 50 לפחות. 

במידה ונקבעו למבוטח אחוזי נכות רפואית, בגובה שנקבע בחוק, תיבחן דרגת אי כושרו של הנכה.   

בדומה לוועדה הרפואית, קביעת דרגת אי כושרו של הנכה תיעשה ע"י רופא מוסמך, פקיד שיקום ופקיד  תביעות. לצורך קביעת דרגת אי הכושר , תיבדק השפעת הנכות הרפואית הצמיתה שנפסקה לנכה על כושרו לעבוד ולהשתכר ויכולתו לשוב לעבודתו או לעבודה אחרת.

גם בשלב זה, עומדת לנכה הזכות להגשת מסמכים רפואיים מטעמו בשאלת הערכת תיפקודו ויכולתו לעבוד וחשוב לנצל זכות זו.
 
חשוב לציין, כי לא חייבת להיות סימטריה בין קביעת נכותו הרפואית הצמיתה לבין אי כושרו של הנכה. לא כל נכה שנפסקה לו נכות רפואית צמיתה מזכה יחשב אוטומטית לחסר כושר השתכרות ויהא זכאי לקצבת נכות. כך למקרהו של נכה שנפסקה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור % 50 בגין שיתוק מולד של יד שמאל לא יהא זכאי לקצבת נכות אם הוא עבר הכשרה לעבודת פקידות או לבלרות.       

מקרה נוסף הם אותם ליקויים רפואיים ( ליקויים מנופים ) שאינם נלקחים בחשבון בעת קביעת אי כושרו של הנכה מהטעם שעל פי רשימת המבחנים הרפואיים לקביעת דרגת נכות המצוייה בתקנות הביטוח הלאומי נקבע כי אינם משפיעים על כושרו של הנכה לעבוד ולהשתכר. כך למשל, כריתת כליה הגם שבגינה יזכה הנכה לנכות רפואית צמיתה אין היא נלקחת בחשבון בשאלת אי הכושר.      

קיימות ארבע דרגות אי כושר : % 60 , % 65 , % 74 ו- % 100 . הנכה יהא זכאי לקבלת קצבת נכות בהתאם לגובה דרגת הנכות שתיפסק לו, כאשר במידה ותיקבע לו נכות בשיעור העולה על % 74 יהא הנכה זכאי לקבלת קצבת נכות בשיעור המרבי.

במידה ורופא מוסמך קבע כי הנכה יכול לחזור לעבודתו באופן מלא או חלקי, יועבר הדיון לפני עובדת שיקום למתן חוות דעתה בשאלת אפשרויות השיקום.   

הגשת ערר וערעור 

בדומה לזכותו של המבוטח לערור על החלטת הועדה הרפואית, רשאי המבוטח להגיש ערר על ההחלטה בדבר קביעת דרגת אי הכושר שנקבעה לו בפני ועדת נכות ( עררים ) שיכולה לאשר את ההחלטה ,לשנותה או לתקנה.  

החלטת ועדת נכות ( עררים ) היא סופית עליה ניתן לערער בפני בית הדין לעבודה. בית הדין אינו משמש כוועדה רפואית ואין הוא מוסמך לדון בשאלה רפואית. לכן, לניסוח הערעור קיימת חשיבות מירבית אשר יכולה להשפיעה על הקביעות המשפטיות בעניינו של המבוטח.