הסרטים שלנו - NLP ודמיון מודרך
השבוע עמדתי בתור. לפני עמדה אישה וניהלה שיחה בקולי קולות בטלפון הנייד, כך שנאלצתי לשמוע. במהלך השיחה היא חזרה שוב ושוב על המשפטים: אבל הוא חי בסרט, הוא ממש חי בסרט, באיזה סרט הוא חי? מה הסיפור שלו? וכך המשיכה עוד ועוד.
ובעודי שומעת, הרהרתי בסרטים שאנו מייצרים. האם אנחנו מודעים להם? מה הסיפור שלנו? איזה תפקיד אנחנו ממלאים בסרטים שלנו? האם אנחנו שולטים בסרטים של חיינו? האם אנחנו לוקחים אחריות בתהליך יצירת הסרט? ובכלל, באיזה סרט אנחנו חיים?
בעבודה על סרט יש תפקידים רבים: התסריטאי, האחראי לסיפור העלילה, לדיאלוגים; הבמאי, האחראי להפוך את העלילה לתמונה מצולמת, לעבודה עם שחקנים; צלם, מלחין, אנשי עיצוב, הפקה, תלבושות, עורך, אנשי צוות ועוד.
בחיים אנחנו אוחזים בכל התפקידים, ממש כמו בסרט. אנחנו לרוב ממלאים את התפקיד המרכזי, מביימים את הסיטואציה, עורכים ומפיקים את חיינו. אך האם כשאנו עושים זאת אנחנו במודעות, האם אנחנו עוצרים לפעמים כדי לשאול את השאלות הנכונות, מבינים בכל רגע נתון מה תפקידנו וכיצד אנחנו מנהלים אותו?
האם כשאנו צופים, מקשיבים או שותפים לסרטים של אחרים, אנחנו מבינים שסרט של מישהו אחר הוא הסרט שלו, ואילו לנו יש סרט משלנו, ולכן אנחנו בעצם צופים או משתתפים בסרטים שונים?
האם בסרט שלנו אנחנו גיבורים, שחקני משנה, או שאחרים בסרט זה הם הגיבורים?
של מי הסיפור, שלנו או של אחרים? איך אנחנו לוקחים אחריות על הסרטים שלנו?
מכאן, האם אנחנו מבינים שכשאנחנו התסריטאים, הבמאים, הגיבורים והעורכים של כל הסרטים בחיינו - נוכל תמיד לבדוק אם אלה הסרטים שאנו רוצים ליצור? האם בהם אנחנו רוצים להשתתף, לצפות?
ובעיקר, האם אנו מודעים לעובדה שאנחנו, בכל רגע נתון, יכולים לשנות אותם? מכיוון שהסרטים בחיינו אינם חד-פעמיים, ואנחנו יוצרים אותם כל הזמן - בידינו היכולת לעשות בהם את השינויים המתאימים.
מי אחראי
כאשר אנחנו עובדים עם כלי ה-NLP והדמיון המודרך, אחד הדברים הראשונים שנלמד הוא שבסרט שלנו אנו השולטים והאחראים הבלעדיים לו.
מכאן נחליט שבכל רגע נתון בסרט הזה נמלא את כל התפקידים - תסריטאי, במאי, גיבור, מפיק, צלם, מלחין ועורך - מתוך מודעות לתפקיד המתבקש בכל מצב.
מתוך כך נבחר את הז'אנר. האם חיינו הם דרמה מתמשכת, קומדיה קלילה, או אקשן ומתח אינסופיים, והאם כך אנחנו בוחרים שחיינו יהיו. האם הסרט סרט איכותי, או סרט רע. האם הסרט יזכה בפרסים, או ייעלם באיזו ספריית די.וי.די. האם נלמד את השיעורים החשובים מתוך סרטים קודמים שביימנו, כדי להפוך את הסרט הנוכחי שלנו לטוב יותר, מתאים לנו יותר - כזה שאיתו נהיה שלמים, ובזכותו יתאפשר לנו לביים גם את הסרט הבא שלנו בשילוב כל הכלים, היכולות, האמונות והמשאבים שבנו לכדי יצירת מופת.
התסריט: חשיבה יוצרת מציאות
חשיבה יוצרת מציאות, ומתוך כך כל דבר שנרצה להשיג הוא פרי יצירה מנטלית שתתורגם לאחר מכן לעשייה. יצירת הסיפור שאותו אנו רוצים להגשים תאפשר לנו להתחיל בתהליך, מתוך הבנה שאנו אלה הבוחרים את התסריט - הסיפור, העלילה - בכל רגע נתון בחיינו.
