טיפול ב-NLP - לתת מסגרת אחרת
בעיתון Scientific American פורסם לאחרונה מאמר שנכתב על-ידי טורי רודריגז וקרי ארנולד. המאמר נכתב בהמשך לתוצאות מחקר חדש שפורסם בספטמבר 2012 ונערך במחלקה הפסיכולוגית של אוניברסיטת אוהיו.
מחקר זה מוכיח פעם נוספת, שאחד הכלים המשמעותיים בעבודה טיפולית, המאפשרים לשנות או להחליף את עוצמת הרגש בחוויות כמו חרדה, כעס, תקיעות או אירוע קשה הוא הריפריימינג - Reframing (מסגור מחדש).
במאמרן מציינות רודריגז וארנולד, שנכון שלא תמיד נוכל להימנע מאירועים המוציאים אותנו מאיזון, אבל ריפריימינג של האירוע או החוויה יאפשר לנו לשנות את האופן שבו אנו מרגישים לגביהם.
הן ממשיכות וכותבות, שהפסיכולוגים מתעניינים זה שנים בריפריימינג של נקודת המבט הנפשית, שאותה אנחנו תופסים סובייקטיבית כאשר אנחנו מעבדים את החוויות שלנו. הם מציינים שבעזרת תהליך המכונה "התרחקות עצמית" אנחנו יכולים לשנות רגשות שליליים ולא רצויים, ולפזר כעס, חרדה או רגש שלילי אחר המציף אותנו, או שאינו מתאים לנו.
בהמשך המאמר מפרטות רודריגז וארנולד את מסקנות המחקר שנעשה. באחד הניסויים, קבוצת סטודנטים-חוקרים בראשותו של דומיניק מישקובסקי נשלחה להרגיז קבוצה אחרת של סטודנטים על-ידי כך שהובילו אותם להאמין שהם מחכים לשיעור שאינו מתחיל. החוקרים נמנעו מלענות לשאלות שנשאלו על-ידי הסטודנטים והיו מאוד בוטים בתשובות אליהם.
לאחר שנוכחו לדעת שהסטודנטים אכן כועסים, חילק מישקובסקי את קבוצת הסטודנטים לשני חלקים - וביקש מהם לדמיין מחדש את החוויה.
מחלק מהסטודנטים ביקש לדמיין את החוויה מתוך העיניים שלהם, ומהחצי השני - מתוך הרחקה רגשית של האירוע, תוך התבוננות בו מרחוק ומהצד, כאילו זה קורה למישהו אחר. כעסה של הקבוצה השנייה של הסטודנטים, אלה שחוו את האירוע כאילו הוא קורה למישהו אחר - היה אפסי, ולכן הסיכוי שלהם להגיב אגרסיבית לאחרים היה מאוד קטן.
החצי הראשון של הקבוצה נשאר כועס ורצה להגיב בהתאם.
תוצאות מחקר זה פורסמו בכתב העת ל"פסיכולוגיה חברתית ניסויית". לסיכום המחקר ציין מישק ובסקי, כי היכולת לעשות ריפריימינג של הסיטואציה, לראות את התמונה הגדולה מהצד, מונעת כעס ואגרסיות העלולים להביא למתח, קשיים בתקשורת ולחץ דם גבוה, וכן מאפשרת לשלוט ברגשות ובתגובות.
ריפריימינג ב-NLP
במהלך העבודה הטיפולית בשילוב כלי ה-NLP, השימוש בריפריימינג הינו בסיסי, משמעותי וחלק בלתי נפרד מהתהליך כולו.
ה-NLP מגדיר את הריפריימינג כמתן פירוש חדש או אחר לאותו מצב, כזה המשנה את התפיסה הראשונית לגביו (באופן חיובי).
ריפריימינג מאפשר את השליטה במשמעות שנעניק לאירועים שקורים בחיינו בשילוב התפיסה האישית שלנו לגבי אותם אירועים, להם נעניק משמעות אחרת לאחר שנתבונן בהם מנקודות מבט נוספות.
ריפריימינג יכול להינתן בהקשר (שינוי של מקום וזמן) או במשמעות הניתנת למצב (פירוש אחר, עוד נקודת מבט), כמו גם בשאלות הנשאלות בקשר אליו, או במילים שבהן נשתמש.
לדוגמה, כאשר נאמר "הבעיה היא...", החלפת המילה "בעיה" במילה "מטרה" תשנה את החוויה הסובייקטיבית שלנו. המילה "בעיה" עלולה להעלות פעמים רבות חוויות של קושי, מצוקה או מאבק - ואילו במילה "מטרה" החוויה הסובייקטיבית תחבר אותנו מיידית לתמונה או לתחושה של סקרנות, אופטימיות ואתגר.
כאשר אנחנו בוחרים לשנות מילה או להחליף את השאלה, נשנה את החוויה - ומכאן ניתן כבר להגיע לפתרונות חדשים, כאלה שלא מצאנו קודם.
כך כאשר אנחנו משנים את האופן שבו אנחנו מדברים עם עצמנו, על עצמנו או עם אחרים - אנחנו יכולים לתת לדברים משמעות אחרת, חדשה. מתוך כך נשנה את הרגשות שלנו, וכפועל יוצא גם את התגובות שלנו - מה שיעניק לנו אפשרויות נוספות בחיינו.
לסיכום, ריפריימינג היא טכניקה מצוינת בהליך הטיפולי ובחיי היום יום, המאפשרת לנו להעצים ולשנות מבנים של חוויות, תחושות ורגשות.
הידיעה שיש באפשרותנו לבחור בכל רגע נתון בפירוש אחר, חדש, תעניק לנו את היכולת לראות את המצב באור אחר - ומתוך כך לשנות את התחושות שלנו, לאפשר בחירה ממקום אחר ומעצים, כמו גם שליטה על הרגשות שלנו ועל החיים בכלל.
ומעניין יהיה לגלות מתי כבר בימים הקרובים תאפשרו לעצמכם לעשות ריפריימינג - כדי לראות את הדברים מנקודת מבט חדשה שתשנה את המסגרת של התמונה.