לכן כשנחליט ליצור תסריט חדש בחיינו נבדוק אם יש לנו תסריט מנצח. האם אנו חושבים על כל פרט, רואים בעיני רוחנו את העלילה, מבינים את השלבים, בודקים כשלים, אתגרים. באילו כלים ויכולות נשתמש כדי לצלוח אותם. האם סימַנו את פריצת הדרך, הרגע הזה שממנו אין דרך חזרה, כי אנחנו כל-כך קרובים. האם יצרנו מתווה - התחלה, אמצע וסוף. ומכאן, היכן אנחנו רוצים למצוא את עצמנו כשנסיים.
הגיבור: בדרך אל המטרה
אנחנו הגיבורים של התסריטים שלנו, לכן נוודא שאנחנו הדמות המרכזית. זו שבוחרת לעזוב מצב קיים כדי למצוא מקור חיים שיביא אותה למצב אחר, מתאים ובוגר יותר. זו שיש לה קריאה לפעולה, כזו שמתעוררת באופן כה עמוק, שקשה לסרב לה גם אם היא מציבה אתגרים.
כדי שהגיבור - אנחנו - יצליח להגשים את המטרה, החזון, החלום, חשוב מאוד להגדיר את מטרת הגיבור. לוודא שהמטרה אכן מתאימה, אקולוגית לחיים. להבין שהמטרה והדרך אליה יאפשרו את תהליך השינוי המתבקש, תוך אמונה וביטחון ביכולות, בהשקעה, בתהליך.
לשם כך חשוב להבין את הגיבור שלנו - אנחנו. האם אנחנו גיבור פעיל או סביל. האם אנחנו עושים כל מה שנדרש כדי להשיג את מטרותינו, או שאנו נותנים לעלילה, לנסיבות או לאחרים להוביל אותנו. האם הגיבור נותן מקום לכל הדמויות הנוספות המשתתפות, או מתעלם מהן עד שהן הופכות לחסרות חשיבות. האם הגיבור פועל בדרך המתאימה לערכים ולאמונות שלו, או שהוא בוגד בהם והופך את דמותו למבלבלת, או לא אמינה.
מתוך כך נבחר אם הגיבור - אנחנו - באמת רוצה להיות ולעבור את המסע בסיפור שיצרנו. נבדוק עם עצמנו איזה מין גיבור אנחנו רוצים להיות, אילו תכונות חשוב שיהיו לגיבור שבנו. אילו כלים הוא צריך למסע. לאילו בני ברית הוא זקוק. אילו שדים הוא עלול לפגוש בדרך, והאם יש לו כל ההגנות, הכוחות והיכולות כדי לגבור עליהם. האם המטרה שאליה הוא רוצה להגיע ראויה ושווה את המאמצים המושקעים. והאם הוא יכול לראות בעיני רוחו את תמונת הניצחון שלו, את הרגע שבו הוא השיג את המטרה.
הבמאי: מול המבקרים והקהל
ברגע שאנו בטוחים שבחרנו את התסריט המתאים לנו בשלב זה של חיינו, שאנחנו אוהבים את הגיבור שלנו ורוצים שהוא יצליח במשימתו - נשלב את הבמאי, שתפקידו לעבד את כל הנתונים ולהופכם ליצירה.
חשוב שהבמאי ישלוט בכל המצבים, יכיר את התסריט על בוריו ויידע מראש מה הוא רוצה להשיג, לקבל. יידע להפעיל את הגיבור ואת שאר השחקנים. יידע מתי סצנה מתחילה ומתי היא מסתיימת. מה חשוב לו שיהיה בחזית התמונה ומה יהיה ברקע שלה. יבין את הרציונל של הגיבור ושל שאר הדמויות. יידע מה הוא רוצה להעביר. מה הטון שהוא רוצה לתת, האם הפסקול הוא נעים ומרגיע, או רועש, צעקני ומטריד. האם הוא יודע מתי נכון או מתאים להפסיק את הסצנה הנוכחית ולעבור לסצנה אחרת. ואיך הוא הולך לנהל את כל ההפקה.
הבמאי הוא אלוהי התהליך, הוא היוצר, והוא זה שיעמוד מול המבקרים והקהל כשמשימתו תסתיים. לכן חשוב שהוא יהיה נאמן לדרך שבה הוא הולך, יהיה מחובר ליצירתיות שבו, ליכולות, לנקודות המבט השונות, לאמינות ולתמונה הכוללת.
כאשר נבין שאנו חיים את היצירה שאנו יוצרים, שאנחנו אחראים לה ושאנחנו אלה המנווטים אותה בדיוק למקום המתאים לנו בכל רגע נתון - נלמד להפעיל את כל היכולות והמשאבים שלנו כדי לאפשר לעצמנו ליצור את היצירה שלנו ולצאת לאור עם סרט זוכה פרסים. כזה שאנחנו עומדים מאחוריו וגאים בו. כזה שאנו רוצים להציג לעולם כדי שגם אחרים ייהנו ממנו וילמדו משהו חדש או אחר על חייהם